תמצאו פה מים, מים ועוד הרבה מים זורמים ושוצפים. צדי האפיקים והאיים הקטנים שביניהם מכוסים בסבך צפוף של צמחייה, בעיקר של קנה מצוי ועצי ערבה, היוצרים "יער" של גדות נחלים. מלבד הערבה בולטים כאן צמחי גדות אופייניים, כמו שיחי הרדוף הנחלים הפורח בקיץ בפרחים ורודים ולבנים גדולים, ופטל קדוש המניב בקיץ פרי כהה וטעים. במרחק מה מן המים צומחים בעיקר עצי שיזף מצוי. ברחבי הפארק מצויות חורשות בנות מאות דונם של עצי איקליפטוס מזן המקור ומזנים נוספים, ועץ שקמה יפהפה עתיק שגילו מוערך במאות שנים. בסבך הצמחייה נחבאים עופות כמו אנפה וסופית, ובמים שוחים צבי ביצה ודגים רבים.
ח'ירבת בטיחה, הנמצאת בצפון הפארק, נחשבת לאחד מריכוזי טחנות הקמח הגדולים ביותר בארץ. באזור זה פעלו בעבר לפחות 12 טחנות קמח באמצעות כוח המים.
תל בית ציידא הוא אחד התלים הגדולים בארץ, ונמצא בתוך הפארק. בית ציידא היתה, ככל הנראה, עיר מבצר הנזכרת במקרא בשם צר, והיתה בתחום ממלכת גשור המקראית שלה קשרים מיוחדים עם ממלכת דוד: דוד נשא את מעכה בת תלמי מלך גשור ובנם היה אבשלום. בית ציידא נזכרת כמה פעמים במקורות בתקופת בית השני. בספרות התלמודית נזכרת בית ציידא כעיר שעמדה ליד הדרך הראשית המוליכה מבבל לארץ ישראל וכאזור עשיר בדגה. לפי המסורת הנוצרית, בעיר זו נולדו לפחות שלושה שליחים של ישו: פטרוס, אנדריאס ופיליפוס. כמו כן, כאן ביצע ישו שני נסים חשובים: נס הלחם והדגים ונס ריפוי העיוור. מהברית החדשה: "אוי לך כורזין, ואווי לך בית ציידא".
ומה ההסבר לריחוקו של התל מן הכנרת? מחקרים הוכיחו שלפני כ-5,000 שנה, שטח הכנרת היה גדול מכפי שהוא היום והים כיסה את פני כל בקעת בית ציידא. רעידות אדמה שהתחוללו לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי גרמו למפולות ולגלישות עפר שנשטפו לכנרת, יצרו את הבקעה והרחיקו את החוף דרומה בהדרגה. לפני כ-2,000 שנה נותרו לגונות בין העיר לחוף הים, שהלכו והתייבשו במשך השנים ויצרו את קו החוף של ימינו.
ירון לוי, שניהל את הקמת השביל, ואבירם צוק, מנהל האזור של קק"ל, לקחו אותנו לסיבוב במסלול. מה שהתגלה לנו הוא מסלול שעבור רוכבים בינוניים או מתקדמים לא יהיה קשה במיוחד ולא ארוך במיוחד, מה שמציב אותו כיעד מתאים יחסית למשפחות: אורכו כשמונה ק"מ והוא ברובו מישורי למדי (תצברו בו כ-100 מטרים מצטברים). בכל זאת יהיו לפניכם שתי עליות, ובשל השיפוע בהן ייתכן שחלק מהרוכבים המתחילים ילכו מעט ברגל: העלייה הראשונה היא ממש בתחילת המסלול – אל תל בית ציידא, והעלייה השנייה היא בחלק האחרון של המסלול, עת עולים מאפיק הירדן אל גבעה הצופה לאזור. גם המסלול הוא ברובו לא טכני, ולמעשה רובו אינו סינגל כי אם שביל. ישנו מקטע אחד של רכיבה טכנית יותר, אשר בה המורכבות נובעת בעיקר מאבני הבזלת הפזורות בשביל ומחייבות רכיבה מודעת בתשומת לב לאתגר.
חוץ משתי העליות ומקטע איטי יותר פה ושם, רובו המכריע של המסלול מישורי וקל לרכיבה. האטרקציה העיקרית היא רכיבה לאורך הנחל בתוך צמחיית גדות עבותה, היוצרת מעין מנהרה שבתוכה רוכבים. מדי פעם הנחל עצמו נגלה אל הרוכבים.
לאחר שמטפסים אל החלק הגבוה במסלול מתגלה ערוץ הירדן במלוא הודו, ואפשר לתצפת אל הכנרת ואז לגלוש בסינגל חזרה אל האזור המרכזי של הפארק, שבו בריכות המים וטחנות הקמח.