הסינגל נפתח בדיווש בקטעי יער מוצלים במגמת ירידה, ומדי פעם נפתחות תצפיות לכיוון מזרח. הסינגל מתפתח ואנו במגמת ירידה שמזמינה הגברת מהירות, אך יש לשים לב לעיקולים ולזכור שרק התחלנו, ואולי אנחנו עוד לא ממש "מפוקסים". דקות בודדות של רכיבה מביאות אותנו לפינה מוצלת, שממנה נשקף נוף מדהים.
הפינה נקראת מצפור ליאורה נטלסון, והיא מעניקה תצפית מרהיבה לכנרת. בהמשך שימו לב לשלט קטן שמכוון אל עבר שביל החלמוניות, בסתיו יפרחו כאו פרחי החלמונית ויכסו את צלע ההר במרבד צהוב, אז מומלץ לעצור ולהתבשם מיפי הפרחים.
ירידות מטבען חולפות (לצערנו) די מהר, והנה הגענו לנקודה הנמוכה במסלול. מכאן, במגמת טיפוס עדינה אנחנו עוברים בסמוך לקבר יונתן בן עוזיאל, שידוע כמקום עלייה לרגל למבקשי זוגיות וילדים. הסינגל מטפס, ומימין לנו נשקף רכס דלתון, ובמורדותיו המסולעים והצהובים משובצים בירוק הכרמים הרבים שנשתלו בוואדיות. אנחנו כבר מעל נקודת תצפית יפהפייה החולשת על מצוקי דלתון. שביל רחב מוביל אותנו למרגלות עין נבוריה. כאן מומלץ להניח לרגע את האופניים ולצעוד לעבר הבריכה היפה המלאה בכל ימות השנה, אשר במימיה אפשר לראות צפרדעים, קרפדות וגם סלמנדרות בעונת החורף.
דיווש קצר בכביש (חלק מדרך הנוף של יער ביריה) מביא אותנו אל בית הכנסת העתיק של נבוריה, שנפגע לדאבוננו ממעשי השחתה חוזרים ונשנים בשנים האחרונות. מכאן המסלול כולל קטעי קישור לדרכים לבנות ורחבות המאפשרות דיווש נינוח ורגוע, או לחלופין צבירת מהירות למאותגרים. מגמת הטיפוס נמשכת, ואנחנו עוברים קטע יער של עצי ארז אטלנטי בעלי צמרת משולשת, שממש מזכירים איזו פסגה אלפינית, אף על פי שאנחנו מזיעים בקיץ הישראלי.
חלקת העצים הזו ניטעה לאחר סופת שלגים שהתרחשה בחורף הקשה של 1992, שגרמה לקריסת חלק מעצי היער. בקטע הבא של הסינגל נפגוש עוד עצים יפים ולא רגילים שמחייבים התבוננות מקרוב. לדברי ד"ר עמרי בונה, איש קק"ל, מדובר בעצי בוטנה (פיסטוק) שהורכבו על עצי אלה אטלנטית והיו חלק מניסיון להפוך את הגידול למסחרי. הניסיון כשל, אך העצים צמחו ויצרו מטע יפה ומיוחד.
אנחנו מתקרבים לסיום ונכנסים אל דרך רחבה שנקראת דרך אומגה, בשל צורתה ממעוף הציפור. הדרך מובילה אותנו אל "הבית בקצה הנוף" (בית קפה), ומשם אנו חוצים לכיוון בת יער. מכאן אנו ממשיכים בין חלקת ארזים ותיקה לבין עין גוזי (שבו בריכת מים ובוסתן עצי פרי), במגמת ירידה אל נקודת הסיום.