נחל הבשור - דרך נוף

3. מאגרי מים

נמשיך בנסיעה לאורך הדרך הנופית. כארבעה ק"מ מצפון לבאר צאלים, בקרבת עצי האשל המרשימים, ניתן לצפות במערכת מאגרי המים שהקימה קק"ל. הפרויקט כולל סכר נמוך הניצב כ"צוואר בקבוק" באפיק הנחל ותעלה המזרימה את מי השיטפונות אל מאגר מים שקיבולו כ- 0.8 מלמ"ק. המים המצטברים במאגר בשעת שיטפון נשאבים אל המאגרים העליונים הממוקמים בשתי גדות הנחל ומשמשים להשקיית אלפי דונם פרדסים של משקי חבל עזה (מח"ע) ושל יישובי חבל מעון (יח"מ).

4. באר רבובה

כשני ק"מ צפונית למאגרי המים נבקר בבאר רבובה. באר זאת נחפרה על-ידי התורכים ושופצה בימי הבריטים. מהדרך הנופית ניתן להבחין במבנה הבאר, בבריכת המים הצמודה אליו ובשוקת להשקיית העדרים. בקרבת הבאר שרדו כמה עצי תמר ושיקמה עתיקים. התורכים עודדו את התושבים הבדואים של הכפר המקומי רואייבה לטעת עצי אשל. לאחרונה הכשירה קק"ל שטחים גדולים לנטיעת פרדסים, ועצי האשל הותיקים שהיו בשטחים אלה הועתקו לסביבת הבאר וכן ניטעו מחדש על-ידי יערני קק"ל לאורך הדרך הנופית.

5. תל שרוחן

נמשיך בדרך הנופית עד למרגלות תל שרוחן, המתנשא מעל מישורי הלס. בעיקול הנחל, לפני התל, נטייל בין גבי המים של עין שרוחן. המעוניינים יוכלו לעלות בשביל התלול המוביל מערוץ הנחל אל התל. מימי עין שרוחן שימשו את תושבי התל במשך מאות שנים - מן התקופה הכנענית התיכונה ועד התקופה הרומית. על פני התל נותרו רק שרידים מעטים : קטע מחומת העיר, שהייתה עשויה לבני בוץ, בחלקו הדרומי של התל ושרידי מבנה ציבורי בחלקו הצפוני. מראש התל ניתן לצפות במישורי הנגב המערבי ובנחל הבשור המסתתר ביניהם.

6. מתל שרוחן אל מעיינות הבשור

שביל מסומן בשחור מוביל מחלקו הצפוני של תל שרוחן אל ערוץ נחל הבשור. נטייל ברגל בשביל זה העובר לאורך הגדה של הנחל ומסתיים במעיינות הבשור הנמצאים בתחומי פארק אשכול. השביל המסומן מאפשר לנו הצצה אל תוך צמחיית הנחל הסבוכה. בתקופת החורף לאחר אירועי שיטפונות לא ניתן לצעוד בערוץ הנחל עצמו, אלא רק לצידו.

7. שרידי גשר הרכבת הבריטית

בקרבת פארק אשכול נעצור ונתבונן בשרידי הבטון של גשר הרכבת הבריטית שהובילה מרפיח לבאר-שבע. הגשר נבנה בשנת 1917, לצרכי הצבא הבריטי שלחם בתורכים באזור זה במלחמת העולם הראשונה, והיה בשימוש גם בשנות העשרים.

8. פארק אשכול (גן לאומי)

2 ק"מ ממערב לקיבוץ אורים, שוכן גן לאומי הבשור, שנקרא גם "פארק אשכול", על שם לוי אשכול ממנהיגי תנועת העבודה וראש ממשלת ישראל בשנים 1963-69. הפארק הוקם על-ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים הלאומיים בשנת 1960 על שטח של 1000 דונם, ובו חורשות, מעיינות, מדשאות חניוני פיקניק ובריכת שחייה.

הפארק המטופח נראה כנווה מדבר אמיתי וקשה להאמין שהוא נמצא באזור הנגב הצחיח. הכניסה לפארק היא בתשלום וכדי להגיע אליה יש לנסוע ברכב בדרך הנופית, לאורך הגדה המערבית של הנחל, עד לחיבור הדרך עם כביש מספר 241. כאן יש לפנות ימינה (מזרחה), לעבור על פני גשר אברהם מעל נחל הבשור ולהיכנס בכניסה הראשית לפארק אשכול, לפי השילוט. בתחום הפארק נמצא: נביעת מעיין עין הבשור, שרידי כנסייה ביזנטית ושרידי גשר שהקים הצבא הבריטי בשנת 1917 על אפיק הנחל ועליו עברה מסילת הברזל מעזה לבאר שבע. (כניסה בתשלום)

המושג המופשט משהו, "דחיקת המידבר", לובש כאן דמות וצורה ממשיים. כל זה לא היה קורה כאן אלמלא שלושה מאגרי מים מלאכותיים שהקימה קק"ל בצידי נחל הבשור, מים שהפכו את מישורי הצייה לארץ פורחת. במקבל, אזור הנגב המערבי בכלל ואזור נחל הבשור בפרט, עוברים תהליכי פיתוח תיירותי – פיתוח שמטרתו הגנה ושמירה על ערכי הטבע והנוף, במקביל ליצירת מוקדים לפעילות נופש ופנאי.

הביקור בדרך השדות מספק חוויה תיירותית-חקלאית למטיילים בחבל הבשור. הרעיון העומד מאחורי פיתוחו של שביל תיירותי זה באזור המוגדר כמחסן התבואה העיקרי של מדינת ישראל, הוא הניסיון לחבר בין מספר יישובים בסביבה כמו: עין הבשור, עמיעוז, תלמי אליהו, שדה ניצן, אורים, כיסופים, נירים, ישע,ניר יצחק ועוד ובדרך שתבליט את התרומה הרבה של החקלאות לפיתוחה של מדינת ישראל.

ציר הטיול מאחד ומלכד את מוקדי התיירות של הסביבה ומהווה ציר מרכזי לאנשי האזור והמטיילים שיבקשו להגיע לאזור. למטיילים צפויה חוויה מיוחדת במינה – בנוסף לאשפרות להתבונן מקרוב בכל גידולי הפירות האקזוטיים של מדינת ישראל, ממגורות התבואה הענקיות, אפשר להיוודע כאן לגזר,מלפפון, צנונית, פלפל, עגבנייה, תות שדה, תפוחי אדמה, פרדסים של פרי הדר, הצבר המצוי, אגוזי האדמה (הבוטנים), חמניות, פרחים, ועוד עשרות רבות של גידולים.

בפרויקט זה שותפים קק"ל, החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), משרד התיירות, המועצה האזורית אשכול ומשרד החקלאות.