יער המלאכים - שחריה

שביל בית הבד (במדרון הצפוני של היער)
השביל לא מוסדר כראוי בחלק גדול ממנו. ניתן לטייל בו במשנה זהירות.
(עודכן בתאריך 19.8.2021)

מידע נוסף:
בחניון סמוך למגדל התצפית קיימים שירותים מונגשים.
השירותים פעילים בכל ימות השבוע, כולל שישי, שבת וחג בין השעות 08:00-16:00.

קרן קימת לישראל החלה בנטיעת יער שחריה בשנת 1954. קהילת יהודי לוס אנג’לס, שתרמה ליצירת היער, מונצחת בחלקו הצפוני (אנג’לס בעברית – מלאכים). קק"ל טיפחה חלק זה של היער, המשתרע מצפון לכביש קרית גת - בית גוברין (כביש 35). הטיפוח כלל, בין השאר, דילול עצים להבטחת המשך התפתחותם ועמידותם בשנות בצורת. פעולה זו מאפשרת התחדשות טבעית של היער מזרעים.

קק"ל הציבה ביער חניוני נופש מצוידים בשולחנות פיקניק ובמתקני משחק לילדים והכשירה דרכי יער המובילות אליהם. חפירות ארכיאולוגיות חשפו ביער אתרי עתיקות. בחניון המרכזי הוצבו מתקני משחקים מותאמים לילדים עם מוגבלויות ושירותים נגישים.

היער והמתקנים שבו פותחו בסיוע ידידי קק”ל בארצות הברית ובאוסטרליה.

יער שחריה נטוע בשיפוליה הדרומיים-מערביים של שפלת יהודה - אזור ביניים המפריד בין הרי יהודה ומישור החוף. שיאי גבעות השפלה, באזור בית שמש ובית גוברין, מתנשאים לרום של 400 מטרים מעל פני הים. הגבעות משתפלות מערבה ובאזור שחריה הן מתנשאות לרום של כ-230 מטרים מעל פני הים.

שפלת יהודה בנויה בעיקרה קירטון, סלע רך ולבן. סוג סלע זה מתבלה בקלות ולפיכך יוצר נוף של גבעות מעוגלות בעלות מדרונות מתונים. לעתים קרובות מכוסים המדרונות בקרום סלע קשה יותר, הקרוי נארי, שעוביו אינו עולה בדרך כלל על עשרות סנטימטרים. מדרונות הקירטון אינם פוריים ועל כן נטעה בהם קק”ל עצי מחט המסוגלים להתפתח היטב על מסלע זה. בגיאיות שבין הגבעות מצטברת אדמה פורייה ולפיכך אפשר לנצלם לחקלאות ולנטיעת עצי יער רחבי עלים כגון חרוב, תאנה וזית.

מאז ימי קדם ידע האדם לנצל את תכונות הסלע בשפלה לחציבת מערות ששימשו למגוון רחב של מטרות - מגורים, בורות מים, מחסנים, בתי-בד, גידול יונים וקבורה. מערות גדולות שנחצבו בצורת פעמון שימשו מחצבות להפקת חומר גלם לבנייה. סוג אחר של מערות שזוכה לפרסום נרחב ומצית את דמיונם של מטיילים רבים הוא מחילות מסתור. מערות אלה עשירות בכוכים נסתרים ובמנהרות צרות. מהמערות האלה, כך משערים, הגיחו לוחמיו של בר-כוכבא ותקפו את הלגיונות הרומאים שנשלחו לדכא את המרד שהתחולל בשנים 132-135 לספירה.

בשטחים הפתוחים שמסביב ליער שחריה מתפתחת בעיקר צמחיית בתה – צמחייה שבה שולטים בעיקר שיחים ובני שיח ועשבוניים רב שנתיים. השיח הנפוץ ביותר הוא אשחר ארצישראלי, הניכר בעליו הקטנים, בפירות הכדוריים המשחירים שלו ובענפיו המסתיימים בחודים קוצניים. נפוצים כאן מאוד סירה קוצנית וזקנן שעיר - עשב רב-שנתי שמוצאו ממזרח אפריקה, שהתבסס היטב בין סלעי השפלה. כדאי לשים לב לאזוב מצוי, שעליו האפרפרים משמשים בסיס להכנת התבלין המפורסם זעתר (הצמח מוגן ואסור בקטיף). בחורף אפשר למצוא כאן נרקיסים. מבין העצים מגיחות רקפות רבות ואחרי הגשם מציצות בין העצים פטריות, רובן אורניות. בשעות הבוקר של ראשית הקיץ פורחים שיחי הצלף בפרחים גדולים ולבנים.

ערוגות הבושם

ערוגות הבושם הוא שמו של גיא קטן נטוע חרובים. דרך קצרה, היורדת לאורך הגיא, מחברת בין שני קטעים של דרך היער הראשית. הדרך מסומנת בחיצים בצבע חום.

בקצה העליון של הגיא יצרה קק”ל חלקת ניסוי של צמחי תבלין  ובהם מינים שונים של מרווה, אזוביון, קורנית מקורקפת, זוטה לבנה ורוזמרין. בין הערוגות צומח ווטיבר, צמח דגני בעל עלים ארוכים ששורשיו משמשים בתעשיית הבשמים. מול חלקה הזו ניטעו צמחים חסכנים במים.

שביל הגיתות

שביל בית הבד