יער הכ"ח

יער הכ"ח, שקק"ל החלה בנטיעתו במחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-20, נועד לשימור כשטח ירוק פתוח בתכנית המתאר הארצית ליער ולייעור (תמ"א 22). היער ניטע לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בהגנה על המקום במלחמת השחרור ונקרא על שמם.

קק"ל, בשיתוף עם עיריית אלעד והמועצה האזורית חבל מודיעין, מבצעת ביער פעילות על פי עקרונות היער הקהילתי שעיקרם שיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער. יער אלעד, המשתרע על פני כ-3,000 דונם ועוטף את העיר אלעד כפרסה מדרום, ממזרח ומצפון, הוא יער קהילתי המהווה חלק מיער הכ"ח.

גאוגראפיה

יער הכ"ח נטוע במדרונות המערביים של השומרון, הנושקים למישור החוף – אזור הידוע בכינויו "הדום השומרון". שיאי הגבעות כאן מתנשאים עד כ-200 מטר מעל פני הים. הסלעים שנחשפים בתחום היער הם בעיקר סלעי גיר ודולומיט קשים. הערוץ המרכזי המנקז את האזור הוא נחל מזור, מיובלי הירקון.

שני שבילי טיול חשובים חוצים את יער הכ"ח. אחד מהם הוא "שביל ישראל", החוצה את הארץ לאורכה; השני הוא שביל האופניים מים אל י-ם, שביל רכיבה המקשר את תל אביב עם ירושלים.

חבל הארץ שבו שוכנת אלעד הוא נחלתו ההיסטורית של שבט אפרים. העיר אלעד, שנוסדה בשנת 1998, קרויה על שמו של אחד מבני השבט, שנזכר בתנ"ך: "ובני אפרים... וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד..." (דברי הימים א, ז 20-21). בשנת 2014 מנתה אוכלוסיית העיר כ-42,000 תושבים, המקפידים על אורח חיים דתי.

קק"ל נטעה ביער עצי יער וחורש, שילטה דרכים ושבילי הליכה והכשירה חניונים לפיקניק לרווחת הציבור.

למסלול טיול בשביל אלכסנדרוני ביער הכוח באתר מסלולי הטיולים של קק״ל
למסלול טיול ביער אלעד באתר מסלולי הטיולים של קק״ל

המתחם, המוקדש ללוחמי סיירת מטכ"ל, שוכן ליד אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני. קק"ל הכשירה בו שני חניונים ואמפיתיאטרון.

אנדרטה לזכר לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות בקרבות קולה. האנדרטה ניצבת כ-300 מטר ממזרח לחניון סיירת מטכ"ל, בראש גבעה המתנשאת לגובה של כ-160 מטר מעל פני הים ומעניקה תצפית יפה על מערב השומרון. למרגלותיה הצפוניים של האנדרטה נמצאים שרידי תעלות קשר מימי הקרבות שניהלה כאן החטיבה.

קרבות קולה פרצו ב-10 ביולי 1948, בתום ההפוגה הראשונה. בבוקר אותו יום השתתפה חטיבת אלכסנדרוני במבצע דני לכיבוש הערים רמלה ולוד. כוחות החטיבה כבשו גם את הכפרים רנתיה, וילהלמה, יהודייה וטירה. הכפר קולה נכבש כמה שעות אחר כך בידי גדוד 89 של החטיבה.

הלגיון הירדני השיב במלחמה. ב-16 ביולי הסתערו כוחותיו על המקום בו החזיקו לוחמי גדוד 32 של חטיבת אלכסנדר, שנאלצו לסגת לאחר שספגו אבדות כבדות. אבל המערכה לא הסתיימה. ב-17 ביולי ניסו שתי פלוגות של החטיבה להיאחז בשוליו הצפוניים של הכפר, אך הירדנים הדפו אותם. למחרת עלו על הגבעה שתי פלוגות של החטיבה, כשהן מלוות בטנקים ובתותחים. הירדנים הבחינו בכוח הגדול ונסוגו במהירות. הכפר קולה עבר סופית לידי ישראל.

שרידי המבצר הצלבני קולה שוכנים בחלקו המערבי של היער. המבצר כלל מבנה גדול ומגדל, בנוי אבנים גדולות ומרשימות. המקום היה נחלתו של המסדר ההוספיטלרי, שבנה כאן בשלהי המאה ה-12 מרכז מינהלי.

מסביב למבנה הצלבני פזורים עיי הכפר הערבי קוּלַה. ייתכן ששמו נגזר מהמילה קוּלֶה (בתורכית: מגדל). הכפר הוציא מקרבו את חסן סלמה, ממנהיגיו המפורסמים של "המרד הערבי" ולוחם מושבע ביישוב העברי. ב-30 בנובמבר 1947 היה סלמה אחראי לתקיפת האוטובוס שנסע מנתניה לירושלים, פעולה שסימנה את האות לפתיחת מלחמת העצמאות. חסן סלמה יצא ב-31 במאי 1948 בראש כוח שהצליח להדוף את לוחמי אצ"ל מראש העין. הוא נפצע במהלך הקרב ומת מפצעיו כמה ימים אחר כך.

אזהרה: המבנה הצלבני אינו משולט ומוסדר. אין לטפס על המגדל!

בחניון סיירת מטכ"ל הונגשו המתקנים הבאים:

• מעגל מדורה
  
• שולחנות פיקניק

היער הקהילתי הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין קק"ל, נציגי הקהילה והרשות המקומית. הקהילה שותפה לחיי היער בשלבי התכנון, הפיתוח, התחזוקה וייזום פעילויות קהילתיות. ליער הקהילתי נודעת חשיבות רבה כשטח ירוק בקרבת שטחים בנויים וכמשאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים שבקרבתו. במשך השנה מקיימת קק"ל פעילויות וסיורים מודרכים ביער.

קהילות אלעד וחבל מודיעין קיבלו על עצמן לסייע לקק"ל בטיפוח היער ובשמירה עליו מפני אש. נציגיה השתתפו בהשתלמויות בכיבוי אש, שנערכו בהדרכת איגוד כבאות איילון. הם תרגלו בלימה ראשונית של התפשטות אש, שנועדה לעכב את התפשטות השרפה עד לבוא כוחות הכיבוי המקצועיים.

היער מעניק שירותים אקולוגיים חשובים. העצים שבו מקבעים פחמן דו-חמצני ותורמים לצמצום אפקט החממה. היער תורם לעיצוב הנוף ולגיוונו, לשימור קרקע ולהגברת חידור מים לאדמה. היער מפחית רעש וזיהום אוויר.

יערות קהילתיים ממלאים תפקיד חשוב במתן שירותים חברתיים כגון אפשרות לטיול רגוע בטבע סמוך לעיר, מקום המשמש לצרכים רוחניים של תפילה והתבודדות, תרומה לבריאות נפשית וגופנית ותרומה לשיפור איכות האוויר.