יער קרית אתא

יער קרית אתא. צילום: פנינה לבנון, קק"ל

יער קריית אתא ניטע במערב הגליל התחתון, מצפון לנחל ציפורי. זהו אזור של גבעת נמוכות, לעבר המישור הגדול של עמק עכו, מקום מושבן של קריית אתא ושל שאר "הקרָיות". חבל ארץ זה הוא "השפֵלה" של הגליל התחתון. כמו ביהודה, גם כאן הגבעות עגולות ובנויות סלעי קירטון מלבינים ורכים, והעמקים שבין הגבעות צוברים קרקע פורייה המנוצלת לחקלאות.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    הכניסות העיקריות לדרך הנוף, ממערב למזרח:
    מקריית אתא: נוסעים לקצה המזרחי של דרך  מנחם בגין, המובילה לדרך הנוף (ווייז: דרך נוף יער קריית אתא).
    מכביש הגישה ליישובים עדי והרדוף: כניסה מכביש 79, ליד שפרעם (ווייז: הרדוף).
    מאלון הגליל: נוסעים בכביש הגישה לאלון הגליל ומעט אחרי הכניסה ליישוב, ליד יקב יפתחאל ומרכז שטח אלון הגליל נכנסים לדרך הנוף (ווייז: מרכז שטח אלון הגליל). 
  • עלות כניסה

    הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    צפון
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    גליל תחתון - גלבוע
  • אתרים מיוחדים ביער-

    חורבת אושה, "סלע השבת", קבר רבי יהודה בן בבא, מצפור יוסף
  • חניוני פיקניק-

    חניוני הפיקניק נמצאים בחלק המערבי של דרך הנוף, בין קריית אתא לכביש הרדוף
  • אתרים נוספים בסביבה-

    תצפית מרחבת החניה בראס עלי, טחנת הנזירים
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מצפורים,שרידי עבר

על היער

שנים רבות של רעייה וכריתה שינו כליל את הצמחייה הטבעית. רק זעיר פה וזעיר שם נותרו לפליטה עצים קשי עורף – אלון התבור קשיש, אלה אטלנטית מרשימה, או חרוב נותן צל נדיב. באין עצים, קיבלה על עצמה קק"ל לנטוע בגבעות עצי יער. עתה משתרע גוש יערות ציפורי על פני כ-30 אלף דונם.

קק"ל פרצה ביער דרך נוף באורך כ-16 ק"מ, המקשרת בין קריית אתא ליישוב אלון הגליל. אפשר ליהנות מבילוי בחניוני הנופש שלאורך הדרך, להגיח לטיולים קצרים בסביבה וליהנות בחורף מפריחה ססגונית של נרקיסים, רקפות, כלניות ושלל פרחים אחרים.

כלנית ביער קרית אתא. צילום: פנינה לבנון, קק"ל

אתרים מרכזיים

במרחק כ-250 מ' ממזרח לחניון הכניסה נמצא חניון אושה ומשם מובילה דרך קצרה לרחבת החניה של האתר. משוכות הצבר וגלי האבנים הפזורים במדרון שייכים לכפר הערבי הושה, ששכן כאן עד מלחמת העצמאות. תושביו הגיעו לכאן בסוף המאה ה-19 מארצות המע'רב שבצפון אפריקה, לאחר שנמלטו מאימת הכיבוש הצרפתי.

האנשים שהתיישבו במקום במאה ה-19 ניצלו את אבני אושה הקדומה. התלמוד הבבלי מזכיר את אושה (אושא) כמקום שהסנהדרין עברה אליו מִיַבְנֶה לאחר מרד בר כוכבא. הסנהדרין פעלה באושה כעשר שנים (¬¬140¬-150 לספירה), ומשם החלה את נדודיה מזרחה, תחילה לשפרעם ומשם לבית שערים, לציפורי ולטבריה.

בראש גבעת הכפר החלו בשנת 2017 חפירות ארכיאולוגיות מטעם רשות העתיקות. החפירות חשפו גיתות ובתי בד מהתקופה הביזנטית ולידן ריכוז יוצא דופן של מקוואות טהרה. מתחת להם נמצאו שרידי גיתות עתיקות יותר, מהתקופה הרומית. על פי ממצאי החפירות, המקום היה מיושב גם בתקופה האסלאמית הקדומה.

למרגלותיה הדרומיים של פסגת הגבעה צומחת אלה אטלנטית גדולה במיוחד, בולטת משאר האלות שצומחות כאן. בשלב זה (2023) אתר החפירות אינו מוסדר רשמית למבקרים. השיטוט בין חורבת הכפר המע'רבי, במורדות הגבעה, מסוכן אף יותר בשל חשש מנפילה לבורות וסכנת קריסה של המבנים הישנים.

עץ גדול של אלון התבור בחורבת אושה. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

על משטח הסלע חקוקות האותיות היווניות CAB לצד אותיות נוספות ושני צלבים. האם הכתובת נכתבה בידי נזירים נוצרים שחיו בסביבה? איננו יודעים. יש הקושרים את האותיות CAB (סאב) למילה היוונית סבאתו, שפירושה שבת. על פי גרסה זו, הסלע מציין את תחום השבת של אושה העתיקה. במפת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל, שפורסמה בשנות ה-60 של המאה ה-19, מכונה הגיא המעובד שליד הסלע בשם "ואדי אל יהוד".

"סלע השבת". צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

כדי להגיע לקבר בן בבא יש לשוב מסלע השבת לדרך המובילה לווערת ג'רוס ולפנות צפונה (שמאלה). הדרך חוצה עמק רחב, מעובד בחלקו בגידולי שדה. ליד הדרך צומחים כתריסר עצי זית קשישים, וכמה מהם מתפארים בגזעים מרשימים מאוד. כ-400 מ' מצפון לעצי הזית, בשוליים הצפוניים של יער קק"ל, מתפצל שביל הסנהדרין שמאלה ואפשר להגיע בו ברגל לקבר בן בבא, מהלך כקילומטר. הרבה יותר פשוט להמשיך לנסוע במכונית עוד כ-100 מ' ובמעגל התנועה לפנות שמאלה ולנסוע ברחוב כ-400 מ' עד מבנה הקבר.

סככה גדולה של פלסטיק כחול מכסה על מבנה צנוע בן שתי כיפות כחולות. לחזיתו נוספה חזית בנויה לתלפיות. מתחת לפני הקרקע נמצאת המערה ובה, על פי המסורת, נקבר רבי יהודה בן בבא, אחד מעשרת גיבורי מלכות. המערה, שנעשתה מקום עלייה לרגל, מצוידת בתאורה חשמלית ובספרי קודש.

התנא רבי יהודה בן בבא חי בימי מרד בר כוכבא והיה חברו הטוב של רבי עקיבא. באותם ימים, לאחר דיכוי המרד, אסרו הרומאים על סמיכת רבנים, שבהם ראו את זרע הפורענות מבחינתם. הרומאים אף איימו להוציא להורג כל רב סומך וכל רב נסמך ולהחריב כל עיר שבה תתקיים הסמכה (סמיכה היא מינוי של מנהיגים רוחניים בעלי סמכות הלכתית)..

חמישה מתלמידיו של רבי עקיבא נמלטו לאושה וביקשו מיהודה בן בבא שיסמוך אותם כרבנים. הרב הזקן חשש שהרומאים יגלו זאת ויחריבו את אושה. לוותר על הסמיכה לא רצה ולכן יצא אל השדה הפתוח שבין אושה לשפרעם, לא פה ולא שם, וסמך את הרבנים  - רבי מאיר, רבי יהודה בר אלעאי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי בן חלפתא ורבי אלעזר בן שמוע.

הרומאים גילו את הדבר בשעת מעשה. יהודה בן בבא כבר היה זקן מכדי להימלט ועל כן ציווה על הנסמכים להסתלק מהמקום ולהציל את נפשותיהם בעוד הוא נשאר במקומו. באו הרומאים ונעצו בגופו 300 רמחים, כך מסופר במקורותינו, ועשאוהו ככברה (בבלי, סנהדרין י"ג).

כרם זיתים ליד קבר רבי יהודה בן בבא. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

יוסף מועדי (1989¬-2009), בן העדה הדרוזית ותושב חיפה, שירת בחטיבת גולני ונפל בשנת 2009 בפעילות מבצעית ברצועת עזה. המצפור עשוי שלושה ספסלים, אנדרטה ושלט המספר על קורות חייו. הספסלים ועצי הברוש שמסביבם ערוכים בצורת מעגל ויוצרים יחד פינת התייחדות המשרה אווירה של שקט ושלווה. שלט התצפית מסביר על האתרים הנפרשים לעיני המבקרים.

מצפור יוסף מועדי. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

ממצפור יוסף מועדי נמשכת דרך הנוף מזרחה עוד כ-2 ק"מ ופוגשת בכביש המוביל להרדוף. חולפים על פני הכניסה להרדוף ועל פני הכניסה לכפר כעביה ואז הכביש מתעקל צפונה (שמאלה). כחצי קילומטר מהעיקול אנו מגיעים לנקודת החלטה: מי שמסתפק במה שחווה עד כה, יכול להמשיך היישר לפנים ולצאת לכביש 79, מול שפרעם. מי שרוצה להמשיך בדרך הנוף, יפנה מזרחה (ימינה), בהתאם לשילוט המכוון להמשך דרך הנוף.

הדרך עוברת בנופי יערות קק"ל בין מטעי רימונים לכרמי זית ולעצים גדולים של אלון התבור. במדרונות הפתוחים לאור עולה בחורף ובאביב פריחה יפהפייה. לאחר כ-6 ק"מ משתלב שביל ישראל בדרך הנוף, ומכאן לא נותרו אלא כמה מאות מטרים עד לסיום דרך הנוף, ליד מרכז השטח אלון הגליל. 

שילוט הכוונה בדרך. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

אתרים בסביבה

תצפית מרחבת החניה בראס עלי

רחבת החניה שלמרגלות היישוב ראש עלי היא נקודת תצפית מרהיבה. מבט מרחבת החניה מערבה מגלה את הנוף של נחל ציפורי. מבט מהחלק המזרחי של רחבת החניה מגלה שוב את ערוץ נחל ציפורי. הנס הזה קורה משום שנחל ציפורי יוצר כאן נפתול אדיר, המקיף את גבעת עליל כמעט כולה ורק האוכף הצר שמגרש החניה נמצא עליו מחבר את הגבעה ל"יבשת".

איך נוצר נפתול נחל כה חריג, יחיד במינו בישראל? הסברה המקובלת היא שבעבר זרם נחל ציפורי דרך המקום שרחבת החניה נמצאת בו. בשלב כלשהו בעבר הגיאולוגי של המקום, כאשר התרוממו הגבעות שמדרום לנחל, התחוללה גלישה גדולה של קרקע שחסמה את הערוץ, ונחל ציפורי נאלץ לפרוץ לעצמו אפיק חדש, המקיף את גבעת עליל מצפון תוך כדי יצירת הנפתול המרשים.   

הצד המערבי של רחבת החניה משקיף על מורד נחל ציפורי, הזורם אל נחל קישון. המבנה החרב שצמוד לגדה הדרומית של הנחל הוא טחנת עליל (טאחונת מרפוקה). המדרון הגבוה והתלול שקיים במקום זה נוצל לבניית שתי טחנות קמח, זו מעל זו. לאחר שמי הנחל הפעילו את הטחנה העליונה, הם הוזרמו להפעלת הטחנה התחתונה. גובה ארובת הטחנות מגיע ל-12 מ' וזו כנראה הארובה הגבוהה בטחנות הקמח בישראל.

בטחנה התחתונה הותקן בשנת 1924 מנוע דיזל כדי להגביר את תפוקתה ולמנוע השתרכות של תורים. הטחנה התחתונה פעלה עד שנת 1946 ולמרגלותיה התגלו שרידים מהתקופה הצלבנית.

אזהרה: אין להיכנס למבנה הטחנה מחשש לקריסת המבנה.

טחנת הנזירים

מרחבת החניה של ראס עלי יורד שביל מזרחה ומגיע לטיילת סלולה על גדתו של נחל ציפורי. מי שיפנה ימינה, במעלה זרם הנחל, יגיע לאחר קילומטר לטחנת הנזירים. מבנה הטחנה, הצמוד לצלע ההר שמצפון לנחל מזכיר טירה אירופית. נראה כי טחנות הקמח שהיו במבנה, כנראה בבעלות משפחה דרוזית משפרעם, פעלו כבר במאה ה-18. הטחנות פעלו בכוח מים שהוזרמו מעין יבקע (עין א-ראס) שבמעלה הנחל, אך בשלב כלשהו פסקו מלפעול.

בשנת 1821 חידש הנזיר הכרמליתי ג'מבטיסטה דה סנט אלסיו את התעלה שהובילה מים מהמעיין והטחנות שבו לפעול. הטחנות בטחנת הנזירים פעלו עד שנת 1930. המבנה אינו פתוח כיום למבקרים.

מידע שימושי

חניוני פיקניק

חניוני הפיקניק נמצאים בחלק המערבי של דרך הנוף, בין קריית אתא לכביש הרדוף.

שביל הסנהדרין

ביער קריית אתא עובר שביל הסנהדרין, שביל להולכי רגל באורך כ-120 ק"מ, פרי יוזמה של רשות העתיקות. הקצה המערבי של השביל נמצא בבית שערים וקצהו המזרחי בטבריה. השביל עובר בגליל התחתון בנקודות ציון הקשורות לחכמי הסנהדרין ובהן גם חורבת אושא. השביל מסומן בשלושה חיצים ירוקים (לכיוון בית שערים) ושלושה חיצים כחולים (לכיוון הכנרת), וביניהם מפריד פס אופקי אדום.

פריחה ביער קרית אתא. צילום: פנינה לבנון, קק"ל
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.