יער דבירה

דביר המקראית נזכרה בספר יהושע, המקדיש שני פסוקים לתיאור כיבושה: "וישב יהושע וכל ישראל עמו דבירה וילחם עליה. וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדבירה ולמלכה" (יהושע י', ל"ח-ל"ט).

דביר המקראית מזוהה כיום עם ח'ירבת רָאבּוּד שבדרום הר חברון (ליד דהרייה), כשלושה קילומטרים ממערב לעתניאל. בחפירות שהתקיימו במקום נמצאו שרידי יישובים שראשיתם בתקופת הברונזה הקדומה. בתקופת ממלכת יהודה נבנו במקום ביצורים חזקים. חומת היישוב הקיפה שטח של כ-50 דונם. העיר חרבה במסע סנחריב מלך אשור (701 לפנה"ס), נושבה מחדש וחרבה שוב בכיבוש הבבלי (586 לפנה"ס).

יער דבירה ניטע ברובו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 בסיוע ידידי קק"ל בישראל, בגרמניה, באוסטרליה ובארה"ב. ניטעו בו בעיקר עצי מחט, העמידים לתנאי האקלים והקרקע, אך גם חלקות רבות של עצים רחבי עלים כגון אלה אטלנטית, חרוב מצוי ומיני שיטה ואיקליפטוס. אליהם נוספו במשך הזמן עצי בוסתן כגון זית ותאנה.

יער דבירה, המשתרע על פני כ-8,165 דונם, משמש מרחב ירוק לשלושת היישובים הסמוכים אליו - דביר, להב ושומריה. הוא מצטרף לגוש הירוק של יער להב הוותיק (17,559 דונם), שנטיעתו החלה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בידי אנשי קיבוץ להב. בקרבתם נטועים עוד שני יערות קטנים יותר - יער מורן ויער כרמים, המשתרעים יחד על פני כ-11,000 דונם.

 למפת יער דבירה

 להורדת העלון "צא לנוף - יער דבירה"

יער דבירה נמצא בדרום השפלה, באזור המגשר בין הרי חברון למישור חוף הנגב. כאן נפגשים צמחים מטיפוס תפוצה ים תיכוני עם עולם הצומח והחי המדברי. השיח מתנן שעיר מייצג את צמחי המדבר. בני השיח אזוב מצוי וקורנית מקורקפת מייצגים את צמחיית החבל הים תיכוני.

צמח אופייני לאזור ספר המדבר הזה הוא שלהבית קצרת שיניים, הניכרת בעלים המכוסים בשכבה עבה של שערות כסופות. השלהבית פורחת באפריל בפריחה צהובה כשלהבת אש ומכאן שמה. צמח אופייני אחר לספר המדבר, השיח מרווה ריחנית, פורח באביב בפריחה לבנה והוא ניכר בעליו המדיפים ריח חריף. בן שיח נוסף שנפוץ כאן מאוד הוא סירה קוצנית. מין זה שולט בנוף בעיקר בזכות קוציו, המסייעים לו להימלט משיני הצאן הרועה בשטח. מין אופייני נוסף לספר המדבר הוא שמשון הדור, המתבלט בפרחיו הוורודים הגדולים.

עם צמחי הבצל והפקעת הנפוצים כאן נמנית עירית גדולה. מלווים נפוצים אחרים הפורחים באביב הם כלנית מצויה, נורית אסיה, צבעוני ההרים ונץ חלב דק-עלים.

המרחב הגדול של היערות ושטחי החקלאות משמשים בסיס לאוכלוסיות גדולות של בעלי חיים ובהם צבי ארצישראלי, תן, שועל, דרבן, ארנבת ומיני מכרסמים אחרים.

למידע מפורט על מסלולי טיול ביער דבירה:

למסלול טיול בחורבת מגדלית ביער דבירה באתר e ירוק של קק״ל

חניון "טבע"

קק"ל פועלת לערב את הקהילה בחיי היערות והאתרים שבאחריותה. המטרה היא ליצור הזדהות של הקהילות עם ערכי הסביבה והמורשת ובה בשעה לתרום לרווחת ציבור המטיילים והתושבים בסביבה. בגישה זו תרמה חברת התרופות הישראלית "טבע" להקמתו של חניון שנמצא מעט ממזרח לקיבוץ דביר. הנהלת החברה, עובדיה ובני משפחותיהם התגייסו להקמת החניון בשיתוף עם ילדי בית הספר "יסודות" (בית ספר לחינוך מיוחד בבאר שבע), שהחברה אימצה כפעולה למען הקהילה. אנשי "טבע" וחניכי בית הספר נטלו חלק יחדיו בהכשרת החניון למטיילים ובנטיעת עצים חדשים ביער.

החניון משמש בסיס ליציאה לטיולים ומשרת את ההולכים ב"שביל ישראל" כמקום עצירה והתרעננות. קק"ל הציבה בחניון שולחנות פיקניק, ברזי מים, פחי אשפה ומתקנים לצלייה (מנגל). החניון נגיש לאנשים עם מוגבלות.

הגעה לחניון טבע בדרך עפר הפונה צפונה כ-700 מטר ממזרח לכניסה לקיבוץ דביר (כביש 325). שלט חום מכוון אל החניון. הדרך עבירה לרכב פרטי. בקטע דרך זה עובר גם שביל ישראל.

חורבת מגדלית

מחניון טבע יוצא שביל הליכה המטפס ביער בין גלי אבן מעניינים ומגיע לאחר כ-300 מטר לחורבת מגדלית. חפירות חשפו באתר מערת מגורים מהתקופה הביזנטית ובה יסודות של מבנים ואבני בניין שהובאו מאתרים קדומים יותר. המערה שימשה למגורי קבע, או למגורים עונתיים בתקופת המרעה. מכלול המערות נחלק לאגף מגורים, מכלאה לבעלי חיים ואגף לכלי עבודה ולהסקה. חצר האתר מוקפת גדר אבנים. בחצר התכנס הצאן ובה נעשו מלאכות הבית כגון אפייה וכביסה. בחורבה נחשף גם בור מטויח לאגירת מי גשמים.

דרך נוף נחל שקמה

נחל שקמה מתחיל את דרכו בגבעות שממזרח לחניון "טבע". יובלו העיקרי, נחל אדוריים, מנקז את מורדות הרי חברון. נחל שקמה הוא נחל אכזב, למעט קטעים קצרים ליד תל נגילה ותל חסי (ממערב לכביש 40), שם נחשפים מי תהום גבוהים. שם הנחל נגזר מעצי השקמה הרבים הצומחים בקטע הנחל העובר במישור החוף.

הדרך מתאימה לרכב 4X4, או לטנדר חזק. מחניון טבע ניתן לנסוע בדרך המלווה את נחל שקמה עד תל מלחה (ליד כביש 40), מרחק של כ-11 ק"מ.

בראשית שנות ה-80 של המאה העשרים נטעה קק"ל בצד הנחל מיני עצים כגון אקליפטוס, תמר, אלה, שיזף וחרוב, המגוונים את בתי הגידול ותורמים למגוון הביולוגי באזור. הגבעות שאינן מעובדות בכתפי הנחל משמשות למרעה ואילו בשטחים המעובדים תפגשו את מטעי קיבוץ דביר וחלקות של גידולי שדה. יופיו של האזור מותנה בעונת השנה. בחורף תפגשו בירוק של שדות הגידולים החקלאיים כמו; גידולי תלתן, אספסת, שעועית וחיטה ובעונת הקיץ תפגשו בצבעי הצהוב.

תל מלחה

מעט ממזרח לכביש 40, בגדתו המערבית של נחל שקמה, מתנוסס תל מלחה (תל אל-מוליחה). ממצא החרסים על פני השטח מלמד שהתל נושב לראשונה בתקופת הברונזה התיכונה (מאה 20 עד מאה 16 לפני הספירה). היישוב בתל התקיים לסירוגין עד שלהי התקופה הביזנטית (מאה שביעית לספירה).

בראשית ספטמבר 1948 החלו המצרים להתחפר בתל מלחה ובתלים קשת ונגילה כהכנה למתקפה של צה"ל, שביקש להגן על שדה התעופה המאולתר "אבק 1" שליד רוחמה. לוחמי חטיבת "יפתח" כבשו את עמדות המצרים בתל מלחה בלילה שבין ה-7 ל-8 בספטמבר והדפו שתי התקפות נגד. יומיים אחר כך השתלטה חטיבת יפתח גם על תל חסי וב-29 בספטמבר על חורבת מאחז. הנגב החל לנשום לרווחה.

בחודש פברואר פורח בשולי היער ריכוז גדול של כלניות. אפשר להגיע למקום תוך כדי טיול קצר. מחניון טבע עולים בשביל לחורבת מגדלית (300 מטר), ומאגפים מימין את בריכות מקורות. כ-100 מטר מהחורבה, ממש מול הבריכה העגולה, יורדים ימינה בין עצי היער לעבר גדר עגולה נוספת שלצדה שלט הסבר של קק"ל. זהו בור מים שנחצב בסגנון בור פעמון, שיטה מקובלת בשפלת יהודה.

התחנה הבאה נמצאת במרחק של כ-300 מטר. יורדים במדרון ימינה לעבר דרך העפר שלמרגלות היער. שני ברושים קטנים ומבודדים לצד שדה בור הם סימן מצוין לכיוון הנכון. מעט מעבר להם, על חלקת אדמה, מוצב שלט המספר על פריחת הכלניות הלוהטת שמתחוללת כאן בפברואר. מכאן אפשר להמשיך במורד הדרך לחניון "טבע".

בחניון טבע הונגשו המתקנים הבאים:

• חניה
• שביל
• רחבה
• שולחן פיקניק
• ברזייה
   

בחניון פורה הונגשו המתקנים הבאים:

• חניה
• שביל
• רחבה
• שולחן פיקניק

יער דבירה הוקם, שופץ ומתוחזק בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים