חורבת אושה
אושה היתה המשכן הקבוע הראשון של הסנהדרין לאחר שנדד לגליל בעקבות מרד בר כוכבא (135-132 לספירה). כאן נתכנסה שארית החכמים שחידשו את הסנהדרין והתקינו את התקנות הידועות "כתקנות אושה". על נדודי הסנהדרין לגליל מספרת הגמרא: "...שכתחילה גלתה לה סנהדרין וישבה לה ביבנה, ומיבנה לאושה, ומאושה לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, וציפורי היה בחלקו של זבולון, ואחר כך גלתה לטיבריה". (בבלי, ראש השנה, לא ע"א – ע"ב)
הגישה לאתר היא מהשוליים הדרומיים של החניון ביער קריית אתא.
אבן השבת ורבי יהודה בן בבא
אבן השבת מצויה בשוליו הצפוניים של יער קריית אתא, לא הרחק מחורבת אושה. זהו סלע ובו חרוטה ביוונית כתובת בת 12 אותיות. יש המזהים בה את המילה שבת. היא סימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה. לא הרחק מאבן השבת מצויה מערה ובה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא, שהוצא להורג על ידי השלטון הרומאי על שהסמיך את תלמידיו לרבנות, למרות האיסור של הרומאים. צומת סומך הקרוב קרוי כך בשל סיפורו של רבי יהודה.
עינות ציפורי
מקבץ המעיינות הגדול והחשוב ביותר בנחל ציפורי, הנובעים כל השנה. המעיינות נמצאים כשני קילומטרים דרומית לעתיקות ציפורי. כביש הגישה למושב ציפורי ולגן הלאומי עובר בסמוך למבנה המעיין שעבר שימור וחישוף. באזור המעיינות היתה, על פי התיעוד ההיסטורי, נקודת הכינוס של צבא הצלבנים טרם צאתם לקרב קרני חיטים (1187).
עינות יפתחאל
נחל יפתחאל, המנקז את בקעת בית נטופה, בולט בצמחיית המים העשירה שבגדותיו: ערבה בוכיה, צפצפה מכסיפה, שנית גדולה, פטל קדוש, עצי תות, ועוד. עינות יפתחאל פורצים בסמוך למפגש עם נחל ציפורי.
עין יבקע
מעיין זה הנקרא גם בפי המקומיים "ראס אל עין" - ראש המעיין או "ראס א-נבע", הוא מעיין איתן. הוא נפוץ גם בשמו "מעיין הסוסים" בשל שימושו בעבר לשטיפת הצאן והסוסים. בריכת המעיין נבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. בראשית המאה ה-20 טופלה הבריכה ונבנה בה קיר להרמת מפלס המים על ידי הנזירים הכרמליתים, לצורך הובלת המים באמה לטחנת הנזירים. מעיינותיו של הנחל הפעילו בעבר טחנות קמח רבות, ששרידיהן פזורים לאורך אפיקו. שרידיהן של שתי טחנות קמח מרשימות מעטרים את חלקו המערבי של הנחל: "טחנת הנזירים" וטחנת "גבעת עליל".