יערות ציפורי

באגן ההיקוות של נחל ציפורי נטעה קרן קימת לישראל לאורך שנים כ-30 אלף דונם יער. היערות הטבעיים שסביב הנחל סבלו במשך דורות מפעילות האדמה: כריתה, רעייה לא מבוקרת ושריפות.

בימי מלחמת העולם הראשונה נכרתו עצי אלון רבים על ידי השלטון התורכי לבניית מסילות הרכבת והסקת קטרי הקיטור. מאז פקודת היערות של שלטון המנדט הבריטי ב-1926, הגדרת שטחים כשמורות יער וראשית פעילותה של קק"ל באזור, החל החורש הטבעי לחזור להדרו הקודם. כיום מהווה אלון התבור חלק ניכר מהנוף הירוק של אזור נחל ציפורי.

עצי האלון יוצרים תצורת דומם בשם "יער פארק" – יער פתוח שבו צומחים העצים במרווחים גדולים זה מזה. דבר זה מאפשר את התפתחותם של מיני עשבוניים חד-שנתיים הפורחים בשלל צבעים בין העצים. בנוסף לטיפוח החורש הטבעי, נטעה קק"ל באגן ההיקוות של הנחל מגוון של עצים. המין העיקרי שניטע היה אורן ירושלים, ולצדו גם אורן קפריסאי (אורן ברוטיה) וברוש מצוי, ועצים רחבי עלים: אלון מצוי, אלון תבור, כליל החורש, אלה ארצישראלית, לבנה רפואי ועוד.

 למפת יער ציפורי

למסלול טיול בשביל שמשית שביער ציפורי באתר מסלולי הטיולים של קק״ל
למסלול טיול ברכב פרטי בדרך נוף יערות ציפורי באתר מסלולי הטיולים של קק״ל

דרך הנוף חוצה חבל ארץ יפה זה ממערב למזרח. לאורכה מצויים אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, אתרים אלה קשורים לתקופת המשנה והתלמוד ולמעבר הסנהדרין לגליל.

אורך הדרך הוא 16 ק"מ. זוהי דרך עפר כבושה והיא עבירה לכל כלי הרכב בכל עונות השנה. בדרכה מקריית אתא אל גבעות הגליל התחתון היא מתפתלת בינות יערות טבעיים ויערות נטע אדם מהיפים בארץ. נופי אפיק נחל ציפורי, עמק זבולון, יערות אלונים והרי הכרמל נשקפים לעיני המטיילים. בנקודות שונות יכול המטייל בדרך לבחור בדרכי גישה אל הנחל והאתרים הרבים שלידו.

אושה היתה המשכן הקבוע הראשון של הסנהדרין לאחר שנדד לגליל בעקבות מרד בר כוכבא (135-132 לספירה). כאן נתכנסה שארית החכמים שחידשו את הסנהדרין והתקינו את התקנות הידועות "כתקנות אושה". על נדודי הסנהדרין לגליל מספרת הגמרא: "...שכתחילה גלתה לה סנהדרין וישבה לה ביבנה, ומיבנה לאושה, ומאושה לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, וציפורי היה בחלקו של זבולון, ואחר כך גלתה לטיבריה". (בבלי, ראש השנה, לא ע"א – ע"ב)

הגישה לאתר היא מהשוליים הדרומיים של החניון ביער קריית אתא.

אבן השבת מצויה בשוליו הצפוניים של יער קריית אתא, לא הרחק מחורבת אושה. זהו סלע ובו חרוטה ביוונית כתובת בת 12 אותיות. יש המזהים בה את המילה שבת. היא סימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה. לא הרחק מאבן השבת מצויה מערה ובה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא, שהוצא להורג על ידי השלטון הרומאי על שהסמיך את תלמידיו לרבנות, למרות האיסור של הרומאים. צומת סומך הקרוב קרוי כך בשל סיפורו של רבי יהודה.

מקבץ המעיינות הגדול והחשוב ביותר בנחל ציפורי, הנובעים כל השנה. המעיינות נמצאים כשני קילומטרים דרומית לעתיקות ציפורי. כביש הגישה למושב ציפורי ולגן הלאומי עובר בסמוך למבנה המעיין שעבר שימור וחישוף. באזור המעיינות היתה, על פי התיעוד ההיסטורי, נקודת הכינוס של צבא הצלבנים טרם צאתם לקרב קרני חיטים (1187).

נחל יפתחאל, המנקז את בקעת בית נטופה, בולט בצמחיית המים העשירה שבגדותיו: ערבה בוכיה, צפצפה מכסיפה, שנית גדולה, פטל קדוש, עצי תות, ועוד. עינות יפתחאל פורצים בסמוך למפגש עם נחל ציפורי.

מעיין זה הנקרא גם בפי המקומיים "ראס אל עין" - ראש המעיין או "ראס א-נבע", הוא מעיין איתן. הוא נפוץ גם בשמו "מעיין הסוסים" בשל שימושו בעבר לשטיפת הצאן והסוסים. בריכת המעיין נבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. בראשית המאה ה-20 טופלה הבריכה ונבנה בה קיר להרמת מפלס המים על ידי הנזירים הכרמליתים, לצורך הובלת המים באמה לטחנת הנזירים. מעיינותיו של הנחל הפעילו בעבר טחנות קמח רבות, ששרידיהן פזורים לאורך אפיקו. שרידיהן של שתי טחנות קמח מרשימות מעטרים את חלקו המערבי של הנחל: "טחנת הנזירים" וטחנת "גבעת עליל".

בשביל נחל ציפורי הונגשו המתקנים הבאים:

• שבילי הליכה
  
• חניות
  
• בתי אחיזה
  
• רחבות ספסלים
  
• רחבת דק לפני מערה עתיקה

יערות ציפורי שוקמו ופותחו בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים