מרחבת החניה יוצאים מערבה שני שבילים קצרצרים וסלולים, המובילים לאנדרטה לזכרה של אנה פרנק. ניתן לצעוד אל האנדרטה באחד מהם ולשוב בשני. בצד השביל מוצבים שלטים ובהם ציטוטים מיומנה של אנה. אחד מהם השפיע במיוחד על פיט כהן, יוצר האנדרטה: "עץ הערמונים שלנו במלוא פריחתו. הוא מכוסה עלים והוא אף יפה יותר מאשר בשנה שעברה" (אנה פרנק, יומנה של נערה, 13 במאי 1944).
פיט כהן, שבילדותו הסתתר גם הוא מהגרמנים בהולנד, ביקש להמחיש באמצעות האנדרטה משהו מעולמה של אנה בדירת המסתור שלה. הוא יצר מפלדה חלודה חלל מעוצב כחדר קטן. בפינת החדר ניצב שרפרף יחיד, גבוה במקצת מכדי לשבת עליו בנוחיות. מהחדר הזה ניתן לצפות מבעד לחרך צר בדמותו של עץ ערמון מסוגנן, שענפיו פרושים כנגד קיר אטום - מבט חטוף אל שביב של חופש מתוך מועקת הכלא.
אנה פרנק נולדה ב-12 ביוני 1929 בפרנקפורט שבגרמניה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון, היגרה משפחתה בשנת 1933 לאמסטרדם שבהולנד. לאחר שהגרמנים כבשו את הולנד, נאלצו בני המשפחה להסתתר בדירת מחבוא בביתה של מיפּ חיס, שעבדה כמזכירה בחנות התבלינים שניהל אביה של אנה, אוטו פרנק. מיפ חיס, חסידת אומות העולם, סיפקה למסתתרים מזון במשך כל ימי מחבואם.
הכניסה למחבוא הוסוותה בארון ספרים, אך זה היה ללא הועיל. אחד השכנים הלשין על המסתתרים וב-4 באוגוסט 1944 פרצה המשטרה הגרמנית ושלחה אותם למחנות ההשמדה. אנה פרנק מתה בברגן בלזן יחד עם אחותה מרגוט במארס 1945, שבועות אחדים לפני שחרור המחנה.
במשך כל הימים שבהם הסתתרה במחבוא כתבה אנה פרנק יומן המתאר את קורותיה ואת מחשבותיה. היומן תורגם ליותר מ-50 שפות, הועלה על במות תיאטרון וזכה לגרסאות קולנועיות. הבית שבו הסתתרה המשפחה באמסטרדם משמש כיום כמוזיאון.