יער הקדושים

יער הקדושים. צילום: נעמי אביב רוזן
יער הקדושים. צילום: נעמי אביב רוזן

הרעיון להנציח את הנספים בשואה בסדרת יערות הועלה מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה. ניצולי השואה שהצליחו להגיע לארץ פנו לקק"ל בבקשות לנטוע עצים לזכר יקירהם שנספו וקהילותיהם שנכחדו. העבודות לנטיעת יער הקדושים החלו בשנת 1946 והן זכו לתאוצה רבה אחרי הקמת המדינה בזכות העלייה הגדולה לארץ, שסיפקה אלפי ידיים עובדות ואפשרה להרחיב את היער.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    נוסעים בכביש מס' 1 (תל אביב ירושלים) . במחלף שער הגיא פונים דרומה לכביש 38, (שער הגיא-בית שמש). מעט לפני צומת אשתאול יש פנייה שמאלה לדרך עפר מסודרת ליער הקדושים. (רכב שטח יכול להיכנס לכיוון המערה), כדי להגיע לאנדרטת "גווילי האש", ממשיכים ופונים שמאלה (מזרחה) בצומת אשתאול לכביש 395, (אל יישובי רמת רזיאל).

    ממשיכים עד לשילוט שמוביל ימינה לכסלון. בנקודה מסוימת השביל מתפצל לאנדרטת גווילי האש בהתאם לשילוט. ( רכב שטח יכול להיכנס לכיוון המערה).


    לאנדרטת מגילת האש     - מצומת אשתאול נוסעים מזרחה במעלה הכביש לרמת רזיאל (כביש 395). אחרי כ-6.5 ק"מ, במעגל התנועה שלפני מושב רמת רזיאל, פונים ימינה בדרך סלולה ומגיעים לאנדרטה לאחר 2.5 ק"מ.

    ליד אנה פרנק ומערת הקדושים (מערת בני ברית) - בצומת אשתאול נוסעים מזרחה בכביש לרמת רזיאל (כביש 395). נוסעים כ-100 מטרים ופונים שמאלה (צפונה) בדרך סלולה, המגיעה לאחר כ-600 מ' לנחל כסלון. בנחל פונים ימינה בדרך סלולה (סימון אדום) המגיעה לאחר כשני ק"מ למערת הקדושים.

  • עלות כניסה

    הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.

  • מרחב-

    מרכז

  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    ההר וירושלים

  • אתרים מיוחדים בפארק-

    אנדרטת האש, מערת הקדושים, אנדרטת הזיכרון לאנה פרנק.

  • אתרים נוספים בסביבה-

    פארק יצחק רבין, שמורת המסרק, אשתאול, יער צרעה, פארק עצמאות ארה"ב.

  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני לינת לילה,חניוני פיקניק

  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מסלולי אופניים,מצפורים

הודעות למטיילים

חסימת דרך העפר המסומנת בסמ"ש ירוק (מספר 9353)
קק"ל ורשות הטבע והגנים פועלות ביוזמה משותפת לסגירת הדרך שעוברת בגן לאומי הרי יהודה וביער הקדושים לכלי רכב מנועיים. הדרך תשמש מעתה למעבר הולכי רגל ואופניים בלבד. הדרך תיחסם בשתי הכניסות באמצעים שונים ותשולט בהתאם. פקחי רט"ג יאכפו את איסור הנסיעה בה.
(עודכן ב-21.3.2021)

על היער

התרגשות עזה אחזה בעולם היהודי כולו כאשר בשנת 1946 החלה קרן קימת לישראל בנטיעת יער הקדושים. שנים ספורות לאחר תום מלחמת העולם השנייה הנציחה קק"ל את זכר הקדושים שנספו בשואה ובה בשעה צבעה בעצים רעננים את הטרשים של הרי ירושלים. בתרומת ארגון "בני ברית" ניטעו ביער שישה מיליון עצים - נרות נשמה סמליים לקורבנות, ובחלקות היער הוצבו אנדרטאות לזכר קהילות שאבדו ואינן. מול דגלי ישראל עוטים שחור ולפידים בוערים השתתפו בנטיעות נציגי קהילות יהודיות מרחבי העולם, עולים מרחבי הארץ ששרדו את התופת ובעיקר תושבי המושבים בסביבה שזה מקרוב עלו לארץ

העצרת שערכה קק"ל בשנת 1952 ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הייתה הטקס הראשון מסוגו שזכה לממד לאומי. בשנת 1956 עבר הטקס המרכזי להר הזיכרון (יד ושם) אך קק"ל ממשיכה לקיים ביער טקס משלה מדי שנה בשנה.

יער הקדושים מציע מגוון גדול של בילוי ופעילויות בחיק הטבע. יש בו תצפיות נוף מרהיבות, מסלולי טיולי ברגל, שבילי אופניים, דרכים לרכב 4X4 וחניוני פיקניק. לכל אלה מצטרפים אתרי המורשת מימי מלחמת העצמאות ואנדרטאות מרגשות הקשורות בשואה.

לצפייה במפת היער

גיאוגרפיה וטבע

יער הקדושים משתרע על פני 18,000 דונם משני צדי הערוץ העמוק והמרשים של נחל כסלון. בצפון גובל ביער כביש שער הגיא-ירושלים (כביש 1), במערב – כביש שער הגיא-בית שמש (כביש 38), בדרום – המדרונות היורדים לנחל שורק (מדרום לכביש 395) ובמזרח - סביבות עין ראפה ונחל צובה. פסגות ההרים שמסביב לנחל מתנשאות לרום של כ-600 עד 700 מ' מעל פני הים.

היער משלב עצים נטועים כגון אורן ירושלים, ברוש מצוי ואקליפטוס, עם עצי חורש טבעי ובהם אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית ולבנה רפואי. במקומות המוצלים מטפסת על העצים קיסוסית קוצנית, הניכרת בעליה דמויי הלב. באביב נהנים המבקרים משפע צמחי הבר המקשטים את היער בשלל צבעים. במיוחד בולטים שיחי הלוטם המרווני בפרחיהם הלבנים והגדולים ושיחי המרווה המשולשת בפרחיהם הוורודים והעדינים ואליהם מצטרפים בחורף כלניות, רקפות וצבעונים לרוב.

מאז שנת 2008 מוצבת ביער תחנה לניטור אקולוגי ארוך-טווח העוקבת אחר השפעת פעולות הממשק היערני על חיוניותו של היער. המחקר בוחן את הקשר שבין מאפייני הצומח ביער והמגוון הביולוגי המתקיים בו, ואת איכות השירותים האקולוגיים שהיער מציע.

נוטעים בידיים רועדות

רבים ביקשו לעצמם פורקן לכאבי ליבם בנטיעת עץ ביער הקדושים. דבורה סגל, סופרת העיתון דבר, תיארה את שראו עיניה: "אישה מחזיקה את השתיל הרך בזרועותיה כשם שמחזיקים תינוק. שפתותיה דובבות משהו וממאנת היא להיפרד מהשתיל. כך ודאי החזיקה בילדה הפעוט עת נגדע בטרם הספיק להשתרש בחיים. אישה אחרת מביטה בה בעיניים האומרות: לך רק שתיל אחד, ולי – שתילים רבים"
דבר, 30 באפריל 1952

טיול ברכב פרטי

מסלול טיול זה עובר באתרים החשובים שלאורך כביש 395, מכבישי הנוף היפים בישראל. בכביש יש כמה מקטעים צרים המחייבים נהיגה זהירה. נקודת היציאה היא מחלף אשתאול.

אתרים ביער

אנה פרנק נולדה ב-12 ביוני 1929 בפרנקפורט שבגרמניה. בשנת 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, היגרה המשפחה לאמסטרדם שבהולנד. לאחר שהגרמנים כבשו את הולנד, נאלצו בני המשפחה להסתתר בדירת מחבוא בביתה של מיפּ חיס, שעבדה כמזכירה בחנות התבלינים שניהל אביה של אנה, אוטו פרנק. מיפ חיס, חסידת אומות העולם, סיפקה למסתתרים מזון במשך כל ימי מחבואם.

הכניסה למחבוא הוסוותה בארון ספרים, אך זה היה ללא הועיל. אחד השכנים הלשין וב-4 באוגוסט 1944 פרצה המשטרה הגרמנית למחבוא והמסתתרים נשלחו למחנות ההשמדה. אנה פרנק מתה בברגן בלזן יחד עם אחותה מרגוט במארס 1945, שבועות אחדים לפני שחרור המחנה.

במשך כל הימים שבהם הסתתרה במחבוא כתבה אנה פרנק יומן המתאר את קורותיה ואת מחשבותיה. היומן תורגם ליותר מ-50 שפות, הועלה על במות תיאטרון וזכה לגרסאות קולנועיות. הבית שבו הסתתרה המשפחה באמסטרדם משמש כיום מוזיאון.

יד אנה פרנק

מחניוני נחל כסלון נוסעים בדרך סלולה המלווה את נחל כסלון (סימון אדום) עוד כ-1.5 ק"מ עד לרחבת החניה של מערת הקדושים (מערת בני ברית). חלל המערה, החסום בסורג, נוצר בחציבה ובהרחבה של מערה טבעית במצוק הדרומי של נחל כסלון. היא נועדה לשמש אתר התייחדות עם זכר קרבנות השואה. סמוך למערה יש חניון קטן.

מרחבת החניה יוצאים מערבה שני שבילים קצרצרים וסלולים, המובילים לאנדרטה לזכרה של אנה פרנק. ניתן לצעוד באחד מהם לאנדרטה ולשוב בשני. בצד השביל מוצבים שלטים ובהם ציטוטים מיומנה של אנה. אחד מהם השפיע במיוחד על פיט כהן, יוצר האנדרטה: ״עץ הערמונים שלנו במלוא פריחתו. הוא מכוסה עלים והוא אף יפה יותר מאשר בשנה שעברה" (אנה פרנק, יומנה של נערה, 13 במאי 1944).

פיט כהן, שבילדותו הסתתר גם הוא מהגרמנים בדרום הולנד, ביקש להמחיש משהו מעולמה של אנה בדירת המסתור שלה. הוא יצר מפלדה חלודה חלל מעוצב כחדר קטן. בפינת החדר ניצב שרפרף יחיד, גבוה במקצת מכדי לשבת עליו בנוחיות. מהחדר הזה ניתן לצפות מבעד לחרך צר בדמותו של עץ ערמון מסוגנן, שענפיו פרושים כנגד קיר אטום – מבט חטוף אל שביב של חופש מתוך מועקת הכלא.

מהאנדרטה שבים לכביש 395 ונוסעים במעלהו כשני ק"מ. החניון נמצא בצד הדרומי (ימני) של הכביש, בחלקת יער שנטעה קק"ל לכבודה של יהדות תימן. עולי תימן השתתפו בהקמת מושבים בסביבה ובהם אשתאול, גבעת יערים, תרום, נחם וישעי. קק"ל העסיקה רבים מהם בהכשרת קרקע ובנטיעת יערות בהרי ירושלים. 

אפשר לחצות בזהירות את כביש 395 ולצעוד כ-200 מ' בעקבות שביל מסומן ירוק לספסל מקורה בפרגולה הצופה על הנוף הנהדר של הערוץ העמוק של נחל כסלון, שמדרונותיו מיוערים כולם.

מחניון יער יהדות תימן מעפילים 2.8 ק"מ בכביש 395 ומגיעים לחניון תל כסלון, הצמוד לצדו הצפוני (שמאלי) של הכביש. מהחניון יוצאת מערבה דרך עפר לרכב (4X4) מסומנת בשילוט קק"ל בצבע חום. אחרי כקילומטר - מזלג דרכים. מי שמתעקש, יכול להמשיך ברכב עוד כ-200 מ' בסעיף השמאלי לפינת חניה ולצעוד ברגל בשביל בין טרסות המצמיחות עצי זית יפים. כאן נמצאים שרידי הכפר הערבי כיסלא, שתושביו נטשוהו במלחמת העצמאות. שם הכפר משמר את צליל שמו של היישוב הקדום כסלון, שנזכר במקרא בתיאור נחלת שבט יהודה. במקום שרד בית המעיין של עין שיח' אחמד, שנותר יבש בדרך כלל.

חורבת כרוע. צילום: יעקב שקולניק
חורבת כרוע. צילום: יעקב שקולניק

במרחק 1.3 ק"מ מחניון תל כסלון נמצא מעגל תנועה וממנו מוליכה דרך סלולה וצרה באורך כ-3 ק"מ לאנדרטת מגילת האש.

אנדרטת מגילת האש, פסל הברונזה של הפסל נתן רפפורט, היא אולי האנדרטה המרגשת ביותר בישראל. גובהה כ-8 מ' ומשקלה יותר מ-12 טון. התבליטים הרבים שבמגילה מספרים את תולדות עם ישראל. גוויל אחד מתאר את החורבן ואת האסונות שפקדו את העם, ממנורת המקדש הנשדדת בימי הרומאים עד ימי השואה. העיירה היהודית בוערת. מתוך הלהבות משליכים מורדים בקבוקי מולוטוב ודמויות עולות השמיימה. ניתן לזהות בין הדמויות את המחנך יאנוש קורצ'אק הולך עם חניכיו למחנה ההשמדה.

במקום שבו גוויל החורבן פוגש את הגוויל השני, נראית דמות נשית מתרוממת מעל לגדר תיל. עוד דמות כורעת ברך ומנסה לשאוף אוויר. ענפים מלבלבים מעצים גדומים והנה - תקומה. אנשים מפליגים בספינות לחופי הארץ. נשים וילדים, צעירים וזקנים. יהודי עטור תפילין מנשק את אדמת הקודש.

גוויל התקומה מתאר את עצמאות ישראל ממלחמת תש"ח עד מלחמת ששת הימים. אם נפרדת מבנה היוצא למלחמה, אבני הכותל המערבי, וצנחן עטוף טלית בוכה ליד אבני הכותל.

מעל כל אלה נראים חיילים נושאים מנורה, מעין תשובה למנורה הקדומה שנלקחה לרומא. ליד המנורה מרחפת דמות מסתורית, לבושה בבגדים מן העבר. אולי זה אליהו הנביא? אולי זה סמל הנבואה ששמרה על עם ישראל בכל שנות גלותו? האנדרטה מתארת עוד סצנות רבות והמבקרים מוזמנים לגלות אותן.

הביקור באנדרטה נגיש לבעלי מוגבלות.

הר טייסים הוא שמורת טבע ואתר ההנצחה המרכזי לחללי חיל האוויר. ליד רחבת החניה הגדולה ניצבים עמודי הנצחה של חללי החיל. שמות ההרוגים מונצחים על עמודים בני ארבע צלעות, בהתאם למועדי נפילתם. כל עמוד ניצב ברחבה משלו ומולו ספסל התייחדות. שתי תחנות שמע מעניקות הסבר על המקום.

ברחבה נפרדת מוצבת אנדרטה לזכרם של טייסי חיל האוויר שנהרגו בהרי ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות. האנדרטה בנויה מחלקי מטוס הנורסמן שהתרסק לא הרחק מכאן ב-10 במאי 1948. המטוס ובו שישה אנשי צוות יצא להפציץ את עמדות הערבים באזור בית מחסיר (כיום בית מאיר), שחלשו על הדרך לירושלים. סיבת ההתרסקות נותרה תעלומה עד ימינו. 

ליד רחבת החניה נמצא מגדל צופי האש של קק"ל ובחלק הדרומי-מערבי של הפסגה נמצאת נקודת תצפית מרהיבה המשקיפה על הנפתולים הנהדרים של נחל שורק ועל מרחבי הרי ירושלים. אפשר לזהות מכאן מקומות כגון שמורת המסרק, רמת רזיאל, נס הרים, אורה, יער עמינדב ויד קנדי, נחל קטלב והר גיורה עם קבר שיח' מרזוק. ממרחק רב יותר נראים יישובי גוש עציון, חוסאן, בתיר, הר גילה ואל-חאדר.

במפנה הצפוני של ההר נמצא ריכוז של עצי קטלב, הניכרים בגזעיהם האדומים. עץ הקטלב הגדול והמפורסם, הצומח לצד הרחבה המרוצפת שממזרח לאנדרטת המטוס, נחלש בשנים האחרונות. אחדים מענפיו הרבים מתו, אך אחרים צמחו במקומם ובינתיים העץ מחזיק מעמד.

מהר טייסים יורד שביל רגלי מסומן שחור לעין טייסים. אורכו של השביל כקילומטר והוא מתאים למיטיבי לכת.

כביש 395 מגיע למעגל התנועה הסמוך לסטף ומכאן אפשר לצאת לביקור בסטף, להמשיך לעין כרם, או לכביש 1.

טיולים ברגל

שביל הקדושים

מאנדרטת מגילת האש ליער יהדות תימן

אופי המסלול: טיול חד-כיווני המתנהל במורד לאורך כ-2 ק"מ. יש לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול. ניתן גם לשוב באותה דרך חזרה במעלה המדרון.
נקודת מוצא: אנדרטת מגילת האש.
נקודת סיום: חניון יער יהדות תימן.
המסלול: מהקצה המערבי של לולאת הכביש המקיפה את אנדרטת מגילת האש מכוון שלט לשביל מסומן בסימון שבילים ירוק. השביל עובר כאן בחורש טבעי, המבטיח בראשית החורף פריחה של נרקיסים ומעט מאוחר יותר מרבדים של רקפות.

לאחר כחצי קילומטר, בקרחת יער גדולה, ניצבים שני עמודי סלע שהיו חלק מבית בד קדום. מעט הלאה משם נמצא בור מים גדול. בהמשך הדרך השביל פוגש דרך עפר רחבה, שבה פונים ימינה בעקבות הסימון הירוק.

אבני הזיכרון המנציחות קהילות שאבדו בשואה מזכירות שאנו ביער הקדושים. צעידה בת כ-300 מ' תביא אותנו לחניון יער יהודי תימן, ליד כביש 395.

הערה: אפשר להאריך את המסלול לקטע ברמת קושי אתגרי. מחניון יער יהדות תימן חוצים את כביש 395, מגיעים אחרי כ-200 מ' למצפור נפלא על נחל כסלון ומשם יורדים בשביל תלול מאוד למערת הקדושים. יש לדאוג לרכב מאסף בסיום.

מחניון מח"ל למשלט 21

אופי המסלול: טיול מעגלי באורך כ-5 ק"מ, מתאים למשפחות מיטיבות לכת, עם ילדים מגיל 12. החלק הראשון של הטיול מתנהל במעלה תלול. נקודת מוצא וסיום: חניון מח"ל (ראו בפרק חניון מח"ל).
המסלול: מאנדרטת מח"ל יוצא שביל ישראל, החופף כאן לדרך מסומנת ירוק. תחילה צועדים ביער מעורב – אורנים וברושים נטועים לצד עצי אלון מצוי וחרוב מצוי. בסוף אפריל ובתחילת מאי, לאחר גל הפריחה העיקרי, צומחים כאן ריכוזים יפים של דרדר גדול-פרחים, הפורח בפרחים גדולים בצבע ורוד.

לאחר כ-2.1 ק"מ נפגוש מימין שביל מסומן כחול. בשביל הזה נרד לאחר שנשוב ממשלט 21, המרוחק מכאן כחצי קילומטר. נשנס מותניים ונעלה במדרון תלול וטרשי. עוד כמה צעדים ואנו באחת מפסגות שלוחת שיירות, ברום של כ-540 מ' מעל פני הים. בפסגה הרחבה מוצב שלט המעיד שכאן היה בעבר משלט 21. כדאי לצעוד תחילה לשוליים הדרומיים של הפסגה ולהשקיף על דרך הג'יפים העולה לבית מאיר.

יש להניח שמכאן צפו אנשי הפלמ"ח בעצי האורן הבולטים של שמורת המסרק. כיום לא נותר מהם כמעט זכר, ורק אנטנות גבוהות מסמנות את המקום שצמחו בו בעבר.

עתה נצעד צפונה אל השוליים הצפוניים של הרחבה. תוכלו לשבת על הספסל ולצפות בנוף המרהיב של שער הגיא. מעבר לו נראות הגבעות של לטרון, העיר מודיעין ומישור החוף עם מגדלי תל אביב באופק. אפשר גם לשבת בצל עץ הזית הענף. שלט קטן מצטט בית מהשיר באב אל-ואד, שירו של הפלמ"חניק חיים גורי. 

אפשר לשוב באותה דרך חזרה, או לרדת בשביל המסומן כחול שעברנו לידו קודם. השביל יורד לערוץ הגדול של נחל דרך בורמה ועולה לדרך הג'יפים. פונים ימינה במורד הדרך. לאחר כחצי קילומטר מספר שלט על מחצבה ומגרסה שפעלו כאן בעבר. מכאן קצרה הדרך לחניון אנדרטת מח"ל.

אזהרה: דרך הג'יפים ודרכי יערות קק"ל בכלל הן רב תכליתיות ומשמשות כלי רכב, אופניים והולכי רגל.

משמורת המסרק למערת הקדושים

אופי המסלול: מסלול חד-כיווני באורך כ-4.5 ק"מ. מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10.
נקודת מוצא: חניון דרך הג'יפים (ראו מסלול שלוחת שיירות). נקודת סיום: מערת הקדושים (ראו פרק יד אנה פרנק).
המסלול: מהחניון פונים דרומה וחוצים בזהירות את כביש 3955 לעבר דרך עפר רחבה העוברת בשטח רמתי שפזורים בו עצי בר ששרדו מהחורש הטבעי. אנו צועדים בשביל ישראל (וסימון כחול). לאחר כ-400 מ' פוגשים דרך עפר (סימון שחור). זוהי דרך הטיול הצפונית באגן נחל כסלון.

מכאן והלאה נצעד ביער קק"ל. נפנה בדרך העפר ימינה (מערבה) בעקבות שביל ישראל והסימון השחור. הדרך נעימה ונוחה מאוד. צועדים כקילומטר וחצי עד לראש השביל היורד שמאלה לערוץ נחל כסלון.

השביל היורד לנחל (סימון שביל ישראל וסימון כחול) תלול ויש לרדת בו בזהירות. השביל מתגבר על מדרון שגובהו כ-100 מ'. הקו המאפיין אותו הוא מצוק ארוך וזקוף, בולט מאוד בנוף, בנוי סלעי דולומיט אפור וגיר גבישי מתצורת כסלון – תצורת סלע הקרויה על שם הנחל. המסלול מסתיים ליד מערת הקדושים ואנדרטת אנה פרנק.

מסלול למיטיבי לכת

מסלול מעגלי שמתחיל ומסתיים במערת הקדושים.

נקודת מוצא וסיום: חניון קק"ל במערת הקדושים (ראו יד אנה פרנק). אורך המסלול (כ-8 ק"מ): עולים ממערת הקדושים בשביל ישראל (וגם סימון כחול) ומגיעים לדרך הקהל הצפונית (סימון שחור). פונים שמאלה (מערבה) וצועדים לפי הסימון השחור כ-3 ק"מ. מכאן, בעיקול חד של הדרך, יורד שמאלה (דרומה) נחל כרמילה לנחל כסלון (סימון ירוק). יורדים כ-1.5 ק"מ בגיא היפה, שגם בו בולט מאוד מצוק מתצורת כסלון, ומגיעים לדרך הסלולה המלווה את ערוץ נחל כסלון, שבה נוסעות המכוניות בדרכן לחניון שבמערת הקדושים. פונים שמאלה (מזרחה) וצועדים חזרה לחניון, מעט יותר מקילומטר. בדרך עוברים בשער האבן המפורסם, המקבל את פני הבאים למערת הקדושים.

חניונים מרכזיים

חניוני נחל כסלון

גישה: נוסעים מזרחה 250 מ' ממעגל התנועה שבצדו המזרחי של מחלף אשתאול (כביש 395) ופונים שמאלה על פי השילוט המכוון ליער הקדושים (סימון שחור). נוסעים בדרך הסלולה כ-600 מ', כמעט עד לדרך מסומנת אדום המלווה את נחל כסלון, ומגלים כרם זיתים מימין. לידו נמצא חניון הברושים (מימין). חניון נוסף נמצא בהמשך הדרך, ליד מערת הקדושים ויד אנה פרנק. בכרם הזיתים נמצא חניון מאושר ללינת לילה.

קק"ל עתידה להרחיב את החניונים בנחל כסלון. הם משמשים אתרי יציאה לטיולי אופניים ולטיולים רגליים בשבילי נחל כסלון.

חניון מח"ל ואנדרטת מח"ל

גישה: החניון נמצא כקילומטר מדרום למחלף שער הגיא. הבאים מכיוון בית שמש פונים ימינה על פי השילוט היישר לחניון. הבאים מכיוון שער הגיא פונים ימינה על פי השילוט המכוון לאנדרטת מח"ל ולחאן שער הגיא. לאחר הפנייה עוברים מתחת לכביש 38 ופונים שמאלה לחניון.

חניון מח"ל הוא חניון "אסטרטגי" וחניון לילה חשוב. מכאן אפשר לצאת לטיולים ברכב בדרך בורמה, ב"דרך הג'יפים" ההיסטורית המובילה לשמורת "המסרק" ובאתרים רבים נוספים בשפלת יהודה ובהרי יהודה (דרך הג'יפים התלולה עבירה לרכב 4X4). קק"ל הציבה כאן שולחנות פיקניק רבים ובהם שולחנות וברזי מים נגישים לאנשים עם מוגבלות. שביל נגיש מוביל גם לאנדרטת מח"ל – האתר החשוב שבמקום.

האנדרטה מנציחה את חללי מלחמת העצמאות מקרב מתנדבי חוץ לארץ (מח"ל), שבאו לארץ כדי לסייע לארגון ההגנה ואחר כך לצה"ל. המח"לניקים מנו יותר מ־3,000 איש, רובם יהודים מארצות המערב. כ־900 מהם באו מארצות הברית, כ-650 מדרום אפריקה, יותר מ-100 באו מסקנדינביה והשאר ממדינות רבות אחרות. חלק מהמתנדבים צברו ניסיון קרבי במלחמת העולם השנייה ושירתו בארץ בתפקידים בכירים. רוב אנשי מח"ל שבו בתום המלחמה לבתיהם, אך כ-500 מהם בחרו להמשיך את חייהם בישראל.

האנדרטה, יצירתו של אדריכל הנוף יורם שחם, נחנכה בשנת 1993. היא עשויה רחבה מרופדת חצץ וממנה מגיחות שלוש אותיות גדולות עשויות בטון – אות מ' קטנה, ח' גדולה יותר ו-ל' הגדולה ביותר. בקיר שמעבר לאנדרטה רשומים בעברית ובאנגלית שמותיהם של 123 חללי מח"ל וגח"ל (גיוס חוץ לארץ). מעליהם כתובים דברי הערכה של דוד בן גוריון ויצחק רבין: "התרומה הגדולה ביותר שיהדות התפוצות תרמה לישראל הייתה אנשי המח"ל" (דוד בן גוריון); "הם באו כשהיינו זקוקים להם ביותר" (יצחק רבין).

בצד השביל הסלול נמצאת אנדרטה צנועה המנציחה שלושה נוטרים שנהרגו ב-26 בדצמבר 1947 כאשר שיירת האספקה שליוו למושבה הר-טוב הותקפה בידי ערבים. האנדרטה ניצבה בעבר בצד כביש 38 והועברה לכאן בעת העבודות להרחבת הכביש.


חניונים נוספים

כביש 3955 – לצד הכביש המוביל ממחלף שואבה לשמורת המסרק, מול מושב שורש, הציבה קק"ל שלושה חניונים. אחד מהם הוא חניון לילה (חניון שורש).

מערת הקדושים (מערת בני ברית) - חניון המשרת את המבקרים באנדרטת אנה פרנק ובשבילי הטיול שבסביבה.

”שמורת הסחלבים”

שמורת הר טייסים מפורסמת במספר הרב של מיני הסחלבים שפורחים בה. בחודשים מארס-אפריל פורחים בהר יותר מעשרה מיני סחלבים. השכיחים שבהם הם דבורנית הקטיפה, סחלב שלוש השיניים, סחלב פרפרני ובן סחלב צריפי.

שלוחת שיירות

אופי המסלול: טיול מעגלי באורך 3.5 ק"מ. מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10.

נקודת מוצא וסיום: חניון דרך הג'יפים שלמרגלות שמורת טבע המסרק. מצומת שואבה שבכביש תל אביב–ירושלים (כביש 1) פונים מערבה לכיוון בית מאיר (כביש 3955). החניון נמצא כשני ק"מ אחרי הפנייה לשורש, צמוד לצד המערבי (ימני) של הכביש.

המסלול: שלוחת שיירות היא שמו של הרכס המלווה את שער הגיא ומתנשא מעליו בתלילות מדרום. על השליטה בפסגות השלוחה, המתנשאות כ-100 מ' מעל קרקעית שער הגיא, התנהל מאבק קשה בימי מלחמת העצמאות.

מהחניון יוצאים צפונה על פי שביל ישראל וסימון שבילים אדום וכעבור כ-100 מ' מגיעים לצומת. הדרך הרחבה שיורדת מערבה (סימון אדום) נודעה במלחמת העצמאות כ"דרך הג'יפים" – הקצה ההררי של דרך בורמה. בדרך זו נשוב לנקודת המוצא. בינתיים נמשיך היישר לפנים בשביל ישראל וסימון ירוק לעבר הר אורנה. במרחק כ-700 מ' מהחניון, ליד עץ קטלב בולט, נפנה שמאלה. בצד הדרך, בצל עצי אלון, הציבה קק"ל כמה שולחנות פיקניק. לאחר כ-400 מ' נגיע לאנדרטה מעניינת ובה אבן שעליה מצויר סמל הפלמ"ח ועמודים המנציחים פעולות שביצע בימי מלחמת העצמאות. זהו משלט 16 שבראש הר אורנה. על השליטה במקום נערכו קרבות קשים בראשית מלחמת העצמאות, שכן המשלט מילא תפקיד חשוב באבטחת התחבורה העברית לירושלים.

השביל נמשך צפונה בין עצי חורש. כ-400 מ' ממשלט 16 צומח עץ אורן גדול ובצילו ספסל עץ. זה המקום לשבת וליהנות מהתצפית המרהיבה על כביש 1, הממחישה היטב את השליטה של יושבי הגבעות על הדרך לירושלים. זוהי גם נקודת תצפית יפה על הערים מודיעין ומודיעין עילית ועל היישובים שמסביב להם. 

מעץ האורן ממשיכים עוד כחצי קילומטר בעקבות סימון שביל ישראל ומגיעים לצומת שבילים (מי שימשיך היישר לפנים יגיע למשלט 21 ובהמשך לחניון אנדרטת מח"ל). אנו נפנה שמאלה בדרך רחבה וברורה (ללא סימון) היורדת חיש קל לדרך הג'יפים. מכאן עולים כ-600 מ' ושבים לנקודת המוצא. 

מסלול רכיבה באופניים

דרכי הרכב ביער הקדושים מעניקות הזדמנויות למגוון רחב של מסלולים. לפניכם מסלול טיול שעובר בדרכים רחבות (לא סינגלים) וחוצה את היער. הדרכים מתאימות גם לכלי רכב ממונעים ואינם ייעודיות רק לאופניים. ניתן לתכנן מסלולים קצרים יותר.

נחל כסלון

אופי המסלול: שביל באורך כ-15 ק"מ בדרגת קושי בינונית. זמן רכיבה כ-3 שעות. נקודת מוצא וסיום: מערת הקדושים.
המסלול: ממערת הקדושים פונים דרומה ורוכבים בדרך עפר מסומנת בסימון שבילים כחול. המעלה די תלול ואורכו כ-4 ק"מ.  אפשר לנוח בחניון כסלון, סמוך לכביש 395, ולהמשיך בדרך המסומנת כחול עוד כ-4 ק"מ, עד למפגש עם דרך מסומנת ירוק. פונים שמאלה (דרומה)  ויורדים בדרך לערוץ נחל כסלון. במרכז הערוץ פונים שוב שמאלה (מערבה) וגולשים בנינוחות כ-7 ק"מ (סימון שבילים אדום וסימון "שביל ישראל") בחזרה למערת הקדושים.

מי שמעונין להאריך את הטיול, יוכל לפני החזרה למערה לרכוב  במעלה הנחל כ-2.5 ק"מ ולבקר בעין אל-עמור, ליד הכפר עין ראפה. המעיין הנובע מנקרת סלע ומימיו נאספים לבריכה קטנה. אחרי הביקור במעיין שבים בדרך המסומנת אדום למערת הקדושים. 

סינגל עין ראפה

אופי המסלול: שביל באורך כ-12 ק"מ בדרגת קושי בינונית. זמן רכיבה כשעתיים. נקודת מוצא וסיום: מסגד הכפר עין ראפה או רחבת החניה שליד עין אל-עמור. השביל נעשה בשיתוף עם קהילת רוכבי האופניים של עין ראפה.
המסלול: מיד מאחורי שלט המבואה פונים ימינה בדרך עפר (סימון אדום) וליד עין אל-עמור פונים ימינה לשביל מסומן שחור שצובר לאט לאט גובה בגדה הצפונית של הנחל. במפגש עם דרך מסומנת ירוק יורדים שמאלה לערוץ נחל כסלון וממשיכים בדרך הירוקה עוד 1.1 ק"מ עד להמשך הסינגל (פנייה שמאלה, סימון שחור). השביל מגיע לדרך סלולה היורדת למסגד הכפר עין ראפה.

קק"ל מתכננת (2019) לחבר את השביל למושב גבעת יערים ולקיבוץ צובה וליצור שביל של שכנות.

קישור למסלול

אחרי השריפה הגדולה

בשנת 1995 השתוללה ברכס שיירות "שריפת שער הגיא", שהייתה בשעתה השריפה הגדולה בישראל (עד השריפה בכרמל). היער הנטוע שצמח כאן נשרף כמעט כליל, ובקק"ל הבינו שבתנאי הסביבה שקיימים כאן ובהתחשב במלאי הזרעים שנמצא בקרקע, הצומח הטבעי יכול להשתקם בכוחות עצמו. אכן, זה מה שקרה. תחילה עלו שיחי הלוטם החלוצים ואחריהם עלו עצי האלון המצוי והקטלב וגם עצי אורן רבים, שצמחו ממלאי הזרעים שהותירו אחריהם האצטרובלים. אדרבא, יערני קק"ל אף דיללו את האורנים כדי להקל על עצי החורש לשוב ולהתבסס בשטח. במקומות אחדים ניצלו יערני קק"ל את שטחי הטרסות כדי לשחזר את צומח הבוסתנים שאפיין אותם בעבר.

קק”ל למען הקהילה

למען רוכבי האופניים

קק"ל קיבלה על עצמה לסלול ולסמן שבילי אופניים ביערות ובשטחים הפתוחים שבאחריותה. רכיבה בשטח מונעת פגיעת מכוניות, תורמת לבריאות ומקרבת את הציבור לנוף ולמורשת.

בניית סינגלים היא תורה בפני עצמה שבמהלכה יש לדעת לשמור על הפרשי גובה, להתגבר על מכשולים כגון סלעים ומדרונות ובה בשעה לשמור על ערכי הטבע. קק"ל ארגנה ימי השתלמות בבניית שבילים ומאז מתנדבים מקרב קהילת רוכבי האופניים מסייעים לבניית שבילים ותורמים לשימורם. ביער הקדושים משתפת קק"ל פעולה עם קהילת רוכבי האופניים של הכפר עין ראפה, שיזמה את פריצת סינגל עין ראפה.
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, גידי בשן, אריאל בן זאב, נעמי אביב רוזן, ורנר בראון וארכיון הצילומים של קק"ל.