פארק איילון - קנדה

הבריכה במעיין התמרים, מבט ממזרח.

פארק איילון-קנדה משתרע על פני 12,000 דונם בין לטרון לשער הגיא. הפארק מציע למטיילים בו שטחי חורש טבעי ועצי בוסתן ופרי, מעיינות ובריכה מלאכותית, חניוני נופש, תצפיות מרהיבות ואתרי עבר מרתקים. אל כל אלה ואל פינות נסתרות אחרות אפשר להגיע בדרכי נוף, שבילים להולכי רגל ושבילי אופניים, החוצים את הפארק לאורכו ולרוחבו. בתחום הפארק נמצא תל איילון, שהעניק לעמק הגדול שלמרגלותיו וגם לפארק בן ימינו את שמו. 

תעודת זהות

  • איך להגיע

    רוב שטח הפארק נמצא ממזרח לכביש 3. כדי להגיע לכניסה הראשית לחלק זה של הפארק יש לנסוע ממחלף לטרון מזרחה כ-700 מ' ולפנות ימינה. שלוחה קטנה יותר של הפארק, הכוללת את חניון הזיתים, משרדי הפארק ובארות אמאוס, נמצאת ממערב לכביש 3. הכניסה לחלק זה של הפארק נמצאת מול הכניסה הראשית, מהצד המערבי של הכביש.
    שערים חשמליים - בכניסות הראשיות לפארק מוצבים שערים חשמליים.
    פתיחת שערים בשעה 05:30 בבוקר, סגירת שערים מידי ערב ב-19:00. לא תתאפשר כניסת רכבים בשעות בהם הפארק סגור בשערים. כניסה רגלית מתאפשרת בכל שעות היממה.


    מתאריך 6.3.2024 אין אפשרות כניסה לרכבים לפארק אילון קנדה מכיוון מבוא חורון ומכיוון שער הגיא. הכניסה תתאפשר לרוכבי אופניים ולצועדים ברגל בלבד.

    כניסה לרכבים מתאפשרת מהשערים הראשיים מכיוון כביש 3 ובהתאם לשעות פתיחת השערים, השעות מפורסמות באתר קק"ל.

  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    החוף - שפלה
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    עינות אילון, עמק המעיינות, באר איוב, תל אילון, מעיין התמרים, גבעת המצפור, חורבת עקד, דרך בורמה הירדנית, כנסיית אמאוס, חניון הזיתים, בית מרחץ רומי.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    פארק יצחק רבין (דרך בורמה, דרך הג'יפים, רכס המשלטים), מבצר לטרון, מנזר לטרון (מוזיאון חיל השריון), דרך הפסלים יער צרעה (הנשיא), יער המכללות בנווה אילן.
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • שירותים-

    חניון זיתים מערבי – במקום שירותים מונגשים - פתוחים כל ימות השבוע מ-8:00 עד 15:00. חניון זיתים מזרחי - מבנה השירותים סגור עד להודעה חדשה.
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מסלולי אופניים,מצפורים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים

החל מ- 3.11.2024 ועד אמצע דצמבר, מצפור איילון (תצפית איילון) יהיה סגור לרגל שדרוג. אי לכך, לא תתאפשר כניסת מטיילים למקום.


שעות פתיחת וסגירת השערים
החל מיום ראשון ה-27.10.2024, שערי פארק אילון קנדה נפתחים מידי בוקר בשעה 06:00 ונסגרים מידי ערב בשעה 18:00.

סגירת כניסה לרכבים
החל מתאריך 6.3.2024 אין אפשרות כניסה לרכבים לפארק אילון קנדה מכיוון מבוא חורון ומכיוון שער הגיא. הכניסה תתאפשר לרוכבי אופניים ולצועדים ברגל בלבד.
כניסה לרכבים מתאפשרת מהשערים הראשיים מכיוון כביש 3 ובהתאם לשעות פתיחת השערים, השעות מפורסמות באתר קק"ל.


מספרי טלפון לשעת חירום
משטרת מודיעין עילית 08-6314680
כיבוי אש בית שמש 02-5655440
כיבוי אש יו"ש 02-5690600

פארק ללא לינה
לתשומת לב המטיילים, בפארק אילון קנדה אין אפשרות לינה לא ליחידים ולא לקבוצות.


תל עקד
החל מתאריך 2.6.2024 אתר תל עקד ייסגר למטיילים עקב עבודות שדרוג. הטיילות, רכיבת האופניים והנסיעה בתחומי התל אסורים. יש להישמע להוראות השילוט בשטח. העולה לתל עושה זאת על אחריותו ומסכן את עצמו.


מבני שירותים
השירותים בצד המערבי בפארק אילון קנדה נפתחו לציבור מחדש בכל ימות השבוע. שעות פתיחת השירותים: 08:00-15:00.
השירותים בצד המזרחי בפארק אילון קנדה יישארו סגורים עד להודעה חדשה לרגל שיפוצים.
עקב תקלה - שירותי הגברים בצד המערבי של הפארק סגורים עד להודעה חדשה, לצורך תיקון.

פארק איילון - קנדה

תולדות המקום

עמק איילון שוכן בצומת דרכים אסטרטגי ובמהלך ההיסטוריה התנהלו קרבות רבים על השליטה במקום. כאן, על פי המקרא, נלחם יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ וכאן קרא את הקריאה המפורסמת "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י 12). בתקופה החשמונאית ניהל כאן יהודה המכבי את קרב אמאוס המפורסם (165 לפנה"ס) והביס את הצבא הסלאוקי בפיקודו של המצביא גורגיאס.

בפארק נמצאו שרידים מימי הבית השני. זה היה אז מקומה של העיר הקדומה חמת (ביוונית אמאוס), שנקראה כך על שם מעיינותיה החמים. אתר בולט נוסף מתקופה זו הוא חורבת עקד, מקום מבוצר שנמצא במקום הגבוה ביותר בפארק.

בתקופה הרומית נקרא המקום ניקופוליס, עיר שהתפרסמה בבתי המרחץ שבה. נותרו ממנה שרידי בית מרחץ, אמת מים ושרידי מבנים אחרים. המסורת הנוצרית מזהה באמאוס את המקום שישו התגלה בו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה.

בית המרחץ הרומי, משויך לקברו של שיח' עוביד

בראשית התקופה הערבית הקדומה (639 לספירה) פרצה בעיר מגפת דבר שזכתה לשם טאעון עמואס (מגפת אמאוס). הגיאוגרף המוסלמי יָאקוּת, בן המאה ה-13, מדווח שבמגפת אמאוס נספו 25,000 איש.

במלחמת העצמאות (1948) התבצרו חיילי הלגיון הירדני בגבעות שנמצאות בתחום הפארק. צה"ל תקף את עמדות הירדנים חמש פעמים, אך ללא הועיל. המקום שוחרר במלחמת ששת הימים (1967).

מים יפים ונווה יפה
רבי אלעזר בן ערך, תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי, נודע בחוכמתו הרבה. נאמר עליו, בשמו של רבי יוחנן – "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע את כולם" (משנה אבות ב ח). על פי המסופר במקורות אחדים בחר רבי אלעזר לנטוש את יבנה וחכמיה והתיישב באמאוס, מקום של "מים יפים ונווה יפה", ושכח את כל תלמודו.

מעיין התמרים

הבריכה היפה שבקצה עמק המעיינות, המדשאה ועצי הבוסתן יוצרים תמונת נוף המושכת אליה מטיילים רבים. כדי להגיע למקום מגיעים לשער הפארק, ממשיכים ופונים בפנייה הראשונה שמאלה ונוסעים למקום בדרך קצרה עבירה לאוטובוסים (סימון כחול).

ליד הבריכה נמצא מבנה אבן קטן שפתחו המסורג מכסה על נקבה חצובה שחודרת אופקית אל שכבת הקרקע הנושאת את המים. זהו מעיין התמרים. מי הנקבה מתנקזים לחדר ובו בריכה קטנה. קמרון אבן, בנוי באיכות גבוהה, מכסה על החדר שממנו הגיחו מי המעיין לאוויר העולם וזרמו באמה שאורכה 16 מ' לבריכת אגירה רבועה. חלקים מהבריכה הקדומה השתמרו וכיום משלימה אותה הבריכה שבנתה קק"ל.

פארק איילון - קנדה, ליד מעיין התמרים

דרכים בפארק

הדרך עוברת באגף הדרומי של הפארק ועבירה לרכב פרטי עד משלט י"ד. משם נמשכת מזרחה דרך 4X4 שיורדת לעין איוב. כדי להגיע לדרך הנוף הדרומית יש להיכנס בשער הראשי לפארק ולפנות מערבה (ימינה) בדרך מסומנת שחור. לאחר כ-150 מ' חונים ברחבת חניה קטנה שממנה יוצא השביל לבית המרחץ הרומי, האתר הראשון בדרך הנוף. בצד רחבת החניה מוצב שלט המספר על בית המרחץ מהתקופה הרומית.

אלה האתרים המרכזיים בדרך:

בית מרחץ מהתקופה הרומית

שביל קצר, מסומן באבני שפה, יורד בין עצי היער אל מבנה אבן בן שלוש כיפות, מוקף גדר. על פי מסורת מוסלמית, זהו קברו של שיח' עוּבֵּיד, ממצביאי הצבא המוסלמי במאה השביעית, שמת במגפת אמאוס. בתקופה הרומית שימש המבנה בית מרחץ, אחד מכמה בתי המרחץ המהוללים של ניקופוליס. מטעמי בטיחות, הכניסה לבית המרחץ אסורה, אך המבנה מרשים גם למתבוננים בו מבחוץ.

המבנה השתמר היטב וחלקים מקירותיו ואף מתקרתו נותרו על כנם. בית המרחץ בנוי שלושה חדרים הניצבים בטור: חדר קר ובו בריכה של מים קרים, חדר פושר וחדר אדים (החדר החם). רצפת החדר החם בנויה על קמרונות נמוכים. אוויר חם זרם מהכבשן שבפינת המבנה אל החלל שמתחת לחדר החם ומשם בצינורות חרס שחיממו את הקירות. חדר נוסף שימש לעיסוי ולטיפול ברוחצים. בגומחות שנמצאות בצדו החיצוני של הקיר הצפוני הוצבו פסלים לקישוט.

ייתכן שקבוצת הקנים שצומחת ליד המבנה מרמזת על מעיין קדום. אל תתעלמו מעץ שיזף מצוי קשיש ומרשים הצומח ליד הפינה הצפונית-מזרחית של בית המרחץ. סמוך למבנה נמצא בית קברות מוסלמי.

שיח' אבן ג'בל

מחניית בית המרחץ נוסעים עוד כחצי קילומטר בדרך "השחורה" ובצומת פונים דרומה (ימינה) בדרך הנוף הדרומית, המסומנת אדום. לאחר נסיעה של כ-700 מ' מגיעים אל מבנה מקורה בכיפה לבנה. המבנה מנציח את דמותו של המצביא אבן ג'בל, שנספה על פי המסורת הערבית במגפת אמאוס. אבן ג'בל הוא דמות אגדית ולא אדם אמיתי. כתובת ערבית, שנמצאה בעבר על המשקוף שמעל לפתח, העידה כי המבנה הוקם בשנת 1288 בידי ג'שנכיר מנכורש, המושל הממלוכי של מצודת ירושלים. סמלו של מנכורש, משולש הנתון בעיגול וגביעים משני צדדיו, מגולף על המשקוף. מהמקום יש תצפית מרהיבה על לטרון, על עמק איילון ועל מרחבי מישור החוף.

משלט י"ד

הכניסה למשלט י"ד נמצאת כ-300 מ' משיח' אבן ג'בל. שלט שהציבה קק"ל מראה את הכניסה למקום. מכאן יוצא שביל מעגלי באורך כ-600 מ'. השביל עובר בין תעלות הקשר של המוצב הירדני ומגיע לעמדת תצפית הצופה על המרחב שבין גוש דן לרצועת עזה. בנקודת התצפית מוצבים שלט פנורמי ולוח הנצחה לחללי הקרב.

מעמדת התצפית משלים השביל את המעגל ושב לנקודת המוצא. בנובמבר-דצמבר פורחים כאן כרכום חורפי ונרקיס מצוי. רקפות פורחות בהמוניהן מסוף ינואר עד מרץ.

זה סיפורו של המשלט: במלחמת העצמאות התבצרו הירדנים היטב במתחם לטרון. במשלט י"ד, שבעורפו של המתחם, הם בנו מוצב חזק שחלש על הדרך לשער הגיא. בגבעה שממזרח לו נבנה מוצב תצפית קטן (משלט י"ג). לאחר שני ניסיונות כושלים לשחרור לטרון, במאי 1948, נערך צה"ל לפעולה נוספת להשתלטות על משלט י"ד, מתוך הנחה שאם ייכבש ייאלצו הירדנים לסגת מלטרון. 

מבצע יורם, כך כונתה הפעולה, יצא לדרכו בלילה שבין 8 ל-9 ביוני, יומיים לפני שעמדה להיכנס לתוקפה ההפוגה הראשונה. יגאל אלון, מפקד המתקפה, גייס למערכה לוחמים מחטיבת יפתח שפעלה בגליל, ומהגדוד החמישי של חטיבת הראל המקומית. תוכנית הקרב קבעה שתחילה ישחרר הגדוד החמישי של הראל את משלט י"ג ואחריו יגיע למקום הגדוד השלישי של יפתח וימשיך מהמשלט המשוחרר אל משלט י"ד החזק.

בדוחק הזמן ששרר אז לא הספיקו קציני יפתח והראל לתכנן היטב את מהלכי הקרב. הגדוד החמישי טעה בניווט ותקף בטעות את משלט י"ד החזק. במקום לפגוש לוחמים מעטים כצפוי, פגשו התוקפים מוצב באורך כקילומטר ובו מאות חיילים ירדנים מאומנים ומצוידים בשריוניות ובארטילריה. הכוח העיקרי שהיה אמור לשחרר את המשלט עלה למשלט י"ג וציפה למצוא אותו משוחרר, אך להפתעתו נתקל באש ירדנית ונסוג.

הגדוד החמישי המשיך להילחם בגבורה וספג נפגעים רבים. בעלות השחר התמוטט הכוח הירדני, אבל התוקפים נותרו ללא לוחמים כשירים וללא תחמושת. באין תמונת מצב ברורה, ציוותה מפקדת המבצע על נסיגה. בקרב נפגעו 95 לוחמים, 16 מהם נהרגו. לטרון נותרה בידי הירדנים.

שיח' אבן ג'בל. פנים המבנה

דרך איילון חוצה את פארק איילון לכל אורכו, משער הכניסה מזרחה. אורכה כ-7 ק"מ והיא מסתיימת בנקודת המפגש עם הדרך שמקשרת את מבוא חורון לתחנת הדלק שער הגיא. הדרך מסומנת ירוק והיא עבירה לרכב פרטי רק עד מצפור איילון, קרוב לראש עמק המעיינות.

רוב המטיילים נוהגים לעלות בדרך איילון עד למצפור איילון ולשוב לאגם התמרים ולשער הפארק בדרך עמק המעיינות (סימון כחול). מסלול זה עביר לאוטובוסים.

אלה אתרי הדרך:

עמק המעיינות ושביל אמות המים

עמק המעיינות הוא הגיא המרכזי בפארק איילון. השתמרו בו אמות מים ועדויות על מעיינות שנבעו בו בעבר. בעמק עובר שביל אמות המים (סימון כחול). זהו שביל להולכי רגל. אורכו כ-1.5 ק"מ והוא מסתיים במעיין התמרים. השביל עובר בין בוסתני עצי פרי ומלווה בחלק מהדרך שתי אמות מים, שנבנו בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3­-4 לספירה). שתי האמות מקבילות זו לזו. האמה העליונה, הגבוהה במטר מרעותה, מתחילה למרגלות חורבת עקד בנקבה החודרת לתוך שכבת קרקע נושאת מים. אמה זו בנויה ברובה חוליות אבן באורך 0.5­-2 מ', המחוברות זו לזו.

האמה התחתונה מתחילה במתקן תת-קרקעי משוכלל, האוסף את מי התהום לבריכה קטנה. מהבריכה המים זורמים באמה הבנויה חוליות אבן שאורכן כחצי מטר. ייתכן שבנקודה מסוימת התאחדו שתי האמות לאמה אחת. בלב השביל נמצא סלע גדול ובתוכו חצוב תא קבורה מהתקופה הרומית. לצד השביל נטעה קק"ל גפנים ועצי פרי כגון עצי שקד ותאנה. השביל מסתיים בבריכת המים הגדולה שליד מעיין התמרים. מערכת סחרור מעלה מים מהבריכה ומזרימה אותם באמה הקדומה לאורך כ-300 מ'.

חורבת עקד

חורבת עקד נמצאת בראש גבעה תלולה. זה המקום הגבוה ביותר בפארק איילון (368 מ' מעל פני הים). באתר נחשפו שרידי יישוב מוקפים חומה מימי הבית השני. ייתכן שכאן שכנה גם מצודת אמאוס, שבנה המצביא הסלאוקי בכחידס. בכחידס נשלח על ידי השליט הסלאוקי דמיטריוס ה-1 כדי לדכא את המרד החשמונאי ולכבוש את ירושלים. בחפירות שנערכו בשנות ה-70 וה-80 התגלו מעט משרידי היישוב המבוצר, מערת מגורים עם שרידי בנייה וממצא קרמי מהתקופות ברזל, פרסית, הלניסטית ורומית קדומה. כן התגלתה מערכת מסתור שכנראה נחצבה בימי מרד בר כוכבא (המערכת מלאה כיום עפר).

בשנת 2011 חידשה את החפירות יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה באזור יהודה ושומרון, בשיתוף עם קק"ל. החפירות חשפו שרידי יישוב שהשתרע על פני 60 דונם, מוקף חומות ומגדלים. בקו החומה הדרומי נחשף שער בנוי אבני גזית, מוגן בידי שני מגדלים עגולים למחצה.

חורבת עקד איננה מוסדרת לקליטת קהל (2021) והביקור במקום אסור.

בונקר ירדני

שרידי בונקר בטון, אחד מסדרת בונקרים, נמצאים צמודים לצד הצפוני של הדרך. הבונקר מציין את רכס א-זהר, שכונה במלחמת העצמאות "רכס התותחים", משום שמכאן טיווחו הירדנים את ירי הארטילריה שלהם. במבצע בן נון ב', שנערך בלילה שבין 30 ל-31 במאי 1948, ניסה כוח של חטיבת הראל לכבוש את הרכס כחלק ממתקפה גדולה על הכפר לטרון, על המנזר ועל משטרת לטרון. הירדנים התחפרו ברכס בכוח של שתי פלוגות. לאחר ריכוך ארטילרי תקפה פלוגה א' של הגדוד השישי את האגף הצפוני-מזרחי של רכס התותחים, והתבצרה באחת הגבעות שמדרום לכפר יאלו, תוך הדיפת התקפת נגד של הלגיון. הפלוגה לא עמדה מול התקפות כבדות של הלגיון הירדני ולקראת בוקר נסוגה. בקרב על רכס התותחים ספגה חטיבת הראל 19 הרוגים ו-15 פצועים.

חניון פלוגת חה"ן גולני

חניון קטן ואינטימי ובצדו סלע בזלת גדול לכבודה של פלוגת חי"ר הנדסי גולני. לוחמי הפלוגה לדורותיהם השתתפו בקרבות רבים ובהם הקרב הקשה במלחמת ששת הימים על תל פאחר, קרב החרמון במלחמת יום כיפור, כיבוש הבופור במלחמת לבנון הראשונה וקרב שג'אעיה שברצועת עזה במערכת צוק איתן. בשנת 2018, אחרי 40 שנות פעילות, פירק צה"ל את הפלוגה. החניון נמצא בקטע הדרך היורד לעבר גשר הרכבת.

חורבת עקד

דרך התמר, שאורכה כ-6 ק"מ, יורדת אל החלק הצפוני של פארק איילון. לאתר הראשון שבה, מצפור איילון, אפשר להגיע ברכב פרטי. המשך הדרך לתל איילון ולבית הקשתות מתאים לרכב 4X4, או לטיולים באופניים וברגל.

אלה האתרים המרכזיים שהדרך מגיעה אליהם:

מצפור איילון

נקודת תצפית מרהיבה לעבר עמק איילון, גבעות מודיעין, המדרונות הדרומיים של השומרון ומרחבי מישור החוף.

"דרך בורמה הירדנית"

דרך התמר עוקבת אחר "דרך בורמה הירדנית". הירדנים סללו את הדרך הזו בתקופת מלחמת העצמאות כדי לחבר את מוצביהם אל בסיסיהם שבכפרי הסביבה. באמצעות הדרך הזו ביקשו לוחמי הלגיון הירני לעקוף את הטריז שתקע צה"ל בגבעות אל בורג' (מודיעין של ימינו) וניתק את הכביש הראשי מלטרון לרמאללה.

עין איילון

בצד צומת דרכים שמדרום לתל איילון, בצל עץ חרוב, צמוד לצד המערבי של דרך התמר, נמצא מבנה אבן דמוי באר. זהו בית המעיין של עין איילון. מי המעיין זורמים במורד הגיא בתת הקרקע ובעבר נאספו לבריכה ריבועית שנבנתה במורד המדרון.

תל איילון

תל איילון מזוהה עם איילון המקראית, עיר בנחלת שבט דן (יהושע יט 42). איילון נזכרה בשם ילון במכתבים שהתגלו בארכיון תל אל-עמארנה שבמצרים (מאה 14 לפנה"ס) וגם ברשימת הערים שהחריב שישק מלך מצרים במסע שערך בארץ ישראל (925 לפנה"ס בערך). רחבעם מלך יהודה ביצר את איילון כחוליה בשרשרת ביצורי הגבול שלו (דברי הימים ב, יא 10). בתקופות הרומית והביזנטית שכן במקום יישוב בשם אלוס, או יאלו. על חורבות איילון הקדומה התקיים בעבר הכפר הערבי יאלו. 

השרידים הנראים כיום בתל שייכים ברובם למבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המלך הצלבני פולק מאנז'ו בנה את המבצר במאה ה-12 כדי להגן על הדרך הראשית מיפו לירושלים, שעברה אז בעמק איילון ועלתה לירושלים דרך מעלה בית חורון. בשנת 1187 כבש צלאח א-דין את המבצר והרסו.

אין לעלות לתל! יש בו בורות רבים ומבנים רעועים.

בית הקשתות

בית הקשתות הוא מבנה אבן מרשים שנבנה בתקופה הרומית (מאה 3 לספירה). בחזיתו נותרו שלוש קשתות שלמות. הקשתות נושאות תקרה עשויה לוחות אבן כבדים. קשת נוספת, שהיתה חלק מהמבנה, חרבה. בתקופה הרומית הייתה למבנה קומה שנייה ובה, כנראה, בריכה. בתקופה הביזנטית הפך המבנה למאגר מים.

המים הגיעו לבית הקשתות משתי בארות. בצדו המערבי של המבנה התגלו שרידי אמת מים. מדופן אחת הבארות יוצאת נקבה שאספה בדרכה אל בית הקשתות מים מהאקוויפר שבתוכו נבנתה.
 
אין להיכנס למבנה בגלל סכנת התמוטטות.

מבט ממצפור איילון

חניון הזיתים, בארות אמאוס וכנסיית אמאוס

חניון הזיתים שוכן ממערב לכביש 3, סמוך לכרם זיתים. זהו חניון גדול ומטופח, הנהנה מצל עצי אורן וזית. סמוך לחניון נמצאים משרדי הפארק. בין החניון למשרדים הוצבו חלקי בית בד.

בארות אמאוס

דרך עפר באורך כחצי קילומטר, מסומנת בצבע שחור, יורדת מחניון הזיתים, מתעקלת שמאלה, עוברת ליד בית הקברות של הכפר הנטוש עמואס ומגיעה לבאר גדולה שפתחה מכוסה שבכה. לידה באר נוספת ובריכה לאיסוף מים. ליד הבארות צומחים עצי תאנה ותות.

כנסיית אמאוס

שרידי הכנסיות הקדומות נמצאים בחצר "בית השלום" - מבנה לבן גדול ולפניו חצר השוכן ממערב לכניסה הראשית של הפארק ומחוצה לו. הבית נבנה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 בידי נזירים ממסדר הלב הקדוש של אבות בית ארם. בשנים 1948 עד 1967 התגוררו בבניין משקיפי האו"ם, שפיקחו על שביתת הנשק באזור המפורז של עמק איילון. כיום פועלת במבנה קהילת "בני האושר", שנוסדה בצרפת בשנת 1973. הקהילה מתחזקת את החצר ואת אתר הכנסיות הקדומות.

באתר הקדום נמצאים שרידי כנסיה גדולה מהתקופה הביזנטית (24.4X46.4 מ'), שנוסדה כנראה במאה ה-5 לספירה. הכנסייה בנויה על שרידי וילה רומית מהמאה ה-2 לספירה. בקפלה שמדרום לכנסייה נחשפה רצפת פסיפס וחלקים ממנה מוצגים במוזיאון הקטן שבבית השלום.

הכנסייה הצלבנית ששרידיה נראים במקום הייתה קטנה יותר, אך קירותיה עודם ניצבים על תילם, מעל לשרידים הביזנטיים. האפסיס המרכזי שבכותל המזרחי משותף לשתי הכנסיות.

הביקור באתר כרוך בתשלום סמלי.

מטיילות בפארק איילון - קנדה

הצמחייה בפארק

פארק איילון מצטיין בעושר של עצי בוסתן, הנשענים על טרסות חקלאיות. בקיץ יכולים המטיילים, לפחות המקדימים שבהם, לארות תאנים ולבצור אשכולות ענבים. מאוחר יותר, לקראת חג סוכות, מאדימים הרימונים ובראשית החורף מתעטף הפארק בפריחה המרהיבה של עצי השקד. בעמקים שבין הגבעות משגשגים כרמי הזית.

גם לצמחיית הבר יש כאן מה לומר. חרוב מצוי, אלון מצוי ואלת המסטיק מייצגים את עצי החורש. בראשית החורף מרשימה מאוד פריחתם של הנרקיסים והסתווניות ומאוחר יותר מציצות הרקפות ואחריהן שפע של פריחה אביבית.

שבילי אופניים

בפארק איילון סימנה קק"ל שני שבילי אופניים. אפשר לשלב אותם למסלול ארוך אחד.

שביל הגורל השביעי – שביל אופניים מעגלי באורך כ-9.5 ק"מ
גובה טיפוס מצטבר: כ-200 מ'. נקודת מוצא וסיום: הכניסה לפארק. רמת רכיבה: גבוהה. סימון: שחור.

הנוף הנראה תוך כדי רכיבה בשביל מבהיר את הגיאוגרפיה שבאה לידי ביטוי בתיאור נחלת שבט דן: "למטה בני דן למשפחותם יצא הגורל השביעי... ושעלבין ואיילון ויתלה״ (יהושע יט 40, 42).

שביל איילון – שביל באורך כ-9.5 ק"מ
גובה טיפוס מצטבר: כ-150 מ'. נקודת מוצא וסיום: ראש שביל עמק המעיינות. רמת רכיבה: גבוהה. סימון: אדום.

השביל עובר דרך משלטים ירדנים ברכס התותחים, מעניק תצפית מרהיבה על הרי ירושלים, חוצה בוסתנים, עובר ליד בית הקשתות ושב לנקודת המוצא.

רוכבי אופניים בפארק איילון - קנדה

נאמנים על אופניים

בפארק איילון פועלת קבוצת מתנדבים מיוחדת במינה – נאמני הפארק רוכבי אופניים. הקבוצה פועלת משנת 2018 וחבריה, הרוכבים יומם וליל בשבילי האופניים של קק"ל, מסייעים בהסברה, מאתרים מפגעים ומדווחים על כך למטה קק"ל באזור השפלה והחוף. חברי הקבוצה, "העיניים של קרן קימת לישראל", מדווחים גם על פריצת דלקות ועל כריתה בלתי חוקית. מדי פעם בפעם מובילים הרוכבים קבוצות מתנדבים אחרות הפועלות בפארק. חברי הקבוצה עוברים כמה השתלמויות בשנה להעמקת הידע שלהם על הפארק.

התוכן בעמוד זה עודכן בתאריך 15.9.2022.
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, נטע מזרחי, אילן שחם, מורן הר יחזקאלי, יעל אילן, אדוה ברעם, יוסי זמיר, אבי חיון וארכיון הצילומים של קק"ל.
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.