יער החמישה ויער נווה אילן

יער-החמישה_אריאל-בן-זאב
צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

יער החמישה ויער נווה אילן נמצאים בלב הרי ירושלים, מצפון לכביש 1. היערות מכסים את השטחים הפתוחים שבין שער הגיא והיישוב הר אדר ובתחומם כלולים הקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה והיישוב נווה אילן. פסגות ההרים המתנשאות לרום של כ-800 מ׳, הגיאיות העמוקים שבין ההרים, הצמחייה העשירה ואתרי העבר והמורשת – כל אלה מבטיחים למטיילים באזור נוף מרהיב ומרתק.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    למעלה החמישה מגיעים מכביש ירושלים-תל אביב (מס' 1): יורדים במחלף עין חמד, ונכנסים לכפר אבו גוש. בכיכר הכניסה ליישוב פונים ימינה (צפונה) בכביש 3975 העולה לקיבוץ קריית ענבים. ממנו חוברים לכביש 425 המוליך להר אדר. היער נמצא לפני הכניסה להר אדר.

    ליער המכללות בנווה אילן יש לחצות את אבו גוש ולנסוע מערבה בכביש 425. פונים בכביש 4115 בעקבות השילוט לנווה אילן.

    הבאים מירושלים יכולים להמשיך בכביש מס' 1 לפנות ימינה אחרי אבו גוש לפי השילוט לקריית יערים ונווה אילן, ובכיכר שמאלה לכביש 4115.
  • עלות כניסה

    הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    ההר וירושלים
  • אתרים נוספים בסביבה-

    סטף, נטף, פארק קנדה-איילון, הר הרוח, עין נקובה, אבו גוש.
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מצפורים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים ביער החמישה - נווה אילן

סגירת דרכי היער למטיילים
בשל עבודות להקמת קו המים החמישי למבשרת ציון, אשר עובר ביער החמישה – הסתדרות המורים, יהיו דרכי היער סגורות לפרקים למטיילים, בעיקר לרכב ממונע.

העבודות יימשכו מספר חודשים. קטעי הדרכים שייסגרו עשויים להשתנות מיום ליום. ניתן יהיה להתעדכן לגביהם לפי המפה המוצבת בכניסות אל היער וע"י סריקת קוד QR שנמצא על השלטים בשטח ובאתר חברת מקורות.
(עודכן בתאריך 6.4.2022)

סגירת הר הרוח למטיילים
הר הרוח – יער החמישה סגור למטיילים עד הודעה חדשה, בשל שריפה.
(עודכן באתריך 15/6/2021)

רעיית עזים ביער החמישה - נווה אילן.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
רעיית עזים ביער החמישה - נווה אילן. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

על היער

מחלקת הייעור של המנדט הבריטי ובו בזמן גם קק"ל, החלו בייעור האזור בשנות ה-20 של המאה ה-20 ליד קריית ענבים (הבריטים נטעו ליד כביש 1). הנטיעות נמשכו ביתר שאת בסוף שנות ה-30, לאחר ייסוד קיבוץ מעלה החמישה (1938). קק״ל העסיקה את ראשוני המתיישבים בעבודות ייעור ופריצת דרכים ובעזרתם צמח במרחב גוש יערות מהוותיקים והגדולים בישראל. יער החמישה משתרע על פני 7,578 דונם ויער נווה אילן על פני 12,251 דונם.

היערות משתלבים בחורש טבעי ובשמורות טבע ונפרצו בהם דרכי נוף ושבילי טיול להולכי רגל ולרוכבי אופניים. קק״ל פיתחה ביערות חניונים רבים ומצפורים. חלק משטחי היערות כלולים בתחום פארק רבין, המשמר משלטים ואתרים הקשורים במלחמת העצמאות. יחד עם שמורת כפירה, הצמודה ליערות, נוצר כאן המרחב הירוק הרצוף הגדול ביותר בהרי ירושלים. 

מסלולי הטיול באתר זה מתוארים על פי גושי היערות שבהם הם נמצאים. היערות ניטעו ופותחו בסיוע ידידי קק"ל בארץ ובחו"ל. שמות התורמים מצויינים בפינות ההוקרה שברחבי היער.

מסלולים ביער החמישה

נקודת מוצא: שער היישוב הר אדר.
נקודת סיום: בית הקברות קריית ענבים.
אורך השביל: כ-2 ק״מ.
אופי הטיול: מסלול מיטיבי לכת בשביל הולכי רגל המתנהל ברובו במורד.

המסלול: משער היישוב הר אדר פונים מערבה בשביל מסומן שחור. בחלקת היער יצרו תושבי הר אדר גן של פסלי עץ ואבן. אחר כך השביל חוצה יער נטע אדם מעורב בעצי חורש ולאחר כחצי קילומטר עובר ליד עמדות בטון. זה מה שנותר מ״משלט הסנטוריום״, אחת מהעמדות שהגנו במלחמת העצמאות על הקיבוצים קריית ענבים ומעלה החמישה. המגינים במוצב הזה הדפו התקפה של הלגיון הירדני ומנעו בכך את ניתוקה של ירושלים.

השביל ״השחור״ משתלב בדרך עפר, פונה ימינה ומגיע אל בצרונית ״הצבי ישראל״ (הסבר במסלול יער הסתדרות המורים). מכאן השביל מזגזג במתינות ויורד בעקלתון למקום מפגש עם דרך עפר מסומנת אדום, חוצה את הדרך ויורד בגיא אל בית הקברות של קריית ענבים.

בית הקברות הצבאי קריית ענבים

בית הקברות המטופח הוא מקום מרגש. קיבוץ קריית ענבים שימש בראשית מלחמת העצמאות בסיס ללוחמי חטיבת הראל. סמוך לבית הקברות של הקיבוץ החלו לקבור בינואר 1948 את אנשי הפלמ״ח שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים. בבית העלמין נקברו במשך 10 חודשים 138 לוחמים, מרביתם מחטיבת הראל ומיעוטם מחטיבת עציוני, שהגנה על העיר ירושלים. במשך הזמן נוספו עוד קברים של חללי צה״ל לדורותיהם. מקצת החללים שנקברו כאן הועברו מאוחר יותר לקבורה בבתי עלמין אחרים, על פי בקשות משפחותיהם.

נקודת מוצא וסיום: חניון הדסה וברוך לוין בהר הרוח. נכנסים לאבו גוש ונוסעים לכיוון מעלה החמישה (כביש 425). ביציאה הצפונית מהכפר, ליד מלון הצליינים סקסום, ממשיכים על פי השילוט לנטף. נוסעים כ-900 מ' ופונים שמאלה על פי השילוט להר הרוח.
אורך השביל הרגלי: 1.5 ק״מ.
אופי הטיול: טיול רגלי קל בשביל מעגלי.

מסלול: ליד הכניסה להר הרוח פיתחה קק״ל חניון נופש בצל עצי אורן. חלקת יער זו מוקדשת לצבא הסובייטי. בשולי החניון נמצאת אנדרטה לציון הניצחון של הצבא הסובייטי על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. קק״ל נטעה את היער ביוזמת ליגה V - ארגון לתמיכה בברית המועצות במלחמתה בגרמניה, שייסדה בשנת 1941 קבוצת אישים מחיפה ובראשם הסופר ארנולד צווייג.

בתום המלחמה הנפיקה ליגה V ״תו ניצחון״ לאיסוף תרומות לנטיעת היער ולהצבת מצבה לזכר חללי הצבא הסובייטי. היער נחנך ב-5 במאי 1951. בכל שנה, ב-9 במאי - יום הניצחון על גרמניה הנאצית, או בשבת סמוכה למועד זה, עורכת תנועת הידידות ״עם העמים״ טקס למרגלות המצבה ואחריו מתפזרים המשתתפים לפיקניק. קק״ל עורכת ביום זה, או ביום סמוך לו, טקס שבו משתתפים, בין השאר, נציגים רשמיים של רוסיה ושל מדינות נוספות.

מהחניון יוצאים מערבה בדרך סלולה מסומנת כחול. לאחר כחצי קילומטר מקדם את פנינו חניון קטן ובו כמה שולחנות פיקניק, אחד מהם נגיש. במקום הזה הכינו במלחמת העצמאות מנחת למטוסים קלים, אך לנו לא ברור אם אכן השתמשו בו. בימינו נמצאת במקום רחבת ריקודים לזכרו של שלום חרמון, מראשוני מדריכי ריקודי העם בישראל. נמשיך בדרך ״הכחולה״ ונגיע לאחר כ-600 מ׳ לחניון קטן נוסף ובו שני שולחנות נגישים. מהחניון נשקפת תצפית יפה על השפלה ומישור החוף.

מצפה עמיחי – כ-150 מ׳ מהחניון, במורד הדרך, נמצא מצפה עמיחי. התצפית היפה חושפת את נופי מישור החוף במרחב שבין חדרה לעזה. בדפי ספר המתכת המוצמד לתצפית אפשר לקרוא על דמותו של עמיחי דוויק (1946-2000), שעמד בראש תנועת הצופים בישראל.

אנדרטת החמישה

מול מצפה עמיחי נמצאת אנדרטה צנועה המנציחה חמישה שמות. אלה הם חברי גרעין שביקשו להקים קיבוץ במקום אך נרצחו ב-9 בנובמבר 1937 בידי ערבים. החמישה עבדו בשירות קק״ל בחציבת הדרך שנועדה להובלת השתילים ליער שעתיד היה להינטע במקום. אבל כבד ירד על היישוב העברי. החמישה נקברו לעת ערב לאור פנסים. במסע הלוויה השתתפו אלפים רבים שביכו על האובדן. חברי הגרעין של הנרצחים, שנקרא ״במעלה״, קראו לקיבוץ שהקימו מעלה החמישה.

מסלול ההליכה

חניון הדסה וברוך לוין, נקודת המוצא לשביל, נמצא כ-600 מ׳ מאנדרטת החמישה. החניון הנאה נהנה מצל עצי אורן. בשולי החניון יש תצפית על נחל יתלה ועל אזור נווה אילן. לוחות ההסבר שבתצפית מספרים על הגיאולוגיה והגיאוגרפיה של האזור.

השביל שיוצא מהחניון יורד מעט במדרון הר הרוח ומגיע לצומת שבילים. מי שיפנה שמאלה יגיע לבור מים חצוב בסלע. אחר כך יש לחזור לצומת, להמשיך לאתר הוקרה לתורמים וממנו לעלות לדרך עפר רחבה.

אפשר לפנות בדרך שמאלה ולאחר כ-200 מ׳ לפנות ימינה אל שרידי הכפר בית ת׳ול. יש המזהים כאן את העיר המקראית יתלה, שנזכרת בתנ״ך כאחת מערי שבט דן: ״ושעלבין ואילון ויתלה״ (יהושע יט, מב).

לאחר הביקור בבית ת'ול נשוב לדרך הרחבה ונצעד מזרחה. בצידה הצפוני של הדרך נמצאת אנדרטה המנציחה את זכרם של שני טייסי חיל האוויר ארז איתן ויוסי גורדון. מטוסם של השניים התרסק כאן בשנת 1980 לאחר שקיבלו בשגגה הנחיה להנמיך טוס. מכאן קצרה הדרך חזרה לחניון הדסה וברוך לוין.

חניון שלושת החרובים

מי שרוצה להאריך מעט את הטיול, וזה מומלץ מאוד, יצעד מבית ת'ול מערבה בדרך היורדת במתינות כ-400 מ׳ ומגיעה לחניון קטן וחמוד ובו שלושה שולחנות הנהנים מצל שלושה עצי חרוב. ממול, מצפון לערוץ נחל החמישה, נראים גגות היישוב נטף. התצפית לעבר השפלה ומישור החוף מרהיבת עין.

נקודת מוצא: מול הכניסה למלון כרמים. יש רחבת חניה בכניסה לשביל.
נקודת סיום: כביש מחלף חמד-קריית ענבים, כ-150 מ׳ מדרום לתחנת הדלק דור-אלון הסמוכה לקיבוץ. מכאן יש לעלות כחצי קילומטר לנקודת המוצא.
אורך השביל: 2.7 ק״מ ועוד כחצי קילומטר לנקודת המוצא.
אופי הטיול: טיול רגלי שנמשך כשעה וחצי, מתאים בעיקר לסתיו, לחורף ולאביב.

המסלול: מרחבת החניה שמול מלון כרמים פונים מזרחה. בקצה רחבת החניה עומד שלט גדול של קק״ל ובו מפה ותיאור כללי של מסלול הטיול. צועדים בשביל מסומן ירוק העובר ליד גדר ומגיעים לאחר כ-250 מ׳ לבצרונית (פילבוקס).

בצרונית

בראש מבנה בטון בן שתי קומות, שבקירותיו קרועים חרכים, מתנוסס פסל צבי עשוי מתכת. זוהי אחת מעמדות הבטון שתכננו ובנו חברי הקיבוץ במאורעות תרפ״ט (1929). פסל הצבי שנמצא כאן הוא הפסל הישן שהוסר מבצרונית ״הצבי ישראל״ (ראו מסלול יער הסתדרות המורים).

בקעת עמיר

מהבצרונית השביל עולה במדרגות עשויות אדני עץ ונכנס ליער קק״ל מעורב בעצי חורש. בחורף ובאביב עולה כאן פריחה ססגונית. לאחר שחוצים את שביל תש״ח, מעל בית הקברות של קריית ענבים, עולים לעבר המבנה ששימש בעבר את מפעל ענביד וממשיכים מזרחה אל ספסל הצופה אל עמק רחב ויפהפה, מעובד כולו כרמים. חברי קריית ענבים מכנים את העמק ״בקעת עמיר״ לזכרו של ילד מילדי הקיבוץ שמת בשנת 1952 בעודו תינוק.

״המזבח״

השביל עולה בתוך יער אורנים נטוע, עובר לצד גדר מושב בית נקופה ומגיע לבמת סלע בולטת, שאורכה כ-10 מ׳. ילדי הקיבוץ העניקו בשנות ה-30 למקום את הכינוי ״המזבח״. במת הסלע מזמינה את המטיילים לשבת ולצפות בקריית ענבים ובסביבתה.

מכאן השביל יורד אל דרך סלולה ועובר ליד הסילו (ממגורה) הישן של הקיבוץ ופונה שמאלה לדרך עפר ובצידה בונקרים ששימשו בשנות ה-50 של המאה ה-20 לאחסון תחמושת. עד מלחמת העצמאות עבר קו שביתת הנשק עם ירדן במרחק כחצי קילומטר בלבד מכאן.

השביל נמשך עוד כ-100 מ׳ לצד הבונקרים, יורד לטרסה נמוכה יותר ולגדר אכסניית הנוער הנטושה של קריית ענבים. עוד כמה צעדים ואנו בכביש של קריית ענבים, נקודת הסיום של הטיול.

נקודת מוצא: הכניסה לקיבוץ מעלה החמישה.
מרחק נסיעה: כ-10 ק״מ.
אופי הטיול: נסיעה ברכב 4X4 וביקור באתרים.

המסלול: מהכניסה למעלה החמישה נוסעים מזרחה לעבר היישוב הר אדר (כביש 425). אחרי כ-700 מ׳ מגיעים למצפור מרסל לוריא. בעזרת לוחות המידע תוכלו לזהות ממרפסת התצפית נקודות חשובות בהרי יהודה ובהן תל צובה, רכס עמינדב ואף גוש עציון. המצפור נקרא על שמו של מרסל לוריא, שכיהן כנשיא קק״ל בלגיה.

רכס הסנטוריום

כ-500 מ׳ בהמשך הכביש פונה ימינה דרך עפר לעובי יער החמישה (סימון שבילים אדום). נחנה בחניון משהד, שנמצא בכניסה ליער, ונצא לסיור רגלי קצר במקום. דרך עפר קצרה פונה מהחניון מזרחה ומגיעה למגדל שמירה בנוי בטון (בצרונית) המנציח את יצחק סקוזה (1930-1987), שהשתתף בקרבות מלחמת העצמאות בסביבה ונפצע קשה.

כ-150 מ׳ הלאה משם מגיעה הדרך אל מבנה בטון גבוה שבראשו מוצב פסל צבי עשוי מתכת, צבוע צהוב. בצרונית זו, המכונה כיום ״הצבי ישראל״, נודעה בשעתה בשם ״עמדת הסנטוריום 2״. זו הייתה עמדה גלויה לעין הירדנים שבגבעת הרדאר, מקום ש״מושך אש״, ורק האמיצים ביותר נשלחו לאייש אותה. בעמדה זו נהרג ישראל שפירא (זוסיה), חבר קיבוץ קריית ענבים. הפסל המקורי הוקם ביוזמת בנו של זוסיה, מיכאל שפירא, על ידי הפסל מיכאל כץ, ובשנת 2010 החליפה אותו קק"ל בהעתק חדש. הפסל הישן הועבר לבצרונית אחרת.

חניון דוד אלוני ומצפור הסתדרות המורים

נשוב לרכב וניסע במורד הדרך המסומנת בסימון שבילים אדום. גוש זה של יער החמישה מכונה יער הסתדרות המורים. לאחר 2.2 ק״מ נגיע למפגש עם דרך מסומנת כחול. בצומת מוצב חניון בעל שני שולחנות המוקדש לזכרו של המחנך דוד אלוני.

לזכר נופלים

נשוב לדרך העפר הראשית ונמשיך במורדה. לאחר כ-500 מ׳ נגלה מימין אנדרטה לזכרם של יאנוש קורצ׳אק ושותפתו לניהול בית היתומים סטפניה וילצ׳ינסקה. במלחמת העולם השנייה בחרו השניים ללכת למוות עם חניכיהם, אף שיכלו להינצל מגורל מר זה. דרך העפר המסומנת אדום מתעקלת ימינה ומגיעה מיד לאנדרטאות לזכרם של המורים שנפלו במערכות ישראל ולאנדרטה לזכרם של 11 הספורטאים שנרצחו באולימפיאדת מינכן (1972).

עין נקופה

במרחק- 1.1 ק״מ מהאנדרטאות, בצומת דרכים, צומח עץ אלון מצוי גדול למדי. אנחנו בערוץ נחל כסלון, מהנחלים הארוכים בהרי ירושלים. נעלה שמאלה בדרך עפר המלווה את הנחל (סימון כחול) ונגיע לאחר כ-400 מ׳ אל עץ תות גדול וסביבו טרסות חקלאיות ישנות ועצי בוסתן. הגענו לעין נקופה.

עין נקופה הוא פינת חמד. המעיין נובע בתוך מערה קטנה. מימיו נוטפים לתעלה קצרה, חצובה במשטח סלע. המים זורמים לבריכת אגירה קטנה, המתמלאת לאחר החורף. הבריכה מקורה בקמרון בנוי אבן שחלקו התמוטט. אנו ממליצים מאוד שלא לנסות את חוסנו של חלק הקמרון שנותר ולא לעמוד מתחתיו או עליו. חבריהם של חללי צה״ל אורי גרוסמן וקיריל גולנשין, טיפלו במעיין והציבו שלט לזכרם.

סיום הטיול: לאחר הבילוי במעיין נשוב לרכב בדרך שבאנו בה. מי שירצה לחזור בדרך אחרת, יוכל להמשיך בנסיעה במעלה הדרך ״הכחולה״ לנקודה הצופה על גדר הביטחון, על הכפר בית סוריךּ ועל גבעת הרדאר. הדרך, קשה למדי, עוברת בין כרמים ומגיעה למצפור הסתדרות המורים ולחניון דוד אלוני, שפגשנו בו קודם. לחילופין, אפשר לצאת מהמעיין דרומה בדרך קצרה ונוחה יותר, העוברת בנחל כסלון ומגיעה למושב בית נקופה ולכביש 1.

מסלולים ביער נווה אילן

מנווה אילן לשער הגיא

נקודת מוצא: שער היישוב נווה אילן.
נקודת סיום: תחנת הדלק בשער הגיא.
אורך מסלול הנסיעה: כ-8 ק״מ.
אופי הטיול: נסיעה ברכב 4X4 וביקור באתרים. הנסיעה עד יער המכללות ואפשרות הביקור בחורבת מצד מתאימים לרכב פרטי.

המסלול: כדי להגיע ליער המכללות יש להיכנס למושב נווה אילן. כדאי לעצור מעט לאחר שער הכניסה ולעלות ימינה לשרידי נווה אילן ההיסטורית. היישוב נוסד בשנת 1946 כקיבוץ-משלט כדי לסייע בהגנה על כביש ירושלים. שלט עץ מספר את סיפור ההתיישבות וההגנה על המקום.

נשוב אל הרכב ונמשיך מערבה. מעט לפני רחבת החנייה של הבריכה נפנה ימינה לדרך עפר מסומנת בסימון שבילים בשחור. כעבור כ-300 מ׳ נגיע אל חניון רחבת הנצחה ליהודי בלגיה. מהאתר מתפצלות שלוש דרכים המובילות כולן אל גן הפסלים שביער המכללות והסמינרים.

מצפור לוקי - נבחר בדרך הירוקה (המרכזית) ונעלה בה ברכב או ברגל מרחק של כ-150 מ׳, אל מצפור לוקי. אפשר לשבת על אחד מספסלי העץ המוצלים ולצפות לעבר נחל אילן, שמורת המסרק ושלוחת משלטים שבפארק יצחק רבין. שביל אספלט סלול מעניק גישה לאנשים עם מוגבלויות.

בעל רכב 4X4 ימשיכו בנסיעה בדרך הירוקה ויגיעו לאחר כ-1.5 ק״מ לעמק קטן ובו חניון על שם בני קפלן וגן הפסלים. בעלי רכב פרטי ישובו לרחבת החניה של יהודי בלגיה ויסעו משם מערבה בדרך עפר, סלולה ברובה ומסומנת אדום, המגיעה גם היא לגן הפסלים לאחר כ-2.5 ק״מ.

גן הפסלים - גן הפסלים נוסד בשנת 1998, והוא פרי שיתוף פעולה של אגף החינוך בקק״ל וארגון המורים. בגן מוצבים חמישה פסלים: ״יעלים״, יצירתה של יעל שגב; ״רוח״ (Spirit) של אלי שוקי; כיסאות – מחווה לספר משלי, יצירתו של איציק עדי; חלון לנוף של יהודה אשל ודמות ביער מאת איילה פרידמן.

גן הפסלים הוא התחנה האחרונה לבעלי רכב פרטי, אבל גם הם יכולים לעלות ברגל לחורבת מצד, המתנשאת כ-400 מ׳ ממערב לגן.

חורבת מצד - מחורבת מצד נותרו על פני השטח שרידי אולם, שמקירותיו הבנויים אבן נותרו על עומדם שניים או שלושה נדבכים. המצד שמר על הדרך העתיקה מאמאוס שבעמק איילון לירושלים. המצד, בראש גבעה המתנשאת כ-530 מ׳ מעל פני הים, משקיף על גבעות השפלה – מודיעין, אזור יער בן שמן, רחובות ותל אביב.

החפירות באתר חשפו שבע שכבות שראשיתן בשלהי תקופת הברזל וההתקופה הפרסית (מאה 7 לפנה״ס) ואחריתן בימי הביניים. השלבים החשובים ביותר הם מתקופת החשמונאים ומהתקופה הרומית הקדומה. המצד נוסד בתקופה החשמונאית, בימי שלטונו של אלכסנדר ינאי, ומאז ידעה הנוכחות ההתיישבותית במקום עליות ומורדות המשקפים את התנודות בחשיבותה של הדרך.

בימי שלטונו של הורדוס נבנה במקום ח׳אן גדול (50X25 מ׳). המצד הוקף בחצר ונוספו בו חדרי מגורים ומחסנים. בפינה הדרומית-מזרחית, מעבר לדרך העתיקה, נבנה מאגר מים גדול. בחורבה נמצאו סימני נוכחות צבאית רומית, המלמדים שיחידות צבאיות השתמשו במצד במהלך סיוריהן לאורך הדרך.

אתר אבני המיל - מחורבת מצד נוסעים ברכב 4X4 מערבה בדרך המסומנת אדום (עבירות קשה). חולפים על פני צומת דרכים שקק״ל נטעה בו כמה עצי ארז המגוונים את יער האורנים ואת החורש הטבעי. ממשיכים במורד הדרך ״האדומה״ בין העצי היער ולאחר כ-900 מ׳ מגיעים לריכוז מרשים של אבני מיל, חלקן שבורות. אבני מיל שימשו בעבר תמרורים ונשאו לעתים כתובות בלטינית שציינו את המרחק מהעיר הקרובה, את תאריך הצבת האבן והקדשה לקיסר השליט באותה עת.

אתר אבני המיל מציין את המיל ה-14 מירושלים. אחת האבנים נושאת כתובת לטינית. זה תרגומה: ״לאימפרטור קיסר יוליוס ורוס מקסימיאנוס, ירא שמיים, בר מזל, אוגוסטוס, ולגאיוס יוליוס ורוס מקסימוס, קיסר של מקסימינוס אוגוסטוס, הבלתי מנוצחים, יראי השמיים, בני המזל״. הקיסר מקסימיאנוס שלט באימפריה הרומית בשנים 235-238 לספירה.

סיום - כ-1.5 ק"מ מאבני המיל מסתיימת הדרך "האדומה" בדרך מסומנת שחור. פנייה ימינה תיקח אותנו לפארק איילון-קנדה. נפנה שמאלה ולאחר כ-1.5 ק"מ, ליד חורבת חרסיס, נפגוש במורד דרך דיפנבייקר (סימון אדום). נפנה ימינה ונגיע מיד לתחנת הדלק של שער הגיא שבכביש 1, המסמנת את קצה המסלול.

שיקום יער לאחר שריפה
בשנת 1995 השתוללה באזור שריפת שער הגיא, השריפה הגדולה ביותר בישראל עד השריפה בכרמל. בשנת 2016 השתוללה שריפה גדולה נוספת ליד היישוב נטף. שטחי יער עצומים נשרפו.

קק"ל משקמת את היערות בתהליכים טבעיים, המתחשבים בכושר ההשתקמות של הצמחייה ובמלאי הזרעים שבקרקע. רק במקרים שאין אפשרות אחרת, יערני קק"ל מתערבים ויוזמים פעולות כגון דילול נבטי אורן, כדי להקל על עצי החורש לשוב ולהתבסס בשטח.

דרך דיפנבייקר בפארק רבין

נקודת מוצא: מעגל התנועה שליד אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, ליד מחלף שורש ומצפון לו (ווייז: אנדרטת פורצי הדרך).
נקודת סיום: תחנת הדלק בשער הגיא.
אורך מסלול הנסיעה: כ-8 ק״מ.
אופי הטיול: נסיעה בדרך עפר מתאימה לרכב 4X4.

המסלול: פארק רבין משתרע ממזרח לשער הגיא. בימי מלחמת העצמאות פיקד באזור הזה יצחק רבין על חטיבת הראל של הפלמ״ח, שפעלה לפרוץ את המצור שהטילו הערבים על ירושלים. שתי שלוחות גבוהות מתנשאות משני צדדיו של שער הגיא. בדרום – שלוחת שיירות, שלמרגלותיה עוברת דרך בורמה. בצפון – שלוחת משלטים, שבה עוברת דרך הקרויה כיום דרך דרך דיפנבייקר.

חניון פורצי הדרך – בחניון נמצא אתר הנצחה ללוחמי הגדוד השישי של הפלמ״ח. תמצאו בו שלטי הסבר על מבצעי הגדוד השישי ועל תולדות הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. הסלע הגדול, הנושא את הכיתוב ״פארק רבין״, הוצב ב-24 ביוני 1997, יום הכרזת הפארק.

משימתו העיקרית של הגדוד השישי בחודשים הראשונים ללחימה הייתה אבטחת הדרך לירושלים. אחת ממחלקות הגדוד הוצבה בקריית ענבים ובמעלה החמישה ותפסה משלטים לאורך הרכס. לוחמי הגדוד פעלו גם נגד כפרים ששימשו בסיס לערבים שתקפו את השיירות בדרכן לירושלים. שתיים ממחלקות הגדוד היו של ״פורמנים״ – מלווי השיירות. בהמשך המערכה השתתף הגדוד בפעולות נוספות רבות.

אנדרטת פורצי הדרך - כ-200 מ׳ ממערב לחניון עולה גרם מדרגות לראש גבעה קטנה שבה שכן בעבר כפר קטן בשם ח׳ירבת זוּנוּקָלֶה. כיום ניצבת בו אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, יצירתה של הפסלת נעמי הנריק. האנדרטה, שנחנכה בשנת 1967, עשויה שישה מוטות מתכת המצביעים על הדרך לבירה ומסמלים את הפריצה לעיר במלחמת העצמאות.

שלוחת משלטים - ח׳ירבת זונוקלה ושלוחת משלטים נכבשו במבצע ״מכבי״ שנערך במאי 1948. על המבצע פיקד יצחק רבין והשתתפה בו חטיבת הראל בתגבור גדוד 51 מחטיבת גבעתי. המבצע החל בליל 7 במאי 1948. המשלטים ברכס נתפסו, אך הכוח נסוג בשל הסתבכות בגזרת המסרק.

בלילה שלמחרת נכשל ניסיון נוסף להשתלט על הרכס שמדרום לכביש לירושלים. בליל 9 במאי נכבשו המשלטים שמשני צידי הכביש, והכוחות הכובשים עמדו בהצלחה כנגד מתקפות בלתי פוסקות של הערבים, שנמשכו כמה ימים. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד, אך בסופו של דבר נותרו בידי כוחות מחטיבת הראל, חטיבת גבעתי וכוחות סיוע מירושלים.

אתר המשוריינים – נשוב לחניון פורצי הדרך. מהחניון יוצאת דרך דיפנבייקר, העוברת בראש שלוחת משלטים. הדרך, המסומנת באדום, קרויה על שמו של ג׳ון דיפנבייקר, ראש ממשלת קנדה בשנים
1963-1957 וידיד נאמן של ישראל.

סעו לאט! מחניון הפורצים יוצאת דרך מסומנת אדום לכיוון מזרח. הדרך מקיפה את שלוחת החניון ממזרח ומשנה כוון מערבה. לאחר כחצי קילומטר מגיעים לאתר המשוריינים. סימן ההיכר של המקום הוא שלטי ההסבר שבו. כדי לראות את המשוריינים בכבודם ובעצמם יש לחצות בשביל מוסדר את כרם הזיתים הקטן שמשמאל לדרך. כאן, בין הכרם לכביש 1, נחים שרידיהם של שבעה משוריינים מימי מלחמת העצמאות. הם מוצבים כך שהנוסעים בכביש יכולים לראותם.

משלטים וגן יפני - נמשיך בנסיעה בדרך המסומנת אדום. הדרך ההולכת ומתגבהת מעל כביש 1 ממחישה היטב את הערך האסטרטגי העצום שנודע לשלוחת משלטים בימי מלחמת העצמאות. ניסע במעלה השלוחה ובמרחק כ-1.5 ק״מ מאתר המשוריינים נפגוש את הגן היפני (כאן מתפצלת ימינה דרך מסומנת בירוק המובילה לחורבת עלקת).

הגן הוא מקבץ סלעים בצמחייה הטבעית המוקדש לאב אוצוקי – מייסד האגודה הנוצרית "בית שלום יפן". על פי אמונתם של חברי הקהילה, ירושלים היא המפתח לשלום העולם, ולכן הגן נמצא על אם הדרך לבירה. ליד הגן שכן בימי מלחמת העצמאות משלט 5, אחד המשלטים שחלשו על הדרך לירושלים.

בהמשך הנסיעה, לנוכח נופי שער הגיא, נעבור על פני שלט הנצחה לעוזי נרקיס, שפיקד במלחמת העצמאות על הגדוד הרביעי של חטיבת הראל והשתתף באבטחת שער הגיא. בהמשך הדרך מציינים שני עצי אלון גדולים יחסית חלקת יער המוקדשת לזכרו של זבולון המר, שר חינוך לשעבר בממשלת ישראל. דרך עפר קצרה מובילה משם למשלטים 7 ו-8.

בדרך למשלט 9 נפרשים לפתע לנגד עינינו נופי השפלה. העיר מודיעין נראית היטב ועימה ערי השפלה רחובות ורמלה. ביום בהיר נראים גם המגדלים הגבוהים של תל אביב. אחריו נגלה את השלט המספר על משלט 10, שתפס עמדה מול ״רכס התותחים״ הירדני שבאזור לטרון (כיום בתחום פארק איילון-קנדה).

הדרך יורדת בתלילות לנחל אילן ופוגשת בו צומת. נפנה שמאלה ולאחר שנחלוף על פני חורבת חרסיס נסיים את הטיול בתחנת הדלק שבשער הגיא.

קק"ל למען הקהילה

אמנות קהילתית

חלקת היער שליד הכניסה ליישוב הר אדר נמנית עם היערות הקהילתיים שקק״ל מפתחת בקרבת יישובים אורבניים. קק״ל מפתחת יערות מסוג זה בשיתוף עם הקהילה ועם הרשות המקומית. בהר אדר בחרו התושבים להתמקד באמנות סביבתית והם מכנים את היער שלהם בשם ״יער הטוטם״. המקום הפך לגן פסלי עץ ואבן שיצרו תושבי הקהילה בהנחייתו של האמן אמיר באומפלד. הפסלים עשויים ברובם מחומרים טבעיים. תוכלו למצוא כאן, בין השאר, את ״עץ הבריאה״ - גזע מפוסל דק וארוך המוצב כטוטם. פסל מרשים במיוחד, ״האדם והטבע״, מציג יד חובקת דמויות של בעלי חיים שגולפו בגזע גדול של אקליפטוס.