יער מיתר

יער מיתר. צילום: אורנית גינת, קקל
יער מיתר. צילום: אורנית גינת, קק"ל

יער מיתר נמצא בשיפולים הנמוכים של הרי יתיר, ברום של כ-450 מ' מעל פני הים. בצפון נמצא החלק הוותיק של היער. האזור הדרומי הוא פסיפס של חלקות הנטועות בלימנים בין שדות מעובדים. היער משתרע על פני כ-8,200 דונם, השטח הנטוע הוא כ-6,700 דונם ונטועים בו עצי אורן, חלקות של עצי אלת הבוטנה (אלה אמיתית), עצי שיטה סלילנית, מיני איקליפטוס ומיני עצים נוספים.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    כניסה צפונית: כביש  60,  כ-2 ק"מ מצפון לכניסה לקיבוץ כרמים.
    כניסה דרומית: כביש חורה-יער יתיר (כביש 316) כקילומטר ממזרח לבתי היישוב חורה. כניסה מיער יתיר: כניסה מדרך הנוף המערבית, היורדת מיער יתיר לכביש  60.כניסה מהיישוב מיתר: מעבר ליער מאזור בית העלמין. סגור בשעות החשכה, בסופי שבוע ובחגים.

  • עלות כניסה

    הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    דרום
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    הר הנגב והערבה

הודעות למטיילים

חורבת צלית
אזהרת ביקור: בתחום יער מיתר, בצד דרך 4X4 המסומנת כחול, נמצאת חורבת צלית (ח'ירבת א-צלנתה). הביקור באתר הזה מסוכן מאוד ואסור!

אודות היער

יער מיתר צומח למרגלות דרום הרי חברון. היער צובע בירוק את הגבעות הנישאות מעל ליישוב מיתר וסובבות אותו. טיפוח יער באזור ספר המדבר הוא אתגר וקק"ל עומדת בו בזכות יישום שיטות של קציר נגר: שטחים גדולים מרושתים במתקנים שמעכבים את זרימת מי הגשם הניגרים במדרונות ומעמידים אותם לרשות העצים. טיול ביער, המשתרע על פני כ-8,200 דונם, ממחיש היטב את האופן שבו מתמודדים יערני קק"ל עם תנאי הסביבה. השטח הנטוע ביער מיתר משתרע על פני כ-6,700 דונם ונטועים בו כ-106,000 עצים (כ-56% מחטניים והשאר רחבי עלים).

הנטיעות החלו בשנת 1982, שנתיים לפני הקמת היישוב מיתר. קק"ל הכשירה ביער חניוני נופש ומצפורים, התוותה שביל אופניים וסללה דרך נוף עבירה לרכב פרטי, החוצה את היער מצפון לדרום. הדרך, שאורכה כ-13.5 ק"מ, עוברת בין החניונים והאתרים המרכזיים של היער. שביל ישראל עובר גם הוא ביער ומקשר בין הר סנסנה להרי יתיר.

לצפייה במפת היער

גיאוגרפיה

יער מיתר נטוע על גבעות מיתר המתרוממות לגובה של כ-450 מ' מעל פני הים בממוצע. גבולו המזרחי של היער הוא נחל אשתמוע ובמערב גובל היער בנחל חברון. שני נחלים אלו מתנקזים לנחל באר שבע ומשם לנחל בשור. המסלע באזור מורכב מסלעי קירטון לבנים ורכים ועליהם שכבת נארי אפורה וקשה שעובייה כמטר או שניים. בשולי הגבעות בולטת תצורת מישאש הבנויה קירטון וצור. העמקים שבין הגבעות מכוסים אדמת לס.
אל בורות המים

אין מעיינות ביער מיתר, ובכל זאת יש בו עדויות להתיישבות אדם. התושבים הקדמונים הסתמכו על בורות שחפרו ואספו אליהם את נגר מי הגשם. הקירטון הוא סלע אטים יחסית לחלחול ומתאים לשמירה על המים במשך תקופה ארוכה. ביער מיתר פזורים בורות מים עתיקים. בטיולכם ביער, שימו לב לבורות והיזהרו.

צומח וחי

היער הנטוע מתאפיין במגוון רחב של מיני עצים. החורשות נטועות ברובן אורן ירושלים, אורן קפריסאי ועצי מחט אחרים. אליהם מצטרפים מיני אקליפטוס בעלי פריחה ססגונית, עצי שיטה סלילנית ושיטת הנגב (מעצי הבר של הנגב) ומיני שיטה שמקורם באוסטרליה ובאפריקה. ביער יש גם חלקות של אלה אטלנטית ואלה אמיתית (אלת הבוטנה=פיסטוק). קק"ל נטעה ביער מינים רבים של עצי בוסתן ובהם תאנה, חרוב, רימון ותמר.

הצמחייה הטבעית באזור זה היא בתת ספר – שיחים ובני שיח נמוכים, שפיתחו מנגנוני הגנה מפני רעייה המתנהלת באזור זה אלפי שנים. יש בהם צמחים קוצניים כגון סירה קוצנית וקיפודן בלנש ויש שפיתחו חומרים דוחים  כגון קזוח עקום ולענת המדבר.

יער מיתר נמצא באזור מעבר של שני אזורי אקלים - החבל הים תיכוני בצפון ובמערב והחבל הערבתי מדרום וממזרח. באזורי מפגש שכאלה מתקיימים הרכבים מיוחדים ועשירים של צמחים ובעלי חיים. כדי לשמר את מגוון המינים האופייני לאזור השאירו יערני קק"ל ביער מיתר מדרונות שאינם מיוערים.

המידע על עולם החי ביער מגיע מתצפיות אקראיות. מגוון העצים ושימור שטחי הבתה מעניקים תנאי סביבה נאותים למינים רבים של עופות. ביערות יתיר ומיתר נמצאו לפחות 26 מיני עופות מקננים, מהם כ-24 מקננים בבתות.  עם המינים שנצפו נמנים חיוויאי, בז אדום, בז מצוי, כוס החרבות, כרוון, עפרוני מצויץ וסלעית ערבות.  מבין הזוחלים נצפו כאן, בין השאר, צב יבשה, נחש תלום קשקשים, זעמן שחור וחרדון מצוי. מבין היונקים - צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי, דרבן, ארנבת וצבי ארץ ישראלי.

יער מיתר - חשיבות אקולוגית

למרחב יער מיתר יש חשיבות אקולוגית רבה, לפחות משני טעמים. ראשית, זהו אזור מעבר אקלימי (אקוטון) בין מדבר לחבל הים תיכוני. ושנית, היער הוא חלק ממסדרון אקולוגי ארצי, המקשר את מדבר יהודה דרך השפלה אל הרי יהודה והשומרון. 

מסע בדרך הנוף

האתרים מתוארים מצפון לדרום (מכביש 60 לכביש 316).

הכניסה הצפונית

הכניסה הצפונית ליער נמצאת בצד כביש 60, כ-5 ק"מ מצפון למחלף מיתר. שלט הכוונה לדרך הנוף נמצא בין קיבוץ כרמים למחסום מיתר. יש לרדת בזהירות מהכביש. בצד הכניסה הציבה קק"ל שלט הדרכה ובו הנחיות התנהגות ביער. מכאן ניסע בדרך נוף יער מיתר המסומנת בקטע זה בסימון כחול.

מטע אלה אמיתית

כ-700 מ' מנקודת המוצא עוברת הדרך בגיא רחב, נטוע עצי אלה אמיתית (אלת הבוטנה). פירותיהם הם הפיסטוקים המפורסמים.  קק"ל נטעה מטעי בוטנה בכמה גיאיות ביער. היבולים אינם משמעותיים והגידול אינו מסחרי. הענפים נותני הפרי מורכבים על כנה של אלה אטלנטית, עץ בר המותאם לתנאים השוררים ביער מיתר. ברחבי היער תמצאו עוד חלקות נאות של פיסטוקים.

פה ושם התנוונו ענפי הפרי ובמצב הזה הכנה "משתחררת" ומצמיחה עץ שכולו אלה אטלנטית. עצים אלה זוכים להגיע לממדים נכבדים. לאלה האטלנטית יש חשיבות אקולוגית. הפירות שלה מבשילים בסתיו ומסייעים לציפורי שיר נודדות לצבור אנרגיה בעונה דלה במזון. קק"ל נוהגת לנטוע ביערותיה חלקות של עצי אלה אטלנטית לגיוון היער ולשם אספקת מזון לציפורים הנודדות.

חניון פרוזופיס

חניון הפרוזופיס הוא החניון הגדול ביער. השם "המבהיל"הזה שייך לעץ ששמו העברי ינבוט לבן. בישראל צומח בר קרוב משפחה שלו, ינבוט שיחני, צמח בר עקשן שחקלאים מתקשים להיפטר ממנו. ביבשת אמריקה מקביל הינבוט למיני השיטה שלנו, והוא צומח כעץ לכל דבר. עצי הינבוט הלבן נקלטו היטב ביער מיתר וקק"ל הציבה בצילם שולחנות פיקניק. בחניון יש ברזי מים.

חניון אורן

מחניון הפרוזופיס ממשיכים מזרחה בין עצי היער. מימין לדרך נטועה חלקה של עצי טטרקליניס מפריק. זהו מין עץ שדומה לברוש וצומח בר בצפון-מערב אפריקה ובדרום ספרד. העץ עמיד ליובש ולכן ניטע באזור.
כקילומטר אחד מחניון הפרוזופיס מגיעה הדרך לצומת דרכים ולצִדו חניון נחמד ובו שולחנות פיקניק ומים לשתייה. בחניון יש לפנות ימינה ולהמשיך בדרך הנוף המסומנת בצבע ירוק (מי שימשיך היישר לפנים, בדרך המסומנת כחול, יגיע ליער יתיר).

חניון המאגורה

כחצי קילומטר מחניון האורן מגיעים לצומת דרכים. כאן כדאי לסטות שמאלה מהדרך, על פי השילוט המכוון לחניון המאגורה. לאחר כ-150 מ' מגיעים לחניון קטן, השוכן בגיא רדוד. החניון נקרא על שמו של בור מים קדום מהתקופה הביזנטית, החצוב בסלע קִירטון. חוצביו השאירו במרכזו עמוד סלע טבעי שתומך בגג העשוי סלע נארי. בורות מים מטיפוס זה מכונים מאגורות.

בפברואר מתמלא הגיא הקטן בפריחת כלניות ובפברואר-מרץ תמצאו גם פריחה של מרווה ריחנית ודבורנית דינסמור.

אזהרה: גרם המדרגות היורד למאגורה הרוס. אין להיכנס לבור. הבור מוקף גדר ויש גם שלטי אזהרה האוסרים להיכנס אליו.

מצפה נעם

חוזרים לדרך הנוף ונוסעים עוד כקילומטר עד לצומת דרכים. כאן פונים שמאלה למצפה נֹעם, הנראה היטב מהדרך. בראש הגבעה (463 מ'), ניצב  מגדל צופי האש המשוחזר של קק"ל. המגדל אינו פעיל עוד. עם הרחבת הנטיעות ביער מיתר, נבנה מגדל חדש מדרום לכאן (485 מ').

הרחבה והעמודים המחופים חלוקי נחל מציינים את מקומו של בית היערן שניצב כאן בעבר. המבט צפונה, לעבר דרום הר חברון והרי יתיר – מרהיב עין. אפשר לזהות מכאן את טנא-עומרים, דהריה וא-סמוע, הר חירן ויער יתיר. מבט בוחן יגלה את בית היערן ביתיר ואת הר עמשא מתנשא מאחוריו ממש על קו הרקיע.

המצפה מנציח את זכרו של נעם רוזנטל (1993-2014), לוחם שריון שנהרג במהלך מבצע צוק איתן. נעם, בן היישוב מיתר, אהב להיפגש עם חבריו במקום הזה, לבלות יחד עימם בחיק הטבע ולקבל את השבת בשירה ובנגינה. האנדרטה שבמקום, יצירתם של האדריכל איתי פידל והפסל חן וינקלר, בנויה כפסנתר כנף המרמז על אהבתו של נעם לנגינה בפסנתר. בצל הפסנתר נבנה מקום ישיבה לכ-20 איש, וחקוקות בו אמרות שהיו שגורות בפי נעם.

שביל ישראל עובר בין העצים שלמרגלות האנדרטה, חופף לסינגל מיתר. אפשר ללכת במורד השביל בין עצי היער. השביל עובר ליד המאגורה ומגיע לחניון הפרוזופיס, מהלך 1.5 ק"מ מהמצפה.

מצפה נעם רוזנטל. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל מצפה נעם רוזנטל. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

בתת ספר

כ-1.1 ק"מ ממצפה נעם  מסתעפת דרך היורדת ליישוב מיתר (רח' דרך הבשור). במדרונות שמסביב הותירו יערני קק"ל שטח בר המשמר את הצמחייה הטבעית. שיחי רותם המדבר ואלות המסטיק נטועים, אך ברוב השטח תמצאו כאן את הנציגים האופייניים לבתות הספר ובהם לענת המדבר, מתנן שעיר, קזוח עקום, שלהבית קצרת שיניים ונואית קוצנית. בחורף פורחים כאן צהרון (אחיאיריס) מצוי, עירית גדולה, זהבית וצבעוני המדבר. בולטת נוכחותו של יפרוק תלת-כנפי, צמח מדברי חובב קרקעות לס שגבעוליו עשויים פרקים-פרקים. בפברואר ובמרץ חפשו כאן את התפרחות הסגולות והגדולות של שום אשרסון.

שרידי מצדית וצומת דרכים

נמשיך בנסיעה עוד כקילומטר. לפני מגדל צופי האש של קק"ל, בקצה גדר המרעה, נמצא צומת שממנו מסתעפת שמאלה דרך עפר מסומנת בסימון שבילים כחול. ממש בצומת, מאחורי גדר תיל, נמצאת תלולית ובה שרידי מבנה, כנראה מצדית. באתר נלקטו חרסים מהתקופה ההלניסטית (מאה 3 לפנה"ס) ומהתקופות הרומית והביזנטית (מאה 1-6 לספירה). נראה כי המצדית חלשה על דרך קדומה שירדה לכאן מחברון והמשיכה לבאר שבע. 

הדרך המסומנת בכחול מיועדת לרכב 4X4. לא ניסע בה אלא נמשיך בנסיעה בדרך המסומנת ירוק, נחלוף על פני מגדל צופי האש של קק"ל ולאחר כ-700 מ' נגיע לבריכת מים של מקורות.

חורבת צלית

אזהרת ביקור: בתחום יער מיתר, בצד דרך 4X4 המסומנת כחול, נמצאת חורבת צלית (ח'ירבת א-צלנתה). הביקור באתר הזה מסוכן מאוד ואסור!

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בחורבה התגלו חצר גדולה מוקפת חדרים ובצִדה מגדל. מתחת לחדרים נמצא חלל תת-קרקעי חצוב ובו מקוואות וחדרים. במרכז החצר נחשף בור מים חצוב. בשלב מאוחר יותר נוסף מגדל בן שתי קומות, שנהרס בשריפה. החפירות חשפו ממצאים מהתקופה הרומית ונראה שהשימוש במצודה החל אחרי המרד הגדול ( 70לספירה) ונמשך עד תקופת מרד בר כוכבא (135 לספירה).

הארכיאולוג דוד אלון הציע לזהות את חורבת צלית עם אֶלְתּוֹלַד, שנזכר במקרא כיישוב בנחלת יהודה (יהושע טו 30). הארכיאולוג פטר פביאן הציע לזהות את האתר עם סאליס (או כאליס), הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו כיישוב באדומיאה שאליו נמלטה קבוצת מורדים יהודים מאשקלון בראשית המרד הגדול.

תצפית הבריכה

הרחבה שמדרום-מערב לבריכת המים צופה צפונה, מערבה ודרומה ומשלימה את תמונת הנוף של מצפה נעם. למרגלותינו – היישוב מיתר במלוא הדרו. במבט מימין לשמאל נראים דהריה, טנא-עומרים ובתי שבט הרמאדין – כולם מעבר לקו הירוק. ממערב להם יער כרמים ולמרגלותיו היישובים כרמים וכרמית. במדרונות גבעות גורל פזורים בתי לָקִיָה ודרומה יותר נראית באר שבע. מעבר לגבעת מיתר נראים היטב בתי היישוב חורה.
קטע דרך הנוף היורד מהבריכה דרומה עובר ליד טרסות אבן. בראשית שנות ה-90 העסיקה קק"ל עולים יוצאי מדינות חבר העמים ואתיופיה שהגיעו בגל העלייה הגדול. בין השאר נבנו הטרסות האלה וניטעו בהן לניסיון עצי פרי כגון זית, חרוב, תמר ורימון. העצים אכן חיים, אבל תנאי האקלים מקשים עליהם להתפתח היטב ללא השקיה קבועה.

ארץ הלימנים

מהטרסות יורדת הדרך בנוף יפהפה של גבעות נמוכות וערוצים הזרועים חורשות קטנות וציוריות. קק"ל יצרה כאן מערך גדול של לימנים – אגנים סכורים קטנים המשמשים לאיגום מי גשם באזורים שאקלימם צחיח. קשה שלא לעצור מפעם לפעם ולצלם את הנוף המיוחד הזה. הדרך מתעקלת כך כארבעה ק"מ עד לכביש 316, ליד היישוב חורה, הקצה הדרומי של יער מיתר.
לחצו לידיעה אודות שביל טיול חדש ביער מיתר

סינגל סובב מיתר

קק"ל התוותה ביער מיתר שביל אופניים המשרת את הקהילה המקומית ורוכבים מרחבי הארץ. אפשר להיכנס לסינגל וכמובן גם לצאת ממנו, בחמישה מקומות. הסינגל מציע שלושה מסלולי רכיבה עיקריים:
הסיבוב הגדול: שביל מעגלי באורך 26 ק"מ. טיפוס מצטבר: 320 מ'.
הלולאה: שביל מעגלי באורך 8 ק"מ. טיפוס מצטבר: 130 מ'.
קצה לקצה: שביל קווי באורך 14.3 ק"מ. טיפוס מצטבר: 200 מ'.
לחצו לכניסה לסינגל

קק"ל למען הקהילה

יער מיתר - צומח עם הקהילה

מבחינת הקשר שלו לקהילה, יער מיתר הוא מהיערות המיוחדים ביותר בישראל. אבן הפינה של היישוב מיתר הונחה ב-7 באוקטובר 1980. אחד מהעקרונות של הקמת היישוב קבע ששטח נרחב מתחום השיפוט שלו יהיה יער, תרומה חשובה לאיכות החיים של תושביו. קק"ל שמחה לאמץ את העיקרון הזה. כך, בד בבד עם פיתוחו של היישוב, הולך וצומח גם היער, מקיף את מיתר מכל עבריו ויוצר חגורה ירוקה באזור שחון ומקום לבילוי פנאי בחיק הטבע.
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, אילן שחם, אורנית גינת, אבי בלבן, אייל אזולאי וארכיון הצילומים של קק"ל.