בארות יצחק הישנה ומרכז המורשת בארות בנגב

בארות יצחק. צילום: יעקב שקולניק

מגדל מים מחורר מפגזים וסביבו בתים הרוסים הם כל מה שנותר בתום מלחמת העצמאות מהקיבוץ הפורח בארות יצחק שבמערב הנגב. בשנת 2013 נגאל מגדל המים מבדידותו. קק"ל, תנועת הקיבוץ הדתי, קיבוץ בארות יצחק וקיבוץ עלומים חברו אל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ולגופים נוספים כדי לשקם את האתר.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    הכניסה לקיבוץ נמצאת כ-2.5 ק”מ מדרום לכביש 25. כדי להגיע למרכז המורשת יש להיכנס לקיבוץ, לנסוע משער הקיבוץ שמאלה, לחלוף על פני הרפת ולפנות ימינה. בית המורשת נמצא מול מגרש הכדורסל וסביבו פינות חמד מוצלות המקיפות רחבה גדולה שהקימה קק”ל.

  • שעות פתיחה

    אתר בארות יצחק הישנה (מגדל המים) פתוח לביקורים בכל ימות השבוע, ללא תשלום.

    מרכז המורשת בארות בנגב בקיבוץ עלומים פתוח בימי חול, בתיאום מראש בלבד (עלומים הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי). הסיור במקום כולל הדרכה בתשלום.

    ניתן להזמין במרכז המורשת הדרכות להיכרות עם הקיבוץ ועם אתרי מערב הנגב.
    תיאום בטלפון: 08-9937300 או בדוא"ל.
  • עלות כניסה

    הכניסה לאתר אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    דרום
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    נגב צפוני-מערבי
  • אתרים נוספים בסביבה-

    אנדרטת חץ שחור, מצפור אסף סיבוני, יער בארי, שמורת מכתש בארי, יער שוקדה, בית הביטחון בסעד, מצפור נחל אסף.

על האתר

חברי הקיבוץ והלוחמים שתגברו אותו ספגו במהלך מלחמת העצמאות אבידות כבדות, אך עמדו מול הצבא המצרי הפולש ולא נכנעו. רק לאחר המלחמה עברו החברים לנקודה אחרת, שנושאת את שם הקיבוץ הישן.

קיבוץ בארות יצחק שבנגב נמחק מעל פני האדמה. עמידת הגבורה של חבריו כמו נשכחה. על אדמותיו עלו הקיבוצים נחל עוז ועלומים. טרקטורים פילסו את השטח ומאז האדמה נחרשה ונזרעה כדי לתת את יבולה. רק מגדל המים נותר עומד במקומו זקוף ובודד כעד עיקש לימים עברו.

בשנת 2014 נחנך בקיבוץ עלומים מרכז המורשת בארות בנגב, המספר ומשלים את תולדותיו של קיבוץ בארות יצחק, וראשוני הקיבוץ ולוחמיו זכו סוף-סוף למקומם הראוי על בימת ההיסטוריה.

דוד שווארץ פותח בחריש הראשון באדמות בארות יצחק. צילום: אכיון צילומי קק''ל

מסלולי טיול ואופניים

למידע מפורט על מסלולי טיול בבארות יצחק הישנה:

טיול לבארות יצחק הישנה באתר מסלולי הטיולים של קק״ל

בארות יצחק הישנה

שביל בטון באורך כ-70 מטר יוצא מרחבת החניה דרומה ומגיע למגדל המים. סימני הפגזים מימי מלחמת העצמאות שניכרים במגדל ממחישים היטב את עוצמת הקרבות שהתנהלו במקום. השביל מדופן משני צדדיו בקירות בטון נמוכים, המשווים לו מראה של תעלת קשר. לקירות הבטון מוצמדים ספסלים ושלטים מאירי עיניים, המספרים את תולדותיו של קיבוץ בארות יצחק ואת קורות הקרב שניהל הקיבוץ במלחמת העצמאות.

מעבר למגדל המים צומח עץ אלביציה צהובה. בצל העץ מוצב ספסל עגול - מקום מתאים להתכנסות קבוצה.

מסביב משתרעים מישורי הנגב המערבי, מעובדים בגידולי שדות ובחממות ומביניהם מציצים בתי קיבוץ עלומים ונחל עוז, ובמערב – העיר עזה.

במהלך תכנון השיקום עלה הצורך באישורי בנייה, כמתחייב בחוק. אנשי מרכז המורשת בעלומים פנו אל חוקר תולדות הקיבוץ הדתי וחבר קיבוץ בארות יצחק המחודש לד”ר נחום ברוכי, שמצא בארכיון המדינה את היתר הבנייה המקורי של המגדל שהעניק בשעתו המינהל הבריטי בעזה.

תולדות בארות יצחק

גרעין הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת ברית חלוצים דתיים (בח”ד), שעלו ארצה מצ’כוסלובקיה ומגרמניה. הקבוצה, שנקראה אז “רמת השומרון” התיישבה בשנת 1935 בפרדס חנה. בינואר 1943 עלו ראשוני הקיבוץ על אדמה שרכשה קק”ל מול העיר עזה (ארץ גרר המקראית) והחלו בהקמת הקיבוץ.

הם קראו ליישוב בארות יצחק, על שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי תנועת המזרחי בפולין, שנספה בגטו ורשה. שם היישוב השתלב היטב בסיפור המקראי העוסק ביצחק אבינו שנטה את אוהלו בארץ גרר, חפר בארות מים והיה לעברי הראשון שמצא את פרנסתו מעבודת האדמה (בראשית כ"ו, 12).

הקיבוץ התפתח יפה ומילא תפקידים ביטחוניים עוד לפני מלחמת העצמאות. בליל הגשרים יצאה מבארות יצחק יחידת פלמ”ח ופוצצה את גשר נחל בשור ליד עזה. במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946) יצאו מבארות יצחק השיירות שהקימו את היישובים כפר דרום, בארי, תקומה וחצרים.

ילדי בארות יצחק בשנת 1945. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

בארות יצחק במלחמת העצמאות

לאחר ההכרזה על חלוקת הארץ בכ”ט בנובמבר 1947 החלו אנשי בארות יצחק לבצר את הקיבוץ, לבנות מקלטים, תעלות קשר ועמדות מגן. ואמנם, כבר ב-14 במאי 1948 , עם הכרזת העצמאות, פלש הצבא המצרי והחל להפגיז את הקיבוץ. עוד באותו יום נהרגה חברה אחת וחמישה נפצעו. בלילה האימהות והילדים פונו במהירות למרכז הארץ ובקיבוץ נשארו 80 רק חברות וחברים.

המצרים המשיכו בהפגזות עד ההפוגה הראשונה ב-12 ביוני 1948. קיבוץ בארות יצחק הפך למוצב שתושביו חיו בתנאים קשים מתחת לפני האדמה. עם תום ההפוגה הראשונה, ב-9 ביולי החליט הצבא המצרי לבסס את שליטתו בשטחים שתקף והתכונן לכיבוש בארות יצחק.

הקרב המכריע על בארות יצחק החל ב- 15 ביולי 1948. בשעה 05:30 עלו על המשק כוחות רגלים ושריון מצריים, בחיפוי ארטילריה כבדה ומטוסים. המגנים, לאחר שעמלו כל הלילה על חיזוק הביצורים, התייצבו בעמדות והדפו שתי התקפות מצריות. אש טנקים הרסה את בתי הקיבוץ כמעט עד היסוד. פצצת מטוס פגעה במגדל המים, גרמה להצפה של תעלות הקשר והעמדות, הוציאה חלק מכלי הנשק ומלאי התחמושת מכלל פעולה וניתקה את קווי הטלפון שבין העמדות והמטה.

בשעה 10:40 ספגה העמדה הצפונית-מערבית פגיעה ישירה. שלושה מגנים נהרגו במקום וארבעה נוספים נהרגו בקרב פנים אל פנים כאשר המצרים חדרו דרך הפרצה, השתלטו על כמה מבתי המשק, התבצרו בהם וריכזו כוחות להתקפה אחרונה ולחיסול הנקודה.

בונקרים שתושבי בארות יצחק הסתתרו בהם בעת התקפות המצרים.  צילום: אברהם מלבסקי
בונקרים שתושבי בארות יצחק הסתתרו בהם בעת התקפות המצרים. צילום: אברהם מלבסקי

למרות שנדמה היה שהמצב בבארות יצחק הוא כלאחר ייאוש, המגנים אזרו כוח, יצאו למתקפת נגד והדפו את המצרים משטח הקיבוץ. הקרב התחדש אחר הצהריים בהתקפה מצרית רביעית לאותו היום. המגנים אמנם פתחה באש עזה על הכוחות המצריים, אך בסופו של דבר לא הצליחו להדוף אותם.

בשלב זה של המערכה ניסה גדוד 9 של חטיבת הנגב, מתוגבר בסוללת תותחים, להתקרב לבארות יצחק. המצרים הפציצו את השיירה, אבל לפנות ערב הצליחו אנשי הגדוד להציב שני תותחי שדה באזור קיבוץ סעד ולהפגיז את הכוח המצרי. ההפגזה, שהתרחשה בדיוק כאשר הכוח המצרי עמד לפתוח בהתקפה, גרמה לתוקפים לסגת. בזאת תמה המערכה. קיבוץ בארות יצחק עמד במבחן קשה, אך שילם על כך במחיר חייהם של 17 מלוחמיו.

בתום המלחמה עזבו החברים הנותרים את הנקודה הישנה והקימו את הקיבוץ מחדש ליד פתח תקווה, במקום שהיה באותם ימים בקרבת קו הפסקת האש עם ממלכת ירדן. את מקומם תפס גרעין אחדות של הקיבוץ הדתי, שעזב לאחר זמן קצר.

מורשתו של קיבוץ בארות יצחק שבנגב מוצגת עתה במרכז המורשת בארות בנגב.

מרכז המורשת בארות בנגב

בפברואר 2014 נחנך בקיבוץ עלומים מרכז מורשת בארות בנגב. המרכז שוכן במבנה בן שתי קומות, ששימש בעבר בית ילדים ומועדון לבני הנעורים. הקומה הראשונה משמשת לקליטת קהל ולאירוח כנסים. בקומה השנייה תצוגה המתארת את חיי היום-יום ביישובים הדתיים הראשונים בנגב – חיים של תורה ועבודה. עם החפצים, שהושאלו למרכז באדיבות ארכיון בארות יצחק, נמנים, כלי עבודה, מכשיר לחיתוך לחם, קופסה כחולה של קק"ל וכרטיסייה של חברת האוטובוסים דרום יהודה שהפעילה את הקו מתל אביב ליישובי הנגב. הנהג, אגב, נהג ללון בלילות בקומה השנייה של חדרי מגדל המים.

סיפור מרגש במיוחד מייצג סידור התפילה של מרים שוורץ (פורת). מרים רשמה בסידור את תאריכי הלידה של ילדיה. במלחמת העצמאות היתה מרים בהריון ובמהלך ההפגזה הראשונה נפצעה ופונתה מהקיבוץ. בעלה, דוד, נשאר במקום. הוא כתב למרים מכתב אחרון, ובו הביע חשש לעתידו של ילדם שטרם נולד. חששו הנורא התגשם. דוד שוורץ נפל בקרב ומרים קראה לבנה דוד על שמו.

חברי בארות יצחק לומדים דף יומי אחרי העבודה. צילום: ארכיון צילומי קק''ל
חברי בארות יצחק לומדים דף יומי אחרי העבודה. צילום: ארכיון צילומי קק''ל
התצוגה המספרת את סיפורו של הקיבוץ במלחמה מרגשת גם היא. תוכלו לראות כאן את הספר "כתב סופר על התורה", שהיה שייך ללאה וברוך ברמן ובולט בו חור שנקב רסיס של פגז. גם הספר "חיזיון הרצל", שקיבל אהרל'ה דביר מהוריו כמתנה בהגיעו לגיל 10, לא נמלט מאותו גורל.

מרתק מאוד הוא הציור המתאר את מראה בארות יצחק בתום הקרבות. צייר אותו חבר גרעין אחדות שהחליף את הגרעין הוותיק אברהם גרוסמן. הוא התרשם מאוד ממראה הקיבוץ החרב, חתך יריעת בד מאלונקה צבאית, מצא צבעים בין החורבות וצייר את שראו עיניו.

מדריכי מרכז המורשת בארות שוזרים במערך הדרכת הקבוצות במקום סיפורים מרתקים שמצטרפים למיצג מולטימדיה בן 12 דקות המספר את סיפורו של קיבוץ בארות יצחק שבנגב.

אתרים נוספים בסביבה

אנדרטת חץ שחור

אנדרטה המשקיפה על אזור ג'בליה ועזה ומספרת על מורשת הקרב של הצנחנים בימי פעולות התגמול בשנות ה-50 של המאה העשרים. קק"ל הציבה חניון בסמוך לאנדרטה.

מצפור אסף סיבוני

מצפור לזכרו של אסף סיבוני, בן קיבוץ ניר עם, שנהרג באסון המסוקים. מאנדרטת החלילים שבמצפור נשקפת תצפית מרהיבה על רצועת עזה ועל מאגר ניר עם.

יער בארי

יער בארי הוא יער גדול של קק"ל ובו שבילי טיול ברגל ובאופניים ואתרים רבים: בית הביטחון ומגדל המים של קיבוץ בארי (נח'אביר), אנדרטת אנז"ק, מכרות גפרית ושרידי מפעל הפקת הגפרית, בורות מים קדומים וחניונים אחדים. ליד בארי הישנה הכשירה קק"ל חניון נגיש ושביל טיול נגיש.

שמורת מכתש בארי

שמורת טבע המציגה נופי בתרונות. בינואר עד מארס מתקיימת בשמורה פריחה ססגונית.

יער שוקדה

יער שוקדה הוא יער קהילתי של קק”ל ובו באר ובריכה קדומה שעברו שיקום ולידו חניון. בחלק הצפוני של היער הכשירה קק”ל את חניון הכלניות.

בית הביטחון בסעד

המבנה היחיד שנותר על עומדו מהקרב שהתחולל בסעד במלחמת העצמאות. בית הביטחון משמש כיום משכנו של המוזיאון “מעוז מול עזה”.

מצפור נחל אסף

מצפור המשמש תחנה בנתיב אנז”ק, נתיב תיירותי העוקב אחר מסע הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים במלחמת העולם הראשונה (1917), שיצאו לכיבוש באר שבע. המצפור נגיש לאנשים עם מוגבלות ולידו חניון.

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.