פארק בן גוריון

צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

פארק בן גוריון נמצא בשוליה הצפוניים של העיר דימונה. הפארק מנציח את זכרם של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ואשתו פולה, שהתגוררו לא הרחק מכאן, בקיבוץ שדה בוקר, וביקשו לעודד את ההתיישבות בנגב.
קק"ל נטעה עצי זית בדימונה כבר בראשית שנות ה-50. יער של ממש, היער המדברי הראשון של קק"ל, ניטע כאן בשנות ה-60 כדי להעניק לתושבי דימונה צבע ירוק בעיניים ומקום נופש בקרבת הבית. עצי אורן ירושלים, עצי זית ועצי חרוב ותיקים מאותן נטיעות עודם מעטרים את היער.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    פונים לדימונה מכביש 25 ונוסעים בשדרות הרצל. במעגל התנועה הרביעי פונים שמאלה ונוסעים בשדרות גולדה מאיר עד הפארק. 
  • מרחב-

    דרום
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    הר הנגב והערבה
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    פארק הלוחם, שבילי אופניים מונגשים, מצפור דוד קרון, חניון יער בולגריה.
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק

הודעות למטיילים

עבודות פיתוח מתבצעות בפארק. חלק מהחניונים שבמקום יסגרו לצורך בטיחות המבקרים.

על היער

היער נחלק לשני חלקים. אזור הפארק המפותח משתרע על פני כ-370 דונם. ממערב לפארק וצמוד לו נמצאת חלקת יער המשתרעת על פני כ-250 דונם. בתרומתם של ידידי קק"ל בהולנד שדרגה קק"ל את פארק בן גוריון. ביער נוספו חניונים ושבילי אופניים, מתקני שעשועים לילדים, אגם מרהיב עין וגן מדע. השבילים מותאמים להליכונים ולכיסאות גלגלים. אבני ריצוף מחוספסות מזהירות אנשים לקויי ראייה מפני עיקולים בשבילים.

פארק בן גוריון מצטיין במגוון העצים שבו. זהו מעין גן בוטני שאפשר לפגוש בו יותר מ-30 מיני עצים. תמצאו כאן עצי בוסתן ובהם תות שחור, תות לבן, זית וחרוב, עצי יער אופייניים כגון אורן ירושלים וקזוארינה וגם עצים ידועים פחות.

הפארק המחודש מעניק לתושבי דימונה מקום בילוי ליד הבית ומשרת גם את המטיילים בנגב, המחפשים אתנחתא בדרכם ממרכז הארץ לדרומה.

גיאוגרפיה והיסטוריה

העיר דימונה נמצאת בעמק גדול בין שני קמרים - הקמר שבונה את הרי דימונה בצפון והקמר שבונה את הרי אפעה בדרום. העמק נוצר בקער שבין שני הקמרים כתוצאה מהתחתרות של נחלים רבים היורדים מהקמרים אל הקער שמפריד ביניהם. הנחלים הקטנים מתלכדים לערוץ אחד – נחל דימונה, מתנקז לנחל חימר הנשפך לדרום ים המלח.

השם דימונה נזכר בספר יהושע כמקום שנמצא בגבולה הדרומי של נחלת יהודה: "ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה... וקינה ודימונה ועדעדה" (יהושע ט"ו 21-22). היו שהאמינו כי שמה השתמר בשם הערבי הרבאת אום דימנה (מאגורת דימונה), הנמצאת כקילומטר מצפון-מערב לפארק בן גוריון. מאגורה היא בור חצוב בצד ערוץ האוסף מי נגר. בערוץ נחל דימונה נותרו שרידי טרסות חקלאיות קדומות ובורות מים.

בחפירות שנערכו בשנת 2005 לקראת בניית השכונה הסמוכה לפארק נמצאו חמישה שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה I (2000-1750 לפנה"ס). על פי הממצאים של החופרים, ברובם נמצאו גדרות למכלאות צאן וכלי צור שלא כללו להבי מגל ונראה כי אתרים אלה שימשו מקומות חניה עונתיים לרועים.

בחורבה בשם רחבה, מעט מדרום לכביש 25, התגלו שרידים שהם ספק מצודות ישראליות מראשית תקופת המלוכה, ספק אתרי התנחלות של אוכלוסיות שזהותן אינה ברורה. במקום נחשפה "מצודה" מתקופת הברזל (מאה 10 לפנה"ס) שממדיה 60X75 מ' ובהיקפה חדרי סוגרים. בחלק המזרחי של האתר התגלו שרידי מבנה מהתקופה הרומית, שנבנה על יסודות קדומים יותר. ממזרח לאתר יש מאגורה מהתקופה הביזנטית.

דוד בן גוריון ויחסו לעצים

דוד בן גוריון הוכיח מנהיגות לא רק כמדינאי שאין שני לו, אלא גם בהבנתו את חשיבותם של עצים לבני אדם. זה מה שאמר בכנסת בשנת 1962: "עץ בן שבעים שנה שנכרת לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ אקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה. אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד..."

העיר דימונה

דימונה נוסדה בשנת 1955 כשכונת מגורים לעובדי מפעל ים המלח ולעובדי מפעל הפוספטים באורון. לא רבים האמינו אז בהקמתו של יישוב בלב המדבר, והיו אף שכינו אותו בשם "דמיונה", או "דמעונה", שם המבטא את הקשיים שאפיינו את חייהם של התושבים הראשונים במקום.

בראשית שנות ה-60 הופנו ליישוב עולים חדשים רבים, שעבדו בעיקר במפעלי הטקסטיל הגדולים שהוקמו במקום. בשנת 1969 זכתה דימונה במעמד של עיר. בשנות ה-70 החלו להתיישב בעיר בני קהילת העבריים, המונה בדימונה כ-2,500 נפש. חבריה חיים חיי שיתוף ונחשבים חלק מקהילה גדולה יותר – הישראלים העבריים. הם מקיימים חלק ממצוות התורה מבלי לראות עצמם יהודים.

בעקבות המשבר שפקד את ענף הטקסטיל נסגרו מפעלים רבים בעיר. דימונה סבלה מקשיים כלכליים ומקיפאון דמוגרפי. המצב השתנה בסוף שנות ה-80, עת התיישבו בדימונה עולים רבים ממדינות חבר העמים.
בשנת 2016 התגוררו בעיר כ-39 אלף תושבים. תכנית המתאר של דימונה מייעדת אותה ליישוב בן 80 אלף איש ואת פארק בן גוריון לאזור הירוק המרכזי של העיר.

ידידי קק"ל בארה"ב, קנדה, אנגליה וצרפת שותפים למפעלים רבים בדימונה בתחום החינוך ואיכות הסביבה - פיתוח ירוק במוסדות ציבור ובמעונות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, פיתוח מועדונים לצעירים ופיתוח ירוק של הכניסות לעיר.

אתרים בפארק

בכניסה לפארק מקדם את פני הבאים אגם יפהפה המשתרע על פני כ-10 דונם. בניית האגם, תרומת ידידי קק"ל בהולנד, הסתיימה בשלהי שנת 2006. חמוקי גדותיו המתפתלות מעוטרים במדשאות ובעצים נותני צל. הגדות המעוקלות נבנו כדי שמקצה אחד של האגם יהיה קשה לראות את קצהו האחר, דבר המעניק תחושה של אינסופיות.

בצדו הצפוני של האגם נבנה יציע המאפשר למבקרים לצפות בפעילויות הנערכות במקום. על פי התכנון יוקמו בסביבתו בתי קפה. עומק המים באגם הוא כ-70 ס"מ, ובעת כתיבת שורות אלה ממלאים אותו במים שפירים. בעתיד, על פי התכנון, יתמלא האגם במים מטופלים ממתקן טיהור השפכים של דימונה. הכניסה לתוך האגם אסורה.

שיטה צהובת גזע שיטה צהובת גזע היא עץ קוצני שגזעו וענפיו בעלי גוון צהוב מיוחד. הקוצים האכזריים של העץ עשויים להגיע לאורך של שמונה ס"מ. העץ צומח בר במזרח אפריקה ובדרומה בבתי גידול לחים – מקומות מוצפים וגדות נהרות ואגמים. האירופים הראשונים שהגיעו לאפריקה זיהו את הקשר בין אזורי התפוצה של העץ להתפשטות מחלת המלריה ועל כן הוא מכונה באנגלית "עץ הקדחת" (fever tree).

העץ פורח בחודשים מארס-מאי בפריחה צהובה. הפירות, בניגוד למיני השיטים הצומחים בר בישראל, הם תרמילים ישרים לגמרי. העץ בעל צמיחה מהירה ומתאקלם היטב בנגב.

אלביציה צהובה אַלְבִיצְיָה צהובה היא עץ העשוי להגיע בטבע לגובה של עד 30 מ'. העץ צומח בר במרחב שבין אינדונזיה לצפון אוסטרליה, והוא נפוץ ברחבי העולם כצמח נוי. סימני הזיהוי הבולטים של העץ הם התרמילים הגדולים (15­-30 ס"מ) והזרעים הבולטים מבעד לקליפת הפרי.

אקליפטוס טורלי מבקר תמים לא יחשוד שהעץ בעל הנוף הצר והעלים הרחבים, שצבעם ירוק בהיר, נמנה עם הסוג אקליפטוס. העץ אינו דומה כלל לאקליפטוסים המוכרים לנו. הסיבה לַמראה יוצא הדופן היא שאקליפטוס טוֹרֶלִי מגיע מאזור יערות הגשם ולא מהאזורים היבשים של אוסטרליה. ליופי שלו מוסיפים גם הלבלוב האדמדם, הגזע המתקלף והפריחה הלבנה והשופעת המתרחשת במאי.

גן המדע נמצא בגדה הדרומית של האגם, ומוצבים בו מתקני משחק המיועדים לילדים צעירים. תוך כדי הפעלה חווייתית של המתקנים לומדים הילדים כבדרך אגב על חוקי הפיזיקה ועל אנרגיה חלופית. הגן מספק בכוחות עצמו את כל האנרגיה הכרוכה בהפעלת המתקנים שבו ואינו מחובר למקורות חשמל חיצונים.

בקרוסלת מערכת השמש מסובבים המבקרים קרוסלה, יוצרים אנרגיה קינטית, לומדים על מסלולי כדור הארץ והירח וממירים את אנרגיית התנועה להפעלת תאורה במתקן. בתא הטייס יוצרים בכוח ידיות אנרגיה שמניפה את המסוק ומסובבת את המדחף שלו. יש גם פטרייה שבה מנסים לשמור על שיווי משקל וגם מכשיר שבעזרתו תוכלו לחוש את כוח הכבידה שקיים על פני הירח. בעזרת אופני מערבולת יוכלו הילדים ליצור אפקט הוריקן, ויש גם הליכון מיוחד הממחיש את משפט פיתגורס.

קק״ל למען הקהילה

פסלים ושעשועים לילדים

קק"ל משקיעה משאבים רבים בהנגשת אתריה לאנשים עם מוגבלות ובונה שבילים, חניונים ואתרים נגישים ביערותיה. תשומת לב מיוחדת ניתנת בתחום זה גם לילדים. בפארק דימונה מוצבים שלושה פסלים גדולים בדמות שבלול, לטאה וזיקית. הפסלים, יצירתו של האמן רוסלן סרגייב, משמשים מתקני שעשועים לילדים ומתאימים גם לילדים עם מוגבלות.

בפסל השבלול, שאורכו כ-12 מ', יכולים ילדים המרותקים לכיסאות גלגלים לחוות "גלישה" בתוך מנהרה. המעצב התקין בפסל ארבעה זוגות של פתחי דיבור בצבעים שונים. כדי לדבר זה עם זה צריכים הילדים למצוא פתחים בצבעים זהים.
התוכן בעמוד זה עודכן בתאריך 21.9.2022.
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.