לאורך הדרך נמצאים האתרים הבאים:
מצודת היערנים
מצודת היערנים נחנכה ב-19 באפריל 1967 ונועדה לשמש מטה לצוות המקצועי של יער יתיר ומקום מגורים לעובדי היער ובני משפחותיהם. באותם ימים עבר קו שביתת הנשק בין ישראל וירדן בקרבת היער ולכן המבנה נבנה כמבצר, במקום השולט על סביבתו מגובה 687 מטר. מצודת היערנים ממשיכה לשמש את עובדי יער יתיר, אם כי הם אינם מתגוררים בו. המטיילים מוזמנים לעלות לגג המצודה ולערוך תצפית מרהיבה על הסביבה. המצודה משמשת גם מרכז שדה ויער לפעולות חינוך והכרת הסביבה.
מצפור ילדי ישראל
המבקרים במצפור יכולים לצפות ממנו לעבר חלקיו המזרחיים של יער יתיר. קק"ל הכשירה בסמוך למצפור חניון נופש ובמדרון המקביל לכביש 316 יצרה טרסות ונטעה בהן עצים רחבי עלים. האדמה הנאספת מאחורי הטרסות מעניקה לעצים תנאי קרקע ומים משופרים.
חניוני נופש
בצד כביש 316, שנמשך מכאן ללב יער יתיר, הכשירה קק"ל ארבעה חניוני נופש: חניון יגאל, חניון הבוסתן, חניון סקנדינביה וחניון דבורה. בחניוני הנופש יש מים לשתייה.
חורבת ענים
חורבה גדולה ובה עשרות מערות ששימשו בימי קדם מרתפים ומחסנים. המשקופים של מערות אחדות מעוטרים בתבליטי רוזטות ומסביבם פזורים בורות מים, גדרות אבן ומתקנים חצובים. הכניסה למערות אסורה, אך ניתן לבקר בגולת הכותרת של המקום – שרידי בית הכנסת הקדום שנוסד במאה ה-4 לספירה והתקיים עד המאה ה-8. בית הכנסת בנוי אבני גזית גדולות שנדבכיהן שרדו לגובה שלושה מטרים. בקיר החזית קבועים שני פתחים בסגנון אופייני לבתי הכנסת של הר חברון - אשתמוע (סמוע), סוּסְיָא ומָעוֹן. לאורך הקיר המזרחי נחשפה אכסדרת הכניסה ובחזיתה עמודים וכותרות. בתקופה המוסלמית המבנה שימש מסגד. מדרום לבית הכנסת יורדות מדרגות לבור מים ולמערות מסתור.
שרידי מבנה בחורבת ענים. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
בראש חורבת ענים נמצאים שרידי מבנה ריבועי שעובי קירותיו חמישה מטרים. המבנה שימש מצודה בתקופת מלכי יהודה (מאות 8-7 לפנה"ס). חלק מאבני המצודה נלקחו לבניין בית הכנסת.
שביל המתקנים החקלאיים
השביל יוצא מחניון בור המים. לחניון מגיעים בדרך עפר העולה דרומה מדרך יער יתיר, כ-150 מטר מחניית חורבת ענים. בסמוך לראש השביל נמצא חניון הבור ובו מים לשתייה.
בית בד בשביל המתקנים החקלאיים ביער יתיר. צילום: יעקב שקולניק
לאורך השביל נמצאים בורות מים, גת לדריכת ענבים ומפרכה – מתקן המשמש לריסוק הזיתים כשלב בתהליך ההפקה של שמן זית. לאורך השביל נותרו חצובים בסלע הקירטון המקומי חלקי בתים בראשית יצירתם. השביל מסתיים בגיא רדוד שעובר למרגלות חורבת ענים.