פארק איטליה - נחל אלכסנדר

פארק איטליה נחל אלכבנדר. צילום: שטארסטוק
פארק איטליה נחל אלכבנדר. צילום: שטארסטוק

נחל אלכסנדר הוא עמוד השדרה של מרחב טבע ונוף. זהו נחל איתן העובר בין שדות מעובדים ומאגרי מים, חורשות קק"ל ומצפורים - עולם של טבע ושלווה בקרבת הגוש העירוני הצפוף ביותר בישראל. המוני המטיילים המבלים באתרי הנחל הם עדות נאמנה לצורך הרב במקום שכזה.

תעודת זהות

  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    מנשה-שרון
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    מצפור מאגרי עמק חפר (מצפור ויקר), פארק זיגן, אגמון חפר, חניון "עץ האהבה", פארק צבי הנחל, פארק קדם, פארק איטליה, קטע נחל לדוגמה, תל אפשר, חורשת האיקליפטוסים, גן חלום יעקב, חרבת סמארה.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    פארק השרון, יער חדרה, אתר בית ראשונים בביתן אהרון, פארק נחל חדרה, יער אילנות, יער קדימה, גן לאומי חוף בית ינאי.
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מצפורים

על נחל אלכסנדר

הנחל וסביבתו זוכים לשיפורים מתמידים ומעת לעת נוספים בהם אתרים התורמים ליופיו ולחשיבותו כאתר טבע. בנחל יש פארק צפרות, נקודות תצפית, חניונים ומסלולי טיול להולכי רגל ולרוכבי אופניים. חובבי הטבע לא יחמיצו פגישה פנים אל פנים עם הצב הרך הענק שבפארק צבי-הנחל, ואילו הרומנטיקנים לא יוותרו על שקיעה במקום שבו נחל אלכסנדר נושק לים.

 למפת נחל אלכסנדר

 להורדת העלון "צא לנוף - נחל אלכסנדר"

הידעת? גדה שמאלית וגדה ימנית

הידעת? גדה שמאלית וגדה ימניתמכיוון שלנחלים יש נטייה להתעקל, לא תמיד אפשר לאפיין את גדות הנהר על פי רוחות השמים וההולך באותה גדה ממש עשוי להימצא פעם אחת מצפון לנחל ובעיקול הבא מדרום לו. לפיכך, נהוג לאפיין את הגדות מנקודת המבט של מי שצועד במורד הנחל. הגדה שמשמאל תיקרא הגדה השמאלית, ואילו הגדה שמימין תיקרא, כמובן, הגדה הימנית.

גדות הנחל. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
גדות הנחל. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

גיאוגרפיה

נחל אלכסנדר, שאורכו כ-32 קילומטרים, הוא מהגדולים בנחלים שחוצים את השרון. יובליו של הנחל מתחילים את דרכם באזור שכם, בין הר גריזים להר עיבל. הנחל יורד משם במורדות המערביים של הרי שומרון ופורץ לשרון בין כוכב יאיר לטייבה. כאן משנה הנחל את כיוון זרימתו. הוא פונה בקשת גדולה צפונה ונשפך לים התיכון ליד מכמורת.

נחל אלכסנדר מנקז שטח גדול, המשתרע על כ-550 קמ"ר, ועל כן זורמים בו בחורף כמויות גדולות של מים. בעבר היה אפיקו צר והמים הגואים יצרו בסביבתו ביצות גדולות, שהציפו את עמק חפר כולו. הביצות הללו נוקזו בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם ראשית ההתיישבות העברית באזור.

בשנות ה-60 הורחב חלק מערוץ הנחל העובר בשרון כדי למנוע הצפות של גשמי חורף. בכל זאת, פה ושם עוד מבצבצות בקרבת הנחל נביעות קטנות ועקשניות, שריד לביצות הקדמוניות. מי הנביעות זורמים עתה בתעלות קטנות, עטורות צמחי קנה וסוף, אל אפיקו של נחל אלכסנדר.

יש הסבורים ששמו של הנחל מנציח את זכרו של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שכבש באזור ערים נוכריות. אולי. מכל מקום, חלקו התחתי של הנחל, הקרוב לשפך הים, נקרא בערבית ואדי איסכנדר, על שמו של איסכנדר אבו-זבורה, ששלט בשלהי המאה ה-19 על הרפסודות שהשיטו בנחל אבטיחים לנמל הקטן שליד מכמורת.

פינת מרגוע ופיקניק בנחל אלכסנדר. צילום:  ארכיון הצילומים של קק''ל
פינת מרגוע ופיקניק בנחל אלכסנדר. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל

שיקום הנחל

בשנים הראשונות להתיישבות בעמק חפר התקיים בנחל אלכסנדר עולם טבע עשיר. במי הנחל צפו צמחי מים ובהם נהרונית צפה, נהרונית שקופה, קרנן טבוע ועדשת מים זעירה. במים צמחו בהמוניהם גם צמחים כגון נופר צהוב ואף נימפיאה לבנה, שנכחדה מהטבע הישראלי. בגדות הנחלים ובשטחי הביצות צמח סבך אדיר של יותר ממאה מינים של צמחים הקשורים במקומות לחים.

עולם החי לא נפל בעושרו מעולם הצומח. במי הנחל שחו הדגים צלופח הנהרות, שמפנון וקיפון מצוי (בורי) והצטרפו אליהם צפרדע הנחלים, צב ביצות וצב רך. בסבך הצמחייה קיננו עופות שיר רבים ושוטטו היונקים לוטרה, נמייה, חתול הבר וחתול הביצות.

שפך הנחל היה אחד מאתרי הטבע האהובים לרחצה ולשחייה.

לאחר קום המדינה עברו על נחל אלכסנדר, כמו על נחלי החוף בישראל כולם, ימים רעים. הזיהום והלכלוך שהושלך בו הפכו את ערוצו לתעלת שפכים. מקור זיהום גדול היו השפכים שזרמו בנחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר. נחל שכם אוסף שפכים ממקורות רבים, משכם עד טול כרם, ובהם שפכים ביתיים וזיהום ממפעלי תעשייה וממנסרות אבן. בחודשים אוקטובר-דצמבר מוזרמים לנחל שכם גם שאריות של ייצור שמן זית מבתי הבד הרבים שבאזור.

זיהום רב ומסוכן זרם בעבר לנחל אלכסנדר מאזור התעשייה עמק חפר. היישובים החקלאיים שבסביבתו הוסיפו גם הם פסולת חקלאית, שפכים של רפתות וגרוטאות מגרוטאות שונות. נחל אלכסנדר הפך לערוץ מת ושומרי נפשם התרחקו ממנו.

המצב החל להשתנות בשנת 1995, עם הקמת המנהלה לשיקום נחל אלכסנדר. בראש המנהלה עומדים רשות ניקוז ונחלים שרון והמועצה האזורית עמק חפר. שותפים להנהגתה ולמימונה קרן קימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים. אדריכל עמוס ברנדייס היה המתכנן הראשי והמנהל של שיקום הנחל.

העבודות לשיקום הנחל. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
העבודות לשיקום הנחל. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

מאז 1995 נעשות פעולות נמרצות באגן הניקוז של נחל אלכסנדר. הזרמת המזהמים מהמקורות שבשרון נפסקה כמעט לחלוטין. שפכי נתניה סולקו בשנת 1996 ושפכי כפרי יונה מטופלים מאז 2001. בשנת 2003 יזמה המועצה האזורית עמק חפר, בשיתוף עם עיריית טול כרם, קק"ל, רשות ניקוז ונחלים שרון והמשרד להגנת הסביבה, את הקמתו של מתקן לטיפול שפכים ליד בת חפר (מט"ש יד חנה), המטפל טיפול ראשוני במרבית השפכים של נחל שכם, אך לא בכולם. בשנת 2012 פונו מאפיק הנחל כ-75,000 מ"ק בוצה מזוהמת ופסולת. התמודדות עם הזיהום המגיע מהצד הפלשתינאי במשך כל השנה ובעיקר בתקופת מסיק הזיתים היא האתגר המרכזי העומד בפני המשך שיקום הנחל.

שותפים חשובים בשיקום הנחל הם תושבי עמק חפר, שלוקחים חלק פעיל בהחלטות על ביצוע השיקום וביישומן. בנחל מתבצעות פעילויות ציבוריות כגון צעדות, פסטיבלים, תכניות לימודים, השבת דגים לנחל ונטיעות. מבין התושבים פעילה במיוחד קבוצת המתנדבים של "נאמני נחל אלכסנדר".

פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה בארבעה פרסים חשובים ובהם "אות מגשים ישראל יפה". ההישג הגדול ביותר של הפרויקט הוא הזכייה במקום הראשון ב-Theiss International Riverprize - התחרות היוקרתית ביותר בתחום ניהול נחלים ושיקומם. התחרות התקיימה בשנת 2003 בעיר בריסביין שבאוסטרליה.

נחל אלכסנדר ואתריו מתוחזקים על ידי מועצה אזורית עמק חפר ורשות ניקוז ונחלים שרון.

הידעת? הצב הרך

הידעת? הצב הרךבנחל אלכסנדר השתמרה האוכלוסייה הגדולה ביותר בישראל של הצב הרך. רובם מתרכזים בקטע הנחל הסמוך לפארק צבי הנחל, אך גם מזרחה משם, עד כביש מס' 4 ואף הלאה במעלה הנחל. צב רך הוא בעל חיים מוגן. אורכו של צב רך בוגר עשוי להגיע לכ-120 סנטימטר ומשקלו לכ-50 קילוגרם. בניגוד לשריון של צבי היבשה, השריון של מין צב זה שטוח ורך, ומכאן שמו.

גופו של הצב הרך בנוי כך שהחדק שלו מבצבץ מתוך המים ומשמש קנה נשימה, ואילו שאר הגוף טבול במים. עיניו, הממוקמות במקום גבוה בראשו, מאפשרות לצב להתבונן בסביבה גם כאשר שאר חלקי הגוף שקועים מתחת לפני המים. ככל הזוחלים, גם הצב הרך הוא בעל "דם קר". בחורף, כשהטמפרטורות נמוכות, הצבים פעילים פחות, ועל כן מומלץ לצפות בהם דווקא בקיץ, בעיקר בחודשים אפריל-דצמבר.

בקשה מהמטיילים: הצב הרך ניזון מבעלי חיים קטנים שהוא לוכד. הוא יודע להסתדר לבדו ועל כן אין להאכילו במאכלים של בני אדם, שעלולים להזיק לו.

הצב הרך. צילום: יעקב שקולניק

אתרים לאורך הנחל

לתשומת לבכם: האתרים מתוארים ממזרח למערב

הידעת? ילדים ושקנאים

הידעת? ילדים ושקנאיםאחד העקרונות בפעילות קק"ל הוא שיתוף הקהילה בחיי הסביבה שבה היא חיה. עקרון זה בא לידי ביטוי בדמותם של פיתוח יערות קהילתיים, טיפוח וסיוע לקבוצות של נאמני יער, הכשרת מתנדבים לפעילות סביבתית ופעילויות רבות נוספות.
במצפור אגמי חפר (מצפור ויקר) נערכה פעילות קהילתית יוצאת דופן. גני ילדים מהמושבים הסמוכים לנחל – עולש ובארותיים – התרשמו מהשקנאים הרבים שפוקדים את המאגר, התאהבו בהם ויזמו שלט המעשיר את הידע של המבקרים במקום על העוף המיוחד הזה. אוכלוסיית השקנאי המצוי שמקננת באירופה מונה יותר מ-40 אלף פרטים. כל הפרטים הנודדים של האוכלוסייה הזו עוברים בישראל בעונות הנדידה בדרכם מאירופה לאפריקה ובחזרה (ספטמבר עד נובמבר, מארס עד מאי).

ילדי הגנים בעמק חפר והשלט החדש. צילום: ירון צ'רקה

כתיבה: יעקב שקולניק
עדכון באתר: ספטמבר 2018

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים

נחל אלכסנדר שוקם ופותח בסיוע ידידי קק"ל בישראל ובעולם - במיוחד באיטליה ובצרפת. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים