החלק היערני - יער משואה, בצפון הפארק, משתרע על פני כ-16,000 דונם. באזור הזה פיתחה קק"ל את מרבית החניונים לקליטת קהל.
ליבת הפארק - זהו חלק הפארק השוכן בסביבות עיי כידון. מרחב זה מאופיין בחורש טבעי ובבוסתנים והוא נועד לשימור ולטיולים ברגל.
אזור הבוסתנים - אזור הבוסתנים, השוכן במערב הפארק, נועד בעיקר לשימור וללימוד תרבות החקלאות המסורתית וללימוד התרבות הזו. הפיתוח בחלק זה הוא מזערי.
רמת אבישור - זהו האזור הגבוה בפארק. החלק הדרומי של הרמה, המכוסה בחורש טבעי מפותח, נועד בעיקרו לשימור ולטיולים ברגל. לאורך הרכס הזה סללה קק"ל את דרך הפארק. הדרך, שאורכה כ-20 ק"מ, עבירה לכל רכב.
גיאוגרפיה
פארק בריטניה נמצא בשפלת יהודה, המהווה מדרגת ביניים החוצצת בין מישור החוף במערב והרי יהודה במזרח. רוב הסלעים החשופים בפארק בריטניה הם סלעי קירטון עם מעט צור, ששקעו בתקופת האיאוקן.
בשפלה קיימות שתי יחידות נוף בולטות: השפלה הנמוכה - החלק המערבי, ובו גבעות נמוכות שביניהן ערוצי נחלי רחבים; השפלה הגבוהה - אזור מבותר, שהגבעות בו מתנשאות לרום של 250 עד 450 מטרים מעל פני הים. פארק בריטניה כולל חלקים מן השפלה הגבוהה והנמוכה גם יחד.
רמת אבישור, העוברת בלב הפארק, יוצרת מדרגה ברורה בנוף המפרידה בין השפלה הגבוהה לנמוכה. בקצה הצפוני של הרמה מתנשא תל עזקה. בקצה הדרומי שלה בולט תל גודד. מדרגת רמת אבישור החלה להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים (תקופת המיוקן). באותה תקופה עלו פני הים. גלי הים "גילחו" וגידדו את החלק המערבי של גבעות השפלה. המורדות המערביים של רמת אבישור מציינים את קו החוף הקדמון של אותם ימים.
בימי קדם התקיים בשפלה יישוב צפוף. מקורות המים העיקריים של התושבים היו בארות ובורות מים, שנחצבו בסלעי הקירטון הרכים.
למפת פארק בריטניה