פארק בריטניה

פארק בריטניה מראה כללי צילום אבי חיון
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

פארק בריטניה נמצא בלבה של שפלת יהודה -חבל ארץ שכולו נופים מרהיבים של גבעות עטורות בחורשים טבעיים, ביערות נטע אדם ובאתרי עבר מרתקים. מרחבי הפארק, המשתרעים על פני כ-40,000 דונם, מושכים אליהם מטיילים ונופשים רבים המבקשים לבלות בחיק הטבע. פארק בריטניה הוא חבל ארץ בעל ערך רב מבחינה של נוף, טבע ומורשת. קק"ל מפתחת את הפארק ברגישות ומשלבת בין שמירה על הערכים הגלומים בו והצורך לפעול לרווחת המטיילים השוהים ומבלים בשטח. הפארק פותח בסיוע ידידי קק"ל בבריטניה.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    דרכי הגישה העיקריות לפארק הן:
    שער כניסה צפוני: כניסה מכביש 383, ליד סימן ק"מ 17, כ-1.4 ק"מ ממערב לצומת תל עזקה.
    חניון שריגים: כניסה מכביש 353.
    מצפה משואה: כניסה מכביש 38, ליד סימן ק"מ 7, כחצי ק"מ מדרום לצומת שריגים.
    חורבת צורה: כניסה מכביש 38, בין סימני ק"מ 4-5.
    כניסה דרומית לדרך הנוף: כ-900 מטר מצפון לתחנת הדלק בית גוברין (כביש 35) בכביש הפנימי המוליך לבית ניר לרכבי 4X4.

  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    החוף - שפלה
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    תל עזקה, חורבת שקלון, מצפה משואה, תל גודד, עיי כידון.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    פארק עדולם-צרפת, יער חרובית, יער צרעה (הנשיא), גן לאומי בית גוברין, יער המלאכים, גן לאומי תל לכיש.
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • שירותים-

    בחניון שריגים ובמצפה משואה: השירותים פתוחים בימים שישי, שבת וחג בין השעות 16:00-8:00.
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מסלולי אופניים,מצפורים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים בפארק בריטניה

מערות לוזית סגורות עד להודעה חדשה.

הכניסה למערות תל גודד אסורה.

פס לבן בכניסה לחניון שריגים לבאים מכיוון כביש 38
על מנת להיכנס לחניון יש להמשיך לכיוון עג'ור ולבצע פרסה.
(עודכן בתאריך 20.4.2022)

שבילים
השביל האדום (9446) ממצפה משואה לחירבת מידרס - השביל סגור זמנית לטיול עקב בעיות בטיחות בחציית כביש 38 (שדה ראייה מוגבל). קק"ל נערכת לאיתור מסלול חלופי שישרת את המטיילים הרבים הפוקדים את האזור.
השביל הכחול (9445) ממצפה משואה לאוזר מערות לוזית - השביל בוטל עקב איסור כניסה למערות לוזית. המקום גם מגודר!
השביל הירוק (9447) מרמת אבישור עד באר רסק - השביל בוטל.
שביל הרכב ממושב לוזית למערות לוזית - השביל בוטל עקב איסור כניסה למערות לוזית. המקום גם מגודר!
תוואי שביל ישראל, בקטע שבין תל גודד עד כביש בית ניר - התוואי שונה והוסט לכיוון צפון-מערב, עקב בעיית הבטיחות באזור מערות תל גודד.
(עודכן בתאריך 28.7.2020)

מידע נוסף:
במצפה משואה ובחניון שריגים השירותים יהיו פתוחים אך ורק בימי שישי-שבת בין השעות 08:00-16:00.
כל מבני השירותים ביער סגורים עד להודעה חדשה.

פארק בריטניה. צילום: ארכיון קקל
פארק בריטניה. צילום: ארכיון קק"ל

פיתוח פארק בריטניה

קק"ל הגדירה בפארק ארבעה אזורי פיתוח:

החלק היערני - זהו יער משואה, בצפון הפארק, המשתרע על פני כ-16,000 דונם. באזור הזה פיתחה קק"ל את מרבית החניונים לקליטת קהל.

ליבת הפארק – זהו חלק הפארק השוכן בסביבות עיי כידון. מאופיין בחורש טבעי ובבוסתנים ונועד לשימור.

אזור הבוסתנים – נמצא במערב הפארק ונועד בעיקר לשימור וללימוד תרבות החקלאות המסורתית. הפיתוח באזור זה מזערי.

רמת אבישור - לאורך הרכס הזה סללה קק"ל את דרך הפארק, שאורכה כ-20 ק"מ. הדרך עבירה לרכב פרטי. האזור הגבוה בפארק, בחלק הדרומי של הרמה, מכוסה חורש טבעי מפותח ונועד בעיקרו לשימור ולטיולים ברגל.

גיאוגרפיה

שפלת יהודה נמצאת בין מישור החוף במערב והרי יהודה במזרח. קיימות בה שתי יחידות נוף: השפלה הנמוכה, במערב, מאופיינת בגבעות נמוכות וביניהן ערוצי נחלי רחבים; השפלה הגבוהה, במזרח, היא אזור של גבעות המתנשאות לרום של 250 עד 450 מ' מעל פני הים. פארק בריטניה כולל חלקים מן השפלה הגבוהה והנמוכה גם יחד.

רמת אבישור, האזור הגבוה בפארק, יוצרת מדרגה ברורה בנוף המפרידה בין השפלה הגבוהה לנמוכה. בקצה הצפוני של הרמה מתנשא תל עזקה ובקצה הדרומי נמצא תל גודד, בולט היטב בנוף. מדרגת רמת אבישור החלה להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים (תקופת המיוקן). באותה תקופה עלה מפלס פני הים וגליו גילחו וגידדו את החלק המערבי של גבעות השפלה עד לגובה של כ-250 מ' מעל פני הים. המורדות המערביים של רמת אבישור מציינים את קו החוף הקדמון של אותם ימים.

רוב הסלעים החשופים בפארק בריטניה הם סלעי קירטון עם מעט צור, ששקעו בתקופת האיאוקן (לפני 55 עד 34 מיליון שנה בערך).

בימי קדם התקיים בשפלה יישוב צפוף. מקורות המים העיקריים של התושבים היו בארות ובורות מים, שנחצבו בסלעי הקירטון הרכים.

צומח וחי

במערב הפארק, בשטחי השפלה הנמוכה, מתקיים חורש פתוח המורכב בעיקרו מעצי חרוב גדולים וביניהם שיחי אלת המסטיק ואשחר ארצישראלי. דוגמה נאה לטיפוס חורש כזה קיימת ליד עיי כידון. הגיאיות שבין הגבעות מעובדים כולם.

במדרונות שמסביב לרמת אבישור צומח חורש מפותח וסבוך של אלון מצוי, אלת מסטיק, אלה ארצישראלית, בר-זית בינוני, לבנה רפואי, אשחר ארצישראלי ואחרים. החורש סבוך במיוחד במפנה הצפוני, שם מצטרף לצמחים העץ קטלב מצוי. במקומות הפתוחים נפוצים מאוד שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני. בחורף ובאביב - שפע של פרחים ססגוניים כגון כלנית מצויה, רקפת מצויה וצבעוני ההרים.

יחידת צומח יוצאת דופן בחיוניותה ובחשיבותה היא הבוסתנים הנטושים, הצומחים בין טרסות חקלאיות. שטחים ניכרים, במיוחד ממערב לדרך הנוף של הפארק, מכוסים בעצי בוסתן כגון שקד, תאנה, זית, רימון ומשוכות צבר. לצדם בולטים עצי חרוב, אלה אטלנטית ועצי אשל גדולים.

קק"ל נטעה בחלקו הצפוני של פארק בריטניה מגוון עצי יער. העץ הדומיננטי ביותר ביער המחטני הוא אורן ירושלים. בסביבות עזקה ניטעו בשנות ה-50 חלקות של עצי חרוב, המגדלים פרי משובח ביותר. בגיאיות היורדים ממשואה לעבר לוזית ניטעו בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 יערות אקליפטוס.

חלקים ניכרים מהפארק, בעיקר בדרומו, משמשים גם כשטחי מרעה.

חרובי הדבש של עזקה

בשנות ה-50 ניטעו בארץ מטעי חרובים כדי להאביס בפירותיהם פרות במשק החלב. לשם כך נבחר זן קפריסאי המצטיין בפרי עשיר במיוחד. המטעים שגשגו אבל החרובים לא הוכיחו את עצמם כמקור מזון  משובח. המטיילים, לעומת זאת, נהנים מאוד מהפרי ואוכלים אותו כמו שהוא או מפיקים ממנו קמח חרובים. מטע חרובים שכזה צומח למרגלותיו הצפוניים של תל עזקה, ליד שער הכניסה הצפוני לפארק (כביש 383). קל לזהות את המטע על פי העצים הצומחים בו בשורות ישרות, דבר שאינו קורה בטבע.


חי

השטח הגדול של פארק בריטניה ומגוון בתי הגידול שבו מאפשרים למינים רבים של בעלי חיים למצוא בו מזון ומקלט. עם היונקים שחיים כאן נמנים צבוע מפוספס, קרקל, תן, שועל מצוי דרבן, ארנבת השדה ומיני מכרסמים וזוחלים רבים.

בתחום הפארק מקננים יותר מ-40 מינים שונים של ציפורים. במערות ובבורות הרבים מקננים תנשמת, קאק, יונת סלע ובז מצוי; בשדות המעובדים נפוץ עפרוני מצויץ, ואילו בראשי העצים הגבוהים מקנן החיוואי, הלא הוא "עיט הנחשים", הזולל זוחלים בכל פה.

חדי שמיעה ייהנו בוודאי מקולה של הקוקיה. בפארק בריטניה היא מטילה את ביציה בדרך כלל בקינים של עורבנים, ואלה מגדלים למענה את גוזליה. במחשופי סלעי הקירטון הרכים חופר את קינו השרקרק המצוי, ציפור צבעונית מרהיבת עין הטורפת דבורים למחייתה.

תל עזקה

תל עזקה (תל א-זכריה) נמצא בקצה הצפוני של פארק בריטניה, על רכס רמת אבישור, המפריד בין השפלה הנמוכה ומישור החוף ממערב לשפלה הגבוהה ואזור ההר ממזרח. בתל שכנה בימי קדם,  מראשית האלף השני לפנה"ס ועד לתקופה ההלניסטית, עיר ששלטה על צומת דרכים חשוב: הדרך שהובילה מכיוון בית שמש דרומה ללכיש, ודרך נוספת מכיוון גת פלשתים (תל צפית) מזרחה לעבר ירושלים וחברון. עזקה שוכנת בראש גבעה רמה ובעלת מדרונות תלולים, המתנשאים כ-140 מ' מעל עמק האלה.

עזקה של ימי המקרא הייתה עיר הגבול של יהודה. התנ"ך מספר שיהושע רדף אחר מלכי האמורי עד עזקה ובדרך ניחתה על הנרדפים מכת ברד איומה (יהושע י' 11). בעזקה התכנסו הפלישתים מול בני ישראל, במערכה שהולידה את הקרב בין דוד וגוליית (שמואל א', י"ז). נראה כי עד המאה ה-9 לפנה"ס עזקה הייתה עיר פלישתית, בתחומה של גת, ורק לאחר שגת חרבה השתלטה ממלכת יהודה על המקום.

בשנת 701 לפנה"ס, במהלך מסע עונשין נגד עמים מורדים ובהם יהודה, כבש סנחריב מלך אשור את עזקה. העיר התאוששה, אך נכבשה שוב בעת הכיבוש הבבלי (588-586 לפנה"ס). עזקה נושבה מחדש בידי שבי ציון (נחמיה י"א 30) והוסיפה להתקיים כעיר יהודאית עד לתקופה ההלניסטית.


עזקה - קן הנשרים

על חשיבותה של עזקה אפשר ללמוד מכתובת שנמצאה בארמון מלך אשור. סנחריב מתאר בכתובת את כיבוש עזקה (701 לפנה"ס): "בעזרת הכוח של האל אשור, אדוני, את המחוז של חזקיהו מיהודה כמו [...] עיר עזקה, מבצרו, אשר בין גבולי ובין ארץ יהודה, אשר כמו קן נשרים שוכנת על רכס הר כמו פגיונות ברזל ללא ספור נישאים מגדליה לשמים חומותיה בצורות ומתחרות (בגובהן) בהרים הנישאים. למראה עיניים, כאילו מן השמים צץ ראשן. צרתי על העיר בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים, בהסתערות חיל-רגלים גיבורי... את מתקפת סוסי ראו, את קול צבאות האל אשור העצומים שמעו, ופחד לבבם... את העיר עזקה הקפתי ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי ושרפתי באש..."
שרידי החורבן האשורי התגלו במהלך החפירות בתל.

החפירות בעזקה

בשנת 1898 חפרו החוקרים פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר בעזקה במשך 18 שבועות. הם התמקדו בעיקר באזור המצודה ההלניסטית שבראש התל. מאז 2012 חופרת בתל משלחת לאוטנשלגר מטעם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היילדברג, בראשותם של פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' יובל גדות ופרופ' מנפרד אומינג. קק"ל, בהנחיית פרופ' ליפשיץ, הציבה שילוט הסבר באתרים השונים שנחפרו בתל.

משלחת החפירות ערכה בעזקה סקר ארכיאולוגי יסודי ובמהלכו נעזרה ברדאר חודר קרקע. הסקר גילה, בין השאר, נוכחות של ביצורים המקיפים את החלק המערבי של התל ושרידי מבנים בחלקו הדרומי, בעיקר בעיר התחתית שעל קיומה לא היה ידוע קודם לכן. הסקר הצביע על שתי תקופות של שיא יישובי באתר – תקופת הברונזה המאוחרת (1500-1150 לפנה"ס) ותקופת הברזל II ב' (800-586 לפנה"ס).

בין שתי תקופות אלה לא התקיים בתל יישוב של ממש. בזמן הפער היישובי בעזקה שגשגה גת פלשתים שבתל צפית, כשמונה ק"מ ממערב לעזקה. רק במאה ה-9 לפנה"ס, לאחר שחזאל מלך ארם החריב את גת הפלשתית, שב תל עזקה לגדולתו.

מלבד תקופות השיא התגלו בתל ממצאים גם מתקופת הברונזה הקדומה III (2500-2200 לפנה"ס), ביצורים חזקים מתקופת הברונזה התיכונה (1550-1800 לפנה"ס) ושרידי יישוב מהתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס), ההלניסטית (מאות 3-2 לפנה"ס) ושרידים מעטים מתקופות מאוחרות יותר.

סיור בתל

הדרך הנוחה ביותר לעלות לפסגת התל היא מחניון קק"ל שנמצא למרגלותיו הדרומיים. אלה אתרי החפירות העיקריים (יש שילוט הסבר):

הפינה הדרומית-מזרחית (E3) – התגלו ביצורים חזקים מתקופת הברונזה התיכונה, הבנויים קירות עבים מאוד. הביצורים תרמו להרחבת השטח של פסגת התל. במקום נחשפה שכבת חורבן מתקופת הברונזה המאוחרת שכללה ממצאים בעלי אופי פולחני כגון צלמיות, מצבה ומזבח. נראה כי היה כאן מקדש שחרב בין השנים 1140-1130 לפנה"ס.

בפינת המצודה ההלניסטית, שניצבה בראש התל, נחשפו קירות בנויים אבנים גדולות ומסותתות. הממצאים מהחפירות בשטחים אחרים של המדרון המזרחי מעידים שבאזור זה של התל התקיים רובע מגורים מהמאה ה-2 לפנה"ס עד מרד בר כוכבא (המאה ה-2 לספירה).

שרידי מבנה שחרב בפתאומיות (T2) – במבנה, שחרב מסיבות שלא הובהרו בחפירות, התגלו עשרות רבות של כלים תמימים ושל שברי כלים מאמצע המאה ה-12 לפנה"ס. היה זה בית מגורים שפעלה בו תעשייה ביתית והיו בו אזורי אחסון ובישול.

כדאי להפנות מכאן את המבט לאחור (דרומה) ולראות את הבמה שעליה ניצבה בעבר המצודה ההלניסטית. הבמה היא יצירה מלאכותית שנועדה להגביה את המצודה.

החומה הצפונית (N1) - שטח חפירה זה נמצא בקצה הצפוני של תל עזקה, הצופה על צומת הכבישים שבעמק האלה. הכבישים המודרניים נסללו על תוויי הדרכים העתיקות. התגלה כאן מערך ביצורים אדיר מתקופת הברונזה התיכונה (1800-1550 לפנה"ס), עשוי לבני בוץ. בחפירות נחשף גם מבנה גדול שהיו בו רחבה ושער מרשים ומתחתיו עברה תעלת מים מתקופת הברזל. ייתכן שהתעלה מובילה למאגר מים גדול.

חומה מתקופת הברונזה התיכונה (W1) - בחלק המערבי של התל נחשפו שרידי החומה במלוא תפארתם. החומה נבנתה נדבכי אבן שצופו בנדבכים של לבנים. עוד התגלו שרידי החלקלקה (מישור משופע) היורדת במדרון התל. הביצורים האדירים של תקופת הברונזה התיכונה, בתל עזקה ובמקומות אחרים, הם שהעניקו לאתרים הקדומים בארץ ישראל את הצורה האופיינית של תל, שהשתמרה עד ימינו אלה. בצד המערבי של התל היה גם שער העיר של אותה תקופה.

החתך הגדול (S1-S2) - בפינה הדרומית-מערבית של התל יצרה משלחת החפירות חתך שחשף ממצאים מתקופות שונות. השריד הקדום ביותר הוא רצפה מתקופת הברונזה הקדומה III (2200-2700 לפנה"ס). השכבה הבאה מגלה חפיר מתקופת הברונזה התיכונה (1750-1550 לפנה"ס) שנחצב בסלע הנארי. החפיר הקיף את התל כולו.

מעל כל אלה התגלו שלוש שכבות שונות של מבנים מתקופת הברונזה המאוחרת (1550-1150 לפנה"ס) ומעליהם סמטה עם מדרגות שעלתה לראש התל. בחתך נמצאו גם עדויות להרס שהותיר אחריו סנחריב כאשר ערך את מסע העונשין ביהודה ובהם שרידי נול עם עשרות משקולות. בחלק העליון של החתך התגלו שרידי העיר שהתקיימה בתל עזקה בתקופה הפרסית (334-539 לפנה"ס).

קבורת חמור
בשטח S1 נחשפה רצפת גיר כתוש בעובי 20 ס"מ ומתחתיה רצפה דקה, שתוארכה לתקופת הברונזה הקדומה. מתחת לרצפה נמצאו שלדים של שני חמורים צעירים, מונחים על צידם כשראשיהם מסובבים לאחור, לעבר הזנב. שני החמורים הונחו בכיוונים הפוכים זה לזה. על העצמות לא התגלו סימני חיתוך או שריפה, עדות שבשרם לא נאכל ושהם נקברו בשלמותם, כפי הנראה לאחר שראשם נערף. חוק מקראי קובע שיש לערוף את ראשו של כל בכור חמור, או לפדות אותו מגורלו זה: "וְכָל-פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ"
(שמות י"ג 13).

מקור השם תל עזקה
על מקור השם עזקה למדנו מיהודה זיו, בלשן וחוקר ידיעת הארץ. עזקתא בארמית היא טבעת (בלשוננו – אזיקים). מכאן דברי ישעיהו במשל הכרם שלו (פרק ה'): "ויעזקהו ויסקלהו" – חפר סביב הטרש כדי לעקור אותו. ואיך זה קשור לענייננו? ובכן, בצאתו מעמק האלה פונה נחל האלה צפונה, סובב את תל עזקה משלושת עבריו ורק לאחר עקיפת התל הוא שב ופונה מערבה, בדרכו אל הים. כמעט טבעת זו של נחל האלה, הנראית בבירור מראש התל, היא שהעניקה למקום את שמו!

דרך הפארק

קק"ל סללה דרך נוף החוצה את פארק בריטניה. הקצה הצפוני של הדרך, שאורכה כ-20 ק"מ, נמצא בשער הכניסה הצפוני לפארק. הקצה הדרומי - ליד קיבוץ בית גוברין. דרך הנוף חופפת ברובה לתוואי "שביל ישראל" והיא מעניקה הזדמנות ליהנות מנופי השביל גם למתקשים בהליכה. בחלק הצפוני של הדרך, בתחום יער משואה, הכשירה קק"ל חניונים רבים. הדרך משולטת לכל אורכה, ועד מצפה משואה עבירה לכל רכב וחלקים ממנה סלולים אספלט. אתרי הדרך מתוארים מצפון לדרום.

שער הכניסה הצפוני

הדרך מתחילה בשער הכניסה הצפוני. סמוך לשער, בצל עצי חרוב נטועים, הכשירה קק"ל חניון ואזור משחקים נגישים למוגבלים בתנועה. משער הכניסה הצפוני יוצאת דרך סלולה ובצדה חניונים אחדים. כ-600 מ' הלאה משם פונה דרך הפארק שמאלה ומגיעה לאחר כ-800 מ' לחניון שלמרגלות תל עזקה.

תל עזקה

שביל תלול, אך קצר, עולה לראש התל, המעניק תצפית מרהיבה על הסביבה. במערב נראים השפלה הנמוכה ומישור החוף במרחב שבין עזה לתל אביב. במזרח נראים עמק האלה והרי יהודה במלוא פארם. מקובל להשקיף מהתל על המקום שבו התנהל על פי המקרא הקרב בין דוד וגוליית. על תולדות עזקה ראו פרק נפרד.

תל עזקה במפת מידבא

במפת מידבא מן המאה ה-6 לספירה נזכר כאן היישוב בית זכריה. במפה מצוירת כנסייה גדולה ומעליה הכתובת "ציון זכריה הקדוש". ייתכן שהשם זכריה ביוונית שומר על צליל השם המקורי עזקה.


מגרשי ספורט ומצפור

דרך הפארק יוצאת דרומה. לאחר כ-300 מ' מסתעפת ממנה דרך העולה מערבה (ימינה) לחניון ולידו מגרש ספורט קטרגל וכדורסל. אחר כך חוצה דרך הפארק דרך סלולה וממשיכה היישר לפנים למצפור הצב, שזכה לשמו בזכות פסל צב המעטר אותו. המצפור צופה על מרחבי השפלה הנמוכה. כחצי קילומטר דרומה משם מגיעה דרך הפארק ל"צומת מחומש". כאן נפגשות ארבע דרכים ומכאן, ליד חניון בור המים, יוצא "שביל הבארות ובורות המים" (פרטים בפרק שבילי טיול ברגל).

אל חניון שריגים

דרך הפארק ממשיכה וחולפת ליד חניון קטן השוכן בצל "האלון הגדול". כחצי קילומטר הלאה ממנו, ליד "חניון הפרפר", הדרך מגיעה לכביש 383. כאן יש לפנות ימינה ומיד שמאלה, כדי לגלות בהמשך משמאל את חניון המשחקים "בצל הברוטיה". לפנינו עוד כ-2.5 ק"מ נסיעה בנוף פראי, עד לחניון שריגים, מהחניונים הגדולים בפארק בריטניה. החניון הוא מקום אידיאלי לבילוי בחיק הטבע וליציאה למסלול "שביל האלות" (פרטים בפרק שבילי טיול ברגל).

ממש לפני החניון מתעקלת דרך הפארק בצורה חדה ימינה. כדאי לעצור 600 מטר אחר כך במרפסת התצפית הצופה אל בוסתני עגור ואל מרחבי השפלה הנמוכה ומישור החוף הדרומי. המראה מרהיב. כ-800 מטר הלאה מכאן מגיעה דרך הפארק לדרך סלולה העולה ימינה למצפה משואה (מי שרוצה יכול לצאת שמאלה מפארק בריטניה לכביש 38).

מצפה משואה

המגדל שבראש מצפה משואה (372 מ') הוא סימן ההיכר של המקום.  המגדל משרת בקיץ את צופי האש של קק"ל, המתריעים על שריפות. ממרפסת התצפית נשקפת תצפית מרהיבה. קק"ל הכשירה במקום חניון גדול ומבנה שירותים. מהחניון יוצא השביל המעגלי "סובב מצפה משואה" (פרטים בפרק שבילי טיול ברגל).

מצפה משואה על שום מה?
השם "מצפה משואה" מנציח פסוק מכתובת שהתגלתה בחפירות תל לכיש. הכתובת היא הודעה ששיגר אדם בשם יָָאוש, כנראה מפקד באחת המצודות של יהודה, אל אדם בשם הושעיהו. המכתב מסתיים במשפט: "וידע כי אל משואות לכיש נחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה". מצפה משואה נמצא בין לכיש ועזקה, ומכאן שמו.

חורבת צורה

ממצפה משואה הדרך ממשיכה דרומה ומעניקה מבט מרהיב מערבה, אל מישור החוף, ומזרחה - אל הרי יהודה. כ-3.5 מדרום למצפה משואה, סמוך לחורבת צורה, שוב ניתן לפנות שמאלה ולצאת לכביש 38. מבנה חרב גדול מציין את מקומה של החורבה, השוכנת בראש רמה שולחנית. נראה כי המבנה שימש בעבר חווה חקלאית.

מי שירצה לצעוד ברגל לתל גודד, וזה מומלץ מאוד, יחנה את רכבו בראש הרמה שנמצאת כ-900 מ' מדרום לחורבת צורה. שביל רגלי, מסומן בסימון בצבע ירוק ובסימוני שביל ישראל, יוצא מכאן ומגיע לאחר כ-800 מטר לראש התל.

תל גודד

יש המזהים את תל גודד (תל ג'ודידה) עם מורשת גת המקראית, עירו של מיכה הנביא. פסגת התל (398 מ') היא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק בריטניה והנוף מרהיב בהתאם. רואים מכאן את הרי חברון, גבעות השפלה ומישור החוף. לא הרחק מכביש 38, העובר למרגלותיו המזרחיים של התל, נראים שרידי האמה שהוליכה מים ממעיינות הרי חברון לבית גוברין. למרגלות הפסגה חצובות עשרות מערות ובהן גם מערכת מרשימה של מחילות מסתור (הכניסה למערות אסורה).

הקצה הדרומי

המשך דרך הפארק דרומה מיועד לרכב 4X4 ויש לנסוע בזהירות רבה. תחילה הדרך יורדת בעיקולים חדים מרמת אבישור ואחרי כ-6.5 ק"מ פוגשת את כביש בית גוברין-בית ניר. סמוך למפגש שוכן מבנה התפילה המוקדש לשיח' א-תים. המבנה מוקף חומה וסגור למבקרים. עתה, כל שנותר לעשות הוא לפנות שמאלה ולהגיע לתחנת הדלק של בית גוברין (כביש 38) ולחתום בזאת את פרק הנסיעה בדרך הפארק. 

שבילי טיול ברגל

אופי השביל: שביל מעגלי, מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 8.
אורך השביל: 3 ק"מ. סימון שחור. 
נקודת מוצא וסיום: חניון שריגים. 
הוראות הגעה: החניון נמצא ליד היישוב שריגים, ממערב לכביש מס' 353, ליד סימן ק"מ 24. שלט הכניסה לשביל נמצא כ-300 מ' מהכניסה לחניון.

המסלול

השביל עובר ביער מעורב של עצי אורן ועצי חורש טבעי. כ-100 מ' מנקודת המוצא נמצא משמאל לשביל משטח סלע חצוב ששימש בעבר גת לדריכת ענבים. מעט הלאה נמצאת משמאל לשביל במה מוגבהת, הנראית כמו גל אבנים גדול. ארכיאולוגים שסקרו את פארק בריטניה טוענים שזו במה פולחנית.

השביל ממשיך מהגת עוד כ-100 מ' צפונה ומגיע למפגש שבילים בקרחת יער. ממשיכים במורד השלוחה מערבה, בהתאם לשילוט. לאחר כחצי קילומטר נמצאת משמאל לשביל ערימת אבנים ומאחוריה בור גדול ועגול בקוטר של כ-4 מ'. אלה הם שרידיו של כבשן סיד. בכבשן שרפו אבני גיר כדי להופכן לסיד.

השביל חוצה דרך עפר ועובר דרך פתח מוסדר בגדר הבקר לאזור שבו צומחים עצי חורש ועצי זית בעלי גזעים מפותחים ומפותלים. כדאי להתבונן במדרון שמצפון לנו. במעלה המדרון, מתחת לעצי האורן שנטעה קק"ל, צומח ריכוז גדול של אלות אטלנטיות, העומדות בשלכת בחודשי החורף ובולטות אז בצבען האפור.

שבילנו חוצה דרך עפר נוספת ויורד אל הגיא דרך פתחים בגדרות אבן. כמה מטרים לפני קרקעית הגיא עוברת טרסה גדולה שעולה שמאלה במדרון בצורת האות ר'. רדו מעט ופנו שמאלה כדי לגלות עץ חרוב גדול ומרשים, שגזעו רב-השנים נחלק לשניים.

עד כה עברנו כחצי מהדרך ומכאן נשוב לנקודת המוצא. נעשה זאת בגיא הנטוע כולו חרובים. בחלקת החרוב הראשונה נמצאת באר עמוקה. החריצים הרבים שבחוליית הבאר הם סימנים שהותירו החבלים של הרועים ששאבו ממנה מים. סמוך לבאר נותרו שתי שקתות אבן.

כחצי קילומטר מהבאר אנו פוגשים את שביל ישראל שבא משמאל. מכאן והלאה חופף שביל ישראל לשביל האלות ועל כן נעלה בו היישר לפנים אל חניון שריגים.

איך נכיר את מיני האלה?

בשביל האלות אפשר לפגוש שלושה מיני אלה. נתנו בהם סימנים.

אלה ארצישראלית – עץ נשיר חורף, נפוץ בחורש הים-תיכוני. בשלכת ובעונת הלבלוב מעניקה האלה הארצישראלית גוונים אדומים לחורש. עליה המנוצים מסתיימים בעלעל יחיד ומפתחים עפצים דמויי בננה, הנוצרים על ידי כנימות. ציר העלה חסר "כנפיים" קרומיות.

אלה אטלנטית - עץ שעשוי להגיע לממדים גדולים, נשיר חורף, צומח באזורים הערבתיים של ישראל ובשולי החורש הים-תיכוני. העלים מנוצים, מסתיימים בעלעל יחיד. עלי העץ מפתחים עפצים דמויי אלמוג. ציר העלה בעל "כנפיים" קרומיות.

אלת המסטיק – שיח ירוק עד הנפוץ באזורים הנמוכים של החורש הים-תיכוני. העלים מנוצים, גלדניים, מספר העלעלים זוגי. העלים והענפים מכילים שרף הנוטף מהעץ לאחר פציעה. מהשרף הזה הכינו בעבר הרחוק חומר לעיסה לחיטוי הפה ומכאן שם השיח.

אופי השביל: שביל מעגלי, מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10.
אורך השביל: 4 ק"מ. סימון אדום.
נקודת מוצא וסיום: חניון בור המים, מדרום לתל עזקה.
הוראות הגעה: נכנסים בשער הצפוני של פארק בריטניה, כקילומטר ממערב לצומת זכריה (כביש 383, ליד סימן ק"מ 17). נוסעים בדרך הסלולה דרומה כשני ק"מ עד לצומת דרכים שממנו עולה דרך סלולה שמאלה, לתל עזקה. בנקודה זו פונים ימינה בדרך עפר רחבה ומחנים מיד את הרכב מול חניון בור המים.

המסלול

חוצים את חניון בור המים, שזכה לשמו בזכות בור מים חצוב בסלע שנמצא לידו. השביל מטפס לצד טרסה משוחזרת בלב יער נטוע מעורב בעצי חורש וחולף על פני מערה קטנה שפתחה מכוסה בסבכה. מדרגות אבן פונות ימינה ועולות לגבעה נמוכה (מחוץ לשביל המסומן). זוהי חורבת א-רסם, המציגה שרידים של יישוב כפרי. בחפירות התגלו כאן שרידי בית אחוזה מהתקופה ההלניסטית.

השביל ממשיך לחניון על שם ריטה קיי ויורד ל"צומת המרובע" – נקודת מפגש של ארבע דרכים. מכאן מטפסים במדרון שממול ועולים לראש חורבת שִקלון. שרידי מבנים ועמוד אבן מסותת היטב נותרו מכנסייה ביזנטית. אולי זוהי הכנסייה המתוארת במפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה-6 לספירה, שהתגלתה בעבר הירדן. במפה מצוין היישוב בית זכריה, שזכרו השתמר ביישוב הערבי זַכָּרִיָּא ובמושב זכריה של ימינו. מראש החורבה נראים נופי עמק האלה, גבעות השפלה הגבוהה, הרי חברון וגוש עציון.

השביל יורד במורד הגבעה, חולף על פני בור מים גדול וגת יפה חצובה בסלע ויורד אל שולחן פיקניק בצל עץ אלון מצוי שזכה להגיע לממדים מרשימים. כאן נחצה את דרך הנוף של פארק בריטניה ונרד לגיא ובו עצי בוסתן רבים. בלב הגיא נמצאת באר עמוקה מאוד, חצובה בסלע, שפתחה מכוסה בשבכה.

מהבאר ממשיכים במורד הגיא, במקביל למשוכות צבר, וחולפים על פני באר נוספת, למרגלות הכפר החרב עג'ור, מהכפרים הגדולים ששכנו בשפלה עד מלחמת העצמאות. מכאן פונה השביל ימינה (מזרחה) ועולה בין עצי בוסתן ועץ חרוב קשיש היישר לחניון בור המים.

אופי השביל: שביל מעגלי, מתאים למשפחות עם ילדים מגיל 10.
אורך השביל: 2.5 ק"מ. סימון אדום.
משך ההליכה: כשעה וחצי. 
נקודת מוצא וסיום: מצפה משואה .
הוראות הגעה: למצפה משואה מובילה דרך סלולה המסתעפת מערבה מכביש בית שמש–בית גוברין (כביש 38, ליד סימן ק"מ 7) כחצי קילומטר מדרום לצומת ליאון (שריגים).

המסלול

כ-50 מ' מדרום למגדל התצפית, ליד הקצה הדרומי של החניון, מסתעף שביל מסומן אדום היורד מזרחה. השביל תלול למדי וכדאי לא לצעוד בו מיד אחרי הגשם, כאשר הסלעים רטובים וחלקים. תמצאו כאן נציגים נכבדים של החורש שלנו ובהם העצים אלון מצוי, אשחר ארצישראלי, בר זית בינוני ואלה ארצישראלית. מגוון השיחים מרשים גם הוא וכולל מינים כגון אלת המסטיק ולוטם שעיר.

אחרי כ-400 מ' השביל עולה ימינה. צועדים בדרך מישורית ונעימה בצל יער מעורב, חוצים דרך יער רחבה וממשיכים במורד יער אורנים לכרם זיתים. השביל המסומן אדום פונה ימינה ומיד שמאלה, מלווה את הכרם לאורך השורה הקצרה שלו ופונה ימינה לתוך החורש. מכאן נעשה את דרכנו במעלה המדרון.

השביל מתעקל ימינה ועובר בחורש נמוך המעיד על ממשק רעייה שמתנהל בשטח. אחר כך השביל פוגש את שביל ישראל. כאן נפנה ימינה, ומעתה ועד מצפה משואה נעשה את דרכנו בשביל ישראל.

מסלולי אופניים

שביל אופניים עינב

שביל מעגלי באורך כ-10 ק"מ, שראשו נמצא במושב עגור. המסלול עובר באזור הבוסתנים שבין מושב עגור ותל עזקה. טיפוס מצטבר: כ-180 מטר. השביל מסומן בראשיתו בצבע שחור ובהמשך בצבע ירוק. שביל זה מתחבר לסינגל האלה, המגיע ליער חרובית.
למידע נוסף

שביל אופניים משואה

שביל מעגלי באורך כ-12.5 ק"מ. ראש השביל נמצא בחניון שלמרגלות מצפה משואה. משם השביל יורד לנופי החורש הטבעי של השפלה הנמוכה. משך רכיבה: שעתיים עד שלוש. טיפוס מצטבר: כ-250 מטר. דרגת קושי: בינוני. צבע סימון: סגול.
למידע נוסף

שביל אופניים נחל האלה

שביל דו-כיווני שאורכו כ-14 ק"מ. השביל מתפצל מסינגל משואה ויורד בנחל האלה עד למפגש עם חלקו המזרחי של סינגל חרובית (משבילי האופניים של יער חרובית). טיפוס מצטבר: כ-200 מ'. משך הרכיבה: 2-3 שעות. רוב הירידה במורד. דרגת קושי: בינוני. צבע סימון: שחור.
למידע נוסף

מרעה נגד אש

עשבייה רבה מגבירה את סכנת התלקחות האש ביערות ובפארקים ואת עוצמת האש במקרה של דלקה. לכן, קק"ל מעודדת רעייה מבוקרת של עדרי צאן ובקר כאמצעי לוויסות כמות העשב. בצורה זו משיגים מטרה משולשת: מספקים מקור מזון חשוב לעדרים, מונעים את הצורך בשימוש בקוטלי עשבים ומפחיתים את סכנת האש ביער.

אזורי המרעה מגודרים ומשולטים בשלטי אזהרה. משיקולים של בטיחות, אין לטפס על גדרות הבקר ולחצות אותן ולהיכנס לשטחי המרעה.

תאריך עדכון באתר: אוגוסט 2014.

קק”ל למען הקהילה

מתנדבים לגלות

קק״ל מזמינה את הציבור לסייע לה בעשייה לציונות ירוקה ולהצטרף למערך ההתנדבות של קק״ל. המתנדבים יכולים למלא משימות כגון ליווי קבוצות ביער, לרכוב כסיירי אופניים, להדריך סיורים, לשקם מערכת חקלאית, להפעיל תחנת מידע ולעסוק בגידול שתילים במשתלה. המתנדבים זוכים להדרכה ולהכשרה מקצועית לשם מילוי התפקיד שהם בוחרים לפעול בו. ההתנדבות פתוחה לבני 16 ומעלה. כל מתנדב מבוטח בביטוח הלאומי באמצעות משרד העבודה והרווחה.

בתל עזקה מוצע למתנדבים להצטרף למשלחת החפירות של התל, הפועלת מדי שנה בשנה בקיץ. פרטים באתר הרשמי של משלחת החפירות https://azekah.org.