מהר יעלה למוקד יער בר גיורא

נקודת מוצא: עולים מבית שמש לכיוון מערת הנטיפים (כביש 3866). מעפילים בכביש כ-6 ק"מ לצומת צ'אלנג'ר (שמאלה – מערת הנטיפים, ימינה – נס הרים). בצומת ממשיכים היישר לפנים בדרך העולה למגדל התצפית בהר יעלה. נוסעים כ-350 מ' וחונים למרגלות מגדל התצפית של קק"ל (ווייז: הר יעלה).

נקודת סיום: מוקד יער בר גיורא, בין המושבים נס הרים ובר גיורא (כביש 3866). יש להשאיר כאן רכב לאיסוף המטיילים בתום הטיול. במקום פועל כל ימות השבוע בית הקפה "בר בהר".

אורך מסלול ההליכה: כ-8 ק"מ.
משך הטיול: 4–6 שעות.
אופי המסלול: מסלול ארוך למדי, הכולל הליכה על דרגשי סלע. לקראת סוף המסלול יש להתגבר על הפרש גובה של כ-220 מ'. הטיול מיועד למיטיבי לכת.

 מסלול הטיול

למרגלות מגדל התצפית של הר יעלה יורד מבמת ההר שביל מסומן ירוק. השביל יורד בין טרסות שבהן צומחים כיום עצי יער נטועים וצמחיית חורש. לאחר כ-250 מ' השביל מגיע לדרך עפר מסומנת כחול. צועדים בדרך "הכחולה" ימינה כ-200 מ' ופוגשים שביל מסומן שחור. עמוד עץ של קק"ל מכוון אותנו לחורבת טורה. (מי שמעוניין במסלול קל בהרבה, יוכל להמשיך בדרך "הכחולה" עוד 300 מ' ולפגוש בדרך מסומנת שחור)

גם הדרך הזו, "העליונה", מגיעה למוקד יער בר גיורא. הדרך "העליונה" נוחה מאוד ואפשר לצעוד בה בניחותא כ-4.5 ק"מ עד למוקד יער בר גיורא. אנחנו פנינו בשביל "השחור התחתון".

אנו צועדים בלב חורש טבעי, שבו שולט האלון המצוי ומלווים אותו כל הנציגים הקבועים של החורש שלנו ובהם אלה ארץ ישראלית, עוזרר קוצני וקטלב מצוי.  החורש כאן מפותח במיוחד בשל המדרונות התלולים, המקשים על עיבוד השטח, ובשל והמפנה הצפוני של המדרון, שחשוף רק מעט לשמש היוקדת.

חלק ניכר מהדרך אינו שביל של ממש אלא מעבר מסומן על טרשים וסלעים. נקודת החוזקה של המסלול הזה היא הנוף: למרגלותינו מתעקל נחל שורק תוך יצירת נפתולים אדירים. בהרים שמעבר לו נראה מושב כסלון וממערבו ההר שעליו נמצאת אנדרטת מגילת האש.

ממזרח לכסלון נראה היטב מושב רמת רזיאל. השביל יורד בין צמחי חורש ובתה ומגיע למרגלות גבעה חרוטית מחודדת, נבדלת היטב מסביבתה.

בראש הגבעה נמצאת חי'רבת טורה (אין שביל רשמי שעולה לראש החורבה). ממשיכים בשביל "השחור" עוד כ-600 מ' ופוגשים בצומת שבילים מסומנים בירוק ובכחול. נפנה בשביל "הירוק" שמאלה ונגיע חיש קל לשרידי הכפר דיר א-שיח ובראשם מתחם מרשים מוקף גדר אבן ובלבו בית התפילה של הכפר. בצל כיפה לבנה ובולטת נמצא קברו של שיח' באדר.

נשוב לצומת השבילים המסומנים כחול-ירוק ונצעד בשביל הכחול. מעתה נעשה את דרכנו במעלה. מפעם לפעם נגלה פינות חורש יפהפיות למנוחה, בצל עצי קטלב ועצי אלון מצוי. השביל עובר מעל לקניון העמוק של נחל קטלב ופוגש בשביל מסומן שחור שבא מולנו ויורש שמאלה לתוך ערוץ נחל קטלב. לא נרד לנחל, אלא נמשיך בשביל "השחור" ונגיע לבית חרב ולמרגלותיו בריכת המעיין של עין גיורא.

מכאן עולים בשביל השחור אל רחבת החניה שממנה יורדים המטיילים לשביל נחל קטלב. עוד כמה צעדים ואנו במוקד יער בר גיורא.

הר יעלה

בראש הר יעלה, המתנשא 750 מ' מעל פני הים, ניצב מגדל תצפית של קק"ל, המשמש בקיץ את צופי האש המתריעים מפני שריפות. ההר ניצב זקוף בקו הרכסים המערבי של הרי ירושלים, ולכן הוא מעניק תצפית מרהיבה לעבר שפלת יהודה ומישור החוף. ביום חורף בהיר ניתן להבחין במגדלים הגבוהים של תל אביב.

במקום נראים שרידי הכפר הקטן דיר אל-הווא (בערבית - מנזר הרוחות). יש להניח שבגלל מקומו ההר אכן היה חשוף לרוחות מערביות. המקום נכבש במלחמת העצמאות, ב-21 באוקטובר 1948, במסגרת מבצע "ההר". אחרי מלחמת העצמאות קמה כאן מעברה, שבה התיישבו עולים מכורדיסטאן.

תושבי המעברה עברו בשנת 1953 למושב נס הרים. ליד מגדל התצפית, בין עצי זית, הקימה קק"ל חניון פיקניק גדול.

דיר א־שיח'

הכניסה למתחם נמצאת באגף הדרומי שלו. יורדים בגרם מדרגות לחצר גדולה. מצד שמאל, צמוד לקיר המתחם, נראה קמרון שנשען על ארבע אומנות.

בלב החצר נמצא בור מים, סתום ברובו. מימין – מבנה רבוע מוקף כיפה גדולה. בקיר המזרחי (פחות או יותר) נמצא המח'ראב – גומחת התפילה המכוונת למכה ולידו מצבת קבר. בחלקו האחורי של אולם התפילה ישנו חלל קטן נוסף. מהחצר ישנה כניסה למבנה נוסף, קטן יותר, מכוסה גם הוא בכיפה ובו שרידי קברים.

על פי המסורת המקומית, שיח' באדר היה דרוויש שהגיע לירושלים. בתו, סית בדריה, קדושה שנודעה ביכולתה להוריד גשם, מתה בעודו בחייו (היא קבורה בשכונת שרפאת בירושלים). לאחר מותה עבר שיח' באדר לנחל שורק והתגורר במערה. משהחזיר גם שיח' באדר את נשמתו לבוראו, הפך קברו מקום עלייה לקבר והכפר שהתפתח סביבו נקרא דיר א־שיח'.

חורש טבעי

חורש האלון המצוי והצמחים המלווים אותו הוא תצורת צומח השיא המאפיינת את הרי ירושלים. במשך השנים השמיד האדם שטחי חורש נרחבים כדי לפנותם לעיבוד חקלאי ולמרעה. העץ נוצל לחימום, לבישול ולבנייה. שרידים של חורשים אלה שרדו עד מחצית המאה ה-20 בעיקר במדרונות תלולים וסלעיים, שהגישה אליהם קשה. שטחים אלה שימשו "בנק זרעים" ומקור ריבוי להתאוששות החורשים הטבעיים באזור, במקומות שזכו להגנה של חוקי שמירת הטבע.

עין גיורא

בית חווה חרב ובריכת מעיין יבשה, מוקפת סבכי פטל וקיסוסית, מציינים את מקומו של עין גיורא (עין אל-מדאר). בעבר התמלאה הבריכה במי המעיין, הנובע מתוך נקבה חצובה. כ-100 מ' מצפון-מערב למעיין נמצא מבנה בטון קטן, נטוש גם הוא. ברצפתו נותרו יסודות של משאבה. מכאן שאבו מים בתקופת המנדט למחנה הצבא הבריטי שהיה בעלאר, כיום בתחום מושב בר גיורא.

מוקד יער בר גיורא

מוקד יער בר גיורא, שבו פעל בעבר בית הקפה "בר בהר", נמצא בימים אלה בשיפוצים. לכשיושלם, יוכלו המטיילים ליהנות ממתחם ובו בית קפה, שירותים ומים לשתייה. המתחם יעניק מידע למטיילים ויהיו בו המלצות על מסלולי טיול בסביבה. מוקד יער בר גיורא יצטרף לשני מוקדי היער שכבר פועלים בהרי ירושלים ביד קנדי ובסטף.

פארק עצמאות ארה"ב

שביל נופי נחל שורק נמצא בלב פארק עצמאות ארה"ב. הפארק מתבסס על חלקת יער שניטעה ליד בר גיורא בימי המנדט הבריטי ובעיקר על היערות שניטעו באזור בשנות ה-50 של המאה ה-20 בידי עולים חדשים, שהתיישבו במושבי האזור ובבית שמש הסמוכה.

קק"ל הכשירה בפארק חניוני פיקניק, מתקני נופש פעיל ומצפורים המשקיפים על נופי הרי ירושלים ונופי השפלה. שבילי טיול רבים מובילים את המטיילים אל מצפורים, מעיינות, חורשים טבעיים ואתרי המורשת שבפארק.

קק"ל פיתחה את הפארק בסיוע ידידיה בארה"ב.

חורבת טורה

בראש הגבעה המבודדת נמצאים שרידיה של מצודה מימי הבית השני. חפיר עמוק, כיום מכוסה בצמחייה, הגן על המצודה מכיוון האוכף, שבו נמצאת דרך הגישה היחידה לפסגה. במדרונות הגבעה, סמוך לפסגה, אותרו שישה מאגרי מים גדולים חצובים בסלע ומטויחים. אופי הבנייה, מאגרי המים הגדולים והמיקום המבודד והמוגן, הצופה למרחקים ובעיקר על מבואותיה של ירושלים, רומזים שחורבה זו הייתה מצודה ממלכתית.

הנתונים הארכיאולוגיים והטופוגרפיים מאפשרים לכלול את האתר בקבוצת המצודות והמבצרים שנבנו בתקופה החשמונאית וההרודיאנית ביהודה, בשומרון ובעבר הירדן. חרסים שנלקטו במקום מעידים כי המקום היה מיושב גם בתקופת המקרא וגם בתקופה הרומית.

יש המזהים את המקום עם "טור שמעון", הוא הר (מבצר) שמעון, מצודה שייתכן כי נבנתה על ידי שמעון החשמונאי, או אולי על ידי יוחנן הורקנוס לכבוד אביו שמעון. המקום נקרא בעבר בפי תושבי המקום בשני שמות. אחד מהם הוא ח'ירבת סמוניה, שם המזכיר באופן מפורש את השם שמעון.

השם השני של המקום, ח'ירבת טנטורה, נגזר אולי מצורתו המזכירה כובע מחודד (בערבית – טנטורה), אך ייתכן שהוא משמר את המילה הארמית טור (הר). שמעון החשמונאי, בנו של מתתיהו, הרחיב את גבולותיה של יהודה במערב וביצר ערים בתחומה וייתכן שכאן נמצא אחד ממבצריו. מקום בשם טור שמעון נזכר באגדות החורבן

בתלמוד הירושלמי (תענית, ד, ח [סט ע"א]) ובמדרש איכה רבה (ב, ד), בקשר לחורבן שפקד את האזור במרד בר כוכבא. חז"ל מצאו את העילה לאסונה של טור שמעון: "טור שמעון היה מוציא שלוש מאות חביות (כלי קיבול ללחם עבור המלקטים בשדות); ולמה חרב? ... אמר רב הונא: משום שהיו משחקים בכדור".

כתיבה וצילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
עודכן בתאריך: 10.4.2024