מרדכי שוארץ

מרדכי, בן רוזה ושמואל-אלכסנדר, נולד בשנת תרפ"ו (1926), בעיירה שהי-צ'שירי, בצ'כוסלובקיה. בן למשפחת עובדי אדמה, למד בבית ספר יסודי עד כיתה ח' ובהתאם למסורת המשפחתית ולרצון הוריו תכנן להיות חקלאי.

הרפובליקה הצ'כוסלובקית באה אל קצה לאחר חתימת הסכם מינכן בספטמבר 1938, עוד קודם למלחמת העולם השנייה: סלובקיה זכתה בעצמאות והייתה למדינת חסות של הגרמנים. צבאות גרמניה הנאצית פלשו לצ'כיה במרס 1939 והיטלר הכריז על הסדר חסות ("פרוטקטורט") בבוהמיה ומורביה, שבהן התגורר מיעוט גרמני. הצבא ההונגרי פלש לקרפטורוס - החלקים הדרומיים של המדינה.

גורלם של היהודים היה דומה בכל האזורים, הם רוכזו בגטאות ובהמשך נשלחו למחנות השמדה. בקרפטורוס שתחת שלטון הונגריה היו חייהם מעט נוחים יותר בשנים הראשונות, אך בתחילת 1944, לאחר שגרמניה כבשה את הונגריה, גם שם רוכזו היהודים ונשלחו למחנות.

עד תום המלחמה נספו כ-200 אלף יהודים, שני-שלישים מיהודי צ'כוסלובקיה ערב המלחמה.

כבר בראשית המלחמה נלקחו הוריו של מרדכי למחנה הסגר והשמדה ושם נספו. מרדכי בן ה-13 ניצל הודות לעגלון הונגרי נוצרי שעבד אצל אביו ולקח אותו תחת חסותו, צירף אותו למשפחתו והחביאו בביתו עד בוא השחרור.

בתום המלחמה החליט מרדכי, שלא נותר לו כל קרוב בארץ הולדתו, לעלות לארץ ישראל. בהיותו חבר ב"המכבי הצעיר" הצטרף לקבוצה מחברי תנועתו שהפליגה לארץ מאיטליה באוניית מעפילים. מיד עם הגיעם לחופי הארץ, ב-2 בספטמבר 1945, נכלאו במחנה המעצר הבריטי בעתלית.

בליל 10 באוקטובר 1945 נערך מבצע נועז של לוחמי פלמ"ח לשחרור עצורי מחנה עתלית. המשטרה הבריטית נזעקה למקום וניסתה לעצור את הבורחים, אולם הנמלטים הצליחו להערים עליהם בעזרת אלפים מיהודי חיפה והסביבה, שסייעו לבלום את השוטרים הבריטים. כמאתיים מן הכלואים במחנה עתלית הצליחו להימלט באותו לילה, ולאחר מסע לילי מפרך, כשהם מלווים בלוחמי הפלמ"ח, הגיעו דרך הכרמל אל הקיבוצים יגור ובית אורן. משם התפזרו בין היישובים היהודיים בארץ. מרדכי היה בין הבורחים מהמחנה. בהמשך נדד בין יישובים שונים ובשנת 1947 היה בין המתיישבים הראשונים שעלו לקיבוץ צאלים בנגב.

כחבר ה"הגנה" גויס מרדכי בפרוץ מלחמת העצמאות וצורף לגדוד השמיני בחטיבת "הנגב". ביולי 1948 השתתף בקרב בחוליקאת במבצע "מוות לפולש", שנועד לבלום את הכוחות המצריים המבוצרים היטב שאיימו להתקדם צפונה לאורך מישור החוף.

ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), בהתקפה על משלט מצרי בחוליקאת (כיום אזור חלץ), נתקלו הכוחות הישראליים בהתנגדות עזה, ספגו אבדות כבדות ולא הצליחו לכבוש את השטח. בקרב זה נפל מרדכי, בן 22 בנפלו. תחילה נחשב כנעדר. כעבור כמה חודשים, בעת שנפרצה הדרך לנגב ונהדפו המצרים, נתגלה קבר אחים ליד משטרת חוליקאת. גופותיהם של מרדכי וחבריו הועברו לקיבוץ רוחמה ונקברו שם. מאוחר יותר הועבר מרדכי למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בכפר ורבורג.

סיפור חייו של מרדכי שוארץ בקובץ להורדה»