מציינים את ה-7.10: מסע של זיכרון, חיבור ושיח

שלוש שנים אחרי אותו בוקר ששינה את פניה של מדינת ישראל, עצרו בבתי קק״ל למצוינות את השגרה כדי לזכור, להקשיב ולהיות יחד. בני ובנות הנוער יצאו למסעות בעוטף, שמעו עדויות וסיפורים אישיים, השתתפו בטקסים ובמפגשי שיח, ונתנו מקום לזיכרונות ולרגשות. דרך המפגש עם האנשים, המקומות והסיפורים, הם התחברו לסיפור הלאומי שלנו – ובעיקר לכוח של קהילה, שייכות ואחדות גם ברגעים הקשים.

בסמוך ליום הזיכרון לציון שלוש שנים לטבח השבעה באוקטובר, יצאו נערות ונערי בית קק״ל למצוינות עכו לסיור בעוטף עזה. המסע החל בחניון תקומה, שבו נחשפו בני הנוער לממדי האסון דרך הסיפורים שמאחורי כלי הרכב השרופים. משם המשיכו לאתר מסיבת הנובה ברעים, שם שמעו את סיפוריהם האישיים של הנרצחים והנופלים.

ברגע מרגש שיתף אחד ממדריכי הבית את סיפורו על חברתו שנרצחה במסיבה, ושר שיר שכתב והלחין לזכרה. בני הנוער הדליקו נר לזכר אחד מקורבנות הטבח וכתבו ביומן המסע שקיבלו. בהמשך ביקרו במתחם תחנת המשטרה הישנה בשדרות, שמעו על הקרבות ועל סיפורי הגבורה שהתרחשו במקום.

המסע נמשך גם לאחר החזרה לעכו. בערב השבעה באוקטובר התקיים בבית קק״ל ערב עיבוד ושיח, שאפשר לבני הנוער לעצור, לשתף ולתת מקום למחשבות ולרגשות שעלו בעקבות הסיור. הם שוחחו על חוויותיהם האישיות ביום הנורא ההוא, על המידע שאליו נחשפו, על היכרות אישית עם נפגעים ועל תחושת האחריות שלהם כנערות ונערים כלפי החברה והמדינה.
המפגש המחיש עד כמה היכרות בלתי אמצעית עם המקומות והסיפורים האישיים מאפשרת להתחבר לאירועי השבעה באוקטובר לא רק כאירוע לאומי, אלא דרך האנשים והחוויות שמרכיבים אותו.

חן טסלר, מנהלת בית קק״ל למצוינות בעכו, אמרה: "בבית קק״ל אנו מאמינים שחינוך משמעותי נוצר לא רק מתוך היכרות עם הסיפור, אלא גם מתוך האפשרות לשאול, להרגיש, לשתף ולעבד אותו יחד – כחלק מחיזוק תחושת השייכות, האחריות והחיבור לחברה הישראלית".

בבית קק״ל למצוינות בנוף הגליל עצרו את השגרה כדי לזכור, להקשיב ולהיות יחד. במסגרת מיזם ״סלון עוטף״, התקיים ערב עדות ושיח לציון אירועי שבעה באוקטובר, בהשתתפות כ-60 בני נוער וצעירים מהעיר.
במרכז הערב עמד אל״ם דותן בקבני, שהגיע למתחם הנובה עם שבעה קצינים נוספים כבר בשעות הראשונות של אותו בוקר. יחד הם נלחמו, טיפלו בפצועים וסייעו בחילוץ הניצולים. דותן שיתף את המשתתפים בסיפורו האישי, השמיע הקלטות מאותו יום ותיאר את רגעי הלחימה, הכאוס וההתמודדות עם המראות המזעזעים.

דותן סיפר על ההתייצבות המיידית למשימה, גם ללא פקודה מסודרת, ועל תחושת האחריות להציל כמה שיותר אנשים. לצד הזוועות, הוא הדגיש את האחדות ושיתוף הפעולה בין הכוחות ואת הכוח שנוצר כאשר אנשים שונים פועלים יחד למען מטרה משותפת.

השיחה נגעה גם בהתמודדות האישית שלו. דותן סיפר כי אכל לראשונה רק לאחר יומיים, וכי שיחת הטלפון הראשונה עם אשתו התקיימה רק כ-24 שעות לאחר שיצא ללחימה. הוא שיתף בקושי לעכל את מה שחווה, כמפקד וכאיש משפחה, ובהתמודדות שמלווה אותו מאז. בתחילת דבריו הוא הודה לנשות העורף, לאחיות ולמשפחות על התמיכה שאפשרה ללוחמים להמשיך, והקדיש תודה מיוחדת לאשתו עדי.

המשתתפים שאלו אותו על ההתמודדות כמפקד וכאיש משפחה, על הטיפול בעצמו ועל הדרך שבה ממשיכים הלאה אחרי אירועים מטלטלים שכאלה. דותן דיבר גם על הבחירה להפוך משבר לעשייה – להיות פעילים, ליזום, להשפיע ולעשות טוב. הוא התייחס גם לרב-תרבותיות של בית קק״ל בנוף הגליל – עולים לצד ותיקים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – וציין כי גם בצה״ל הכוח נובע מהיכולת של אנשים שונים לעמוד זה לצד זה ולפעול יחד. ערב זה של הקשבה, זיכרון וחיבור משותף, הדגיש בפני המשתתפים את הכוח שיש בסיפור אישי ואת חשיבותה של האחדות.

במסגרת פעילות בית קק״ל קריית מלאכי, השתתפו בני הנוער בטקס מרגש ובמיצג אור לציון אירועי שבעה באוקטובר, בשיתוף עיריית קריית מלאכי ותנועות הנוער בעיר. המיצג נשא את המסר: זוכרים. מאירים. ממשיכים.״

במהלך הטקס התייחדו המשתתפים עם זכרם של הנופלים מהעיר ושמעו את סיפורו המרגש ומעורר ההשראה של יוסף חיים אוחנה, תושב העיר ושורד השבי, שסיפורו נגע בלב כולם. בין מנחי הטקס היו גם שתי חניכות מבית קק״ל, שהשתתפו באופן פעיל בהובלת הערב.