חניון הר בטח וחניון געתון סגורים למטיילים עד להודעה חדשה.
הרי הגליל המערבי משתפלים בהדרגה מגוש הרי מירון מערבה, אל מישור חוף הגליל. בגבעות המערביות ביותר, המתנשאות לגובה של עד250 מטר מעל פני הים, נטעה קק"ל את יער כברי, שעיקרו עצי מחט. היער משתרע מצפון לנחל געתון, משני צדי כביש צומת כברי-מעלות (כביש 89).שילוב של נתונים טבעיים עם שבילים ואתרים שטיפחה קק"ל, הופכים את האזור למקום נעים מאוד לטיול. יער כברי אינו גדול במיוחד, אך ניתן למצוא בו ובסביבתו מבחר מרשים של מקומות מעניינים לביקור, ובהם חורשים טבעיים ויערות נטועים, אתרי עבר ומורשת קרב, חניונים ומעיינות
גישה: פונים מכביש 89 צפונה בכביש הגישה לנווה זיו. נוסעים בכביש הגישה רק 150 מטר ופונים ימינה בדרך עפר קצרה המובילה לגבעת שעל.בראש הגבעה ניצב מגדל תצפית המשרת בקיץ את צופי האש של קק"ל. המגדל הוקם בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה.לתשומת לבכם: חל איסור לעלות על המגדל. המגדל נועד ליערני קק"ל ולצופי אש העולים עליו למטרת עבודה בלבד.בצד המגדל, בצל עצי אלון מצוי, מוצבים שני שולחנות פיקניק. העצים עוצבו כך שנותרה בהם צמרת נותנת צל. מכאן ניתן לצפות מזרחה, אל מרחבי הגליל המערבי.
גישה: בצד הכביש המוליך לגן היערני-ארכיאולוגי בכברי.זהו חניון אינטימי השוכן בצד טחנת הקמח הישנה – טחנת עַבִּיד. המבנה השתמר במצב טוב למדי. הטחנה פעלה בכוח מי נחל געתון, המרוחק מכאן כ-400 מטר בקו אווירי. אמה בנויה הוליכה את המים מהנחל אל הטחנה, שפעלה עד קום המדינה. בחניון מוצבים גם עמודי הנצחה לתורמים.
גישה: פונים מזרחה מכביש 70, כ-800 מטר מדרום לצומת כברי. רחבת החניה נמצאת במרחק של כ-100 מטר מהכביש.שביל נגיש, מעוטר בעצי כליל החורש ומיני עצים אחרים, מוביל מרחבת החניה לחניון השוכן בצל עצי מחט. מהחניון יוצאים שני שבילים סלולים. השביל שממשיך היישר פנימה עובר בכביש הישן מנהריה ליחיעם. השלדים של שלושת המשוריינים, הצבועים אדום עז, נחים למרגלות בית הקברות של הכפר כברי, בדיוק במקום שבו נעצרו במלחמת העצמאות. לידם, משמאל לדרך, ניצב קיר אפור מעוצב ובו לוח מתכת המביא את תרשים הקרב שבו נעצרה השיירה. בין עצי ברוש מימין לשביל נמצאת אנדרטה המנציחה את שמות הנופלים. וזה סיפור השיירה:
גישה: מכביש מעלות-נהריה (כביש 89), כ-300 מטר ממערב לכניסה ליישוב נוה זיו. שימו לב: הכניסה אפשרית רק לנוסעים מכיוון מזרח מערבה.מסלול הטיול קל ומהנה. מהחניון שהציבה קק"ל למרגלות הגבעה צועדים 150 מטר לפי השילוט בדרך עפר כבושה, המגיעה לרחבת חניה בצדה המזרחי של הגבעה. שביל קצר, שאורכו כ-200 מטר, חוצה את הגבעה מערבה בין השוחות שחפרו לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות. הגבעה מכוסה חורש דליל שבו בולטים עצי חרוב ועצי אלון, וביניהם שפע של שיחים כגון לוטם שעיר וקידה שעירה. בחורף ובאביב תמצאו כאן פריחה שופעת.השביל יורד לדרך עפר בצדה המערבי של הגבעה ומכאן פונים שמאלה (דרומה) בחזרה לחניון, מהלך כ-200 מטר נוספים.
גבעת המשוריין מתנשאת מעל כביש 89. בימי מלחמת העצמאות עברה למרגלות הגבעה הדרך לקיבוץ יחיעם הצעיר, שעלה על הקרקע ב-26 בינואר 1946. הגבעה היתה עדה לקרב מר שבו נלחמו על נפשם 11 לוחמים,שניסו להגיע במשוריין לקיבוץ יחיעם הנצור. כך השתלשלו הדברים:לאחר הכרזת תכנית החלוקה של ארץ ישראל, על פי החלטת האום מ-כ"ט בנובמבר 1947, השתרר בגליל המערבי מתח בין התושבים הערבים לבין אנשי היישובים העבריים. התחבורה לארבעת הקיבוצים שבסביבה – חניתה, אילון, מצובה ויחיעם – התנהלה בשיירות מאובטחות בידי נוטרים.בבוקר ה-20 בינואר 1948 יצאה ליחיעם כיתת נוטרים בפיקודו של דן כהן, במטרה לאבטח משאיות שביקשו לצאת מיחיעם לנהריה ולהביא מים לקיבוץ. בדרך כלל נסעו המלווים בטנדר, אלא שבבוקרו של אותו יום חש כהן במתח מיוחד ולכן יצא לדרך במשוריין. לרשות כל נוטר היו רובה וחמישים כדורים ובמשוריין הוטמנו גם כמה רימונים.אנשי המשוריין לא ידעו שבאותו זמן ממש פתחו כוחות קאוקג‘י בהתקפה על הקיבוץ. רוכב אופנוע שניסה להזהירם, לא הספיק להגיע אליהם בזמן. המשוריין אמנם התגבר על שני מחסומים ליד הכפר הערבי כברי, אך למרגלות גבעת המשוריין נתקל במחסום גבוה ונתקע. הכוח ספג אש כבדה וקליעים שחדרו את המשוריין.לאחר קרב שנמשך יותר משעה, נאלץ הכוח לנטוש את המשוריין והתארגן להגנה מתוך העמק של נחל געתון. הלוחמים ניהלו קרב לחיים ולמוות במשך ארבע שעות, עד שלמקום הגיעו שני משוריינים בריטיים, דבר שהביא לנסיגת התוקפים. בקרב נהרגו שישה לוחמים. שלושה נהרגו בשדה הקרב ושלושה מתו מפצעיהם לאחר שהובאו לבית החולים.
גישה: הגן היערני הארכיאולוגי שוכן במשרדי קק"ל באזור הגליל המערבי בכברי. מכביש 89, במריק של כ-1.2 ק"מ ממזרח לצומת כברי, פונים דרומה לכיוון בית הספר האזורי ואחרי כ-200 מטר מגלים מימין את שער הכניסה לאתר.קק"ל יצרה במתחם בשיתוף עם רשות העתיקות פארק יערני-ארכיאולוגי. מלבד מבחר גדול של עצים, יש במקום אוסף מרשים של מתקנים קדומים לעיבוד תוצרת חקלאית. עיבוד הזיתים לשמן, עיבוד הענבים ליין ולצימוקים והפיכת גרגרי החיטה לקמח, העניק לתושבים הקדמונים של הארץ אפשרות לשמר את המוצרים החקלאיים במשך זמן רב מבלי שיתקלקלו.
נחל געתון מתחיל את דרכו במורדות הר בטח, ליד מושב מעונה. הנחל, שאורכו כ-19 ק"מ, חוצה את הגליל המערבי ואת נהריה ונשפך לים התיכון.שמו העברי של הנחל מנציח את היישוב געתון (ח'ירבת ג'עתון), הנזכר בתלמוד. שמו הערבי של הנחל, ואדי אל-עיון (נחל המעיינות), מעיד על המעיינות הרבים שנובעים בו.גישה: בצומת געתון שבכביש נהריה - מעלות (כביש 89) פונים דרומה ונוסעים בכביש 8833 המוביל לקיבוצים געתון ויחיעם. אחרי 1.2 ק"מ פונים מזרחה (שמאלה) בדרך עפר מסומנת כחול. דרך העפר טובה לכל רכב. נוסעים בדרך הכחולה 1.2 ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כ-150 מטר לרחבת החניה שלמרגלות חורבת געתון.
גשרון עץ חוצה את ערוץ נחל געתון לכיוון החניון שהכשירה קק"ל. ממעל מתנשאת חורבת געתון (חירבת סורסוק). בית האחוזה הענק היה רכושה של משפחת סורסוק האמידה, שהחזיקה במאה ה-19 שטחי קרקעות נרחבים בצפונה של ארץ ישראל. החורבה יושבת על מקומו של יישוב ששכן כאן עוד בתקופת מלכות ישראל (1000 לפנה"ס). שפע המים והאדמה הפורייה לא נעלמו מעיני הצלבנים, ובימיהם פעלה כאן חווה חקלאית בשם גָשוּן, או גָסוּן.אזהרה: הכניסה למתחם חורבת געתון אסורה בשל סכנת התמוטטות.עין געתון, למרגלותיה המערביים של החורבה, הוא מעיין רדום רוב חודשי השנה. על מקומו מעידות רק כמה משוכות פטל. בסוף החורף מגיחים המים מתוך גומה קטנה בקילוח עז וזורמים במדרון הגבעה היישר לנחל געתון. לאחר גשמים עזים עשוי עין געתון לשפוע כמות אדירה של מים, עד 1,000 מ"ק לשעה, גם אם קודם לכן היה יבש לחלוטין. חודש לאחר מכן כבר עלול עין געתון לכזב ועל כן כינו אותו בעבר עין מג'נונה (המעיין המשוגע).
כקילומטר במעלה נחל געתון נובע עין אשחר (עין א-סווייד, המעיין השחור) ולידו עין ירק (עין ענקליס, הצלופח). כיום מימיהם נשאבים ורק לאחר גשמים עזים במיוחד זורמים העודפים לנהר.חובבי הליכה יכולים לעלות ברגל מאזור עין אשחר לעין מירב ולעין אט בשביל מסומן שחור. שלט של קק"ל מכוון לתצפית החרוב, הפורשת לעיני המטיילים את נופי מישור החוף של הגליל המערבי. משם צועדים עוד כ-700 מטר במעלה המדרון, אל משטח סלע גדול ונאה. כאן תמצאו שתי נביעות קטנטנות (עין אט), שבעבר נקראו עין גורון (מעיין הגורן) ועין אל-בלט (מעיין הסלע). בין הסלעים חצובים בורות ומערות קבורה, כנראה מהתקופה הרומית.כ-300 מטר במעלה השביל, בצל איקליפטוס בעל 5 זרועות ענק, נובע עין מירב לתוך בריכה קטנה ורדודה. ביחד הם יוצרים פינה נחמדה. בסמוך למעיין ניצב מבנה אבן גדול בעל קמרון מרשים.
בחניון כברי בכניסה למשרדי קק"ל אזור גליל מערבי-כרמל הונגשו המתקנים הבאים:
באתר ההנצחה לשיירת יחיעם הונגשו המתקנים הבאים:
בגן הארכיאולוגי בכברי הונגשו המתקנים הבאים:
בחניון גבעת המשוריין הונגשו המתקנים הבאים:
בחניון ומגדל תצפית הר בטח הונגשו המתקנים הבאים: