יער לנדוי, השוכן בפאתי קרית טבעון, מנציח את זכרו של שמואל חיים לנדוי (1928-1892), הוגה דעות ומראשי תנועת הפועל המזרחי. היער ניטע ביוזמת קק"ל על ידי חברי מושב שדה יעקב ב- 1931. ביער שרידי חקלאות עתיקה מבית שערים הקדומה , שהגיעה לשיא תפארתה בימי רבי יהודה הנשיא שהעביר אליה את הסנהדרין (170 לספירה בקירוב) ולמרות שעבר לציפורי שב להיקבר בבית שערים שהפכה לאתר קבורה יהודי ענק.
הגבעה שבה צומח יער לנדוי נושאת שרידים מבית שערים הקדומה, בעיקר חציבות של מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית. בית שערים הגיעה לשיא תפארתה בימיו של רבי יהודה הנשיא, שהעביר אליה את מושב הסנהדרין (170 לספירה בקירוב). מאוחר יותר אמנם רבי יהודה עבר לציפורי, אך לאחר מותו הובא לקבורה בבית שערים ובעקבות כך הפך בית הקברות של העיירה לאתר קבורה יהודי ענק.לאחר שקק"ל רכשה את אדמות בית שערים, התיישבו בה בשנת 1924 חסידי יבלונה, קוז'ניץ ואחרים שעלו ארצה מפולין. הם הקימו את היישובים נחלת יעקב וזכרון אברהם, אך לא עמדו בתלאות הקדחת ובקשיי הסביבה וסופו של דבר עזבו את המקום והקימו את כפר חסידים.
למפת יער לנדוי
בשנת תשס"ח פרצה קק"ל את השביל ביער, כהוקרה לפועלם של חלוצי תנועת הפועל המזרחי. מרחבת החניה של חורשת השומרים השביל יורד במדרון לאחר שנחלוף על פני גרם מדרגות היורד למטה, נפנה ימינה בשביל בין עצי אורן ירושלים ועצי חרוב אשר ניטעו בידי קק"ל לבין עצי אלון תבור, הצומחים כאן בר. מלווים אותם עוזרר קוצני, לבנה רפואי, אלה ארצישראלית ואשחר ארצישראלי. בין הסלעים בולטים במיוחד אזוב מצוי וזוטה לבנה ובחורף מתכסה המדרון בפריחה עונתית של כלניות ורקפות. השביל כולו זרוע במתקנים חקלאיים קדומים, חצובים בסלע.
השביל מגיע לאחר כ-200 מטרים לדרך עפר. צועדים בדרך ימינה, במורד המדרון, ולאחרכ-100 מטרים השביל שוב פונה ימינה במורד בתוככי היער. זהו יער מעורב של עצים נטועים עם עצי בר. השביל מגיע לאלון הגדול שברחבת החניה של בית הקברות של קרית טבעון משם השביל אוגף את בית הקברות ועולה בגרם מדרגות חזרה לכיוון חורשת השומרים.מומלץ להמשיך היישר לפנים, קק"ל הקימה כאן חניון ובו מתקני שעשועים המתאימים גם לנכים. בקצה המזרחי של היער נמצא מצפור לזכרם של חיים שמעון ופעשא אלפרט. זוהי תצפית מקסימה, המשקיפה על קרית טבעון, הרי נצרת, גבעת המורה, הגלבוע ועמק יזרעאל. למרגלות המצפור נראים היטב בתי מושב שדה יעקב.כמו כן, כדאי לצאת מהחורשה לרחוב השומרים. במפגש רחוב השומרים עם רחוב יזרעאל נמצאת אנדרטה בתוך גן המציינת את המקום בו נרצח השומר אלכסנדר זייד. זייד (1938-1886) נרצח כאן כאשר היה בדרכו לאתר ההתיישבות הזמני של קיבוץ אלונים, הנמצא סמוך לכאן. בסמוך לאנדרטה לזכרו נמצא שלט נוסף המציין את המקום בו ארבו לו רוצחיו.בצדו השני של רחוב השומרים נמצא פתח בית הקברות המיוחד, שבו קבורים חברי אגודת השומרים, ביניהם גם אלכסנדר זייד. מצבות הקברים בנויות מאבנים בלתי מסותתות והמקום כולו משרה אווירה מיוחדת.בשנת תרפ"ו (1926) עלתה למקום "קבוצת הרועים". חבריה ביקשו להקים כפר של רועים. הניסיון הרומנטי משך אליהם גם אנשים מתל אביב, ביניהם המשורר אלכסנדר פן, שכתב כאן אחדים משיריו היפים. לאחר מספר ניסיונות התיישבות כושלים, עזבו הרועים את גבעות בית שערים. מי שנשאר במקום היה השומר אלכסנדר זייד, שהתגורר במקום עד שנרצח (1938).בשנת תרפ"ז (1927) נוסד מושב שדה יעקב, המושב הראשון של הפועל המזרחי בעמק יזרעאל. מייסדיו, חלוצים עובדי אדמה, חדורי אמונה באהבת הארץ ואהבת התורה, התיישבו תחילה בגבעת בית שערים ורק אחר כך עברו להתיישבות קבע בעמק יזרעאל, למרגלות במקום מושבם הנוכחי. שם היישוב מנציח את הרב יצחק יעקב ריינס, מייסד הפועל המזרחי.