רכס הרי נפתלי

הנסיעה במעלה הכביש המטפס במדרון התלול של רכס נפתלי היא תמיד חוויה. כל עיקול של הדרך מגלה עוד טפח מנופי עמק החולה, הגולן והחרמון. חבל לגמוע את הדרך במהירות וכדאי לעצור מפעם לפעם ולבקר באתרים שבצד הדרך, המתוארים כאן ממזרח למערב. 

נקודת מוצא: צומת כ"ח, בפנייה לכביש הצפון (כביש 90),  כ-1.5 קמ' מצפון לכניסה לאגמון החולה.

חניון נחל קדש

חניון נחל קדש שוכן ככקילומטר מצומת כ"ח, במקום שבו נחל קדש פורץ מהרכס לעמק החולה. בחניון יש שולחנות פיקניק בצל עצי אורן ועצי חרוב. ליד רחבת החניה נמצאת אנדרטה לזכרם של תושבי המועצה האזורית מבואות החרמון שנפלו במלחמות ישראל. החניון הוא נקודת הסיום של מסלול הטיול הרגלי שביל הלוחמים.

שביל החידות ומצפה רן

בעיקול החד של הכביש, 1.8 ק"מ מחניון נחל קדש, מסתעפת שמאלה דרך עפר המגיעה לאחר כ-50 מ' לרחבת חניה קטנטנה. מהרחבה עולה שביל באורך כ-300 מ' לנקודת תצפית המוקדשת לזכרו של הטייס רן כוכבא, שנהרג במלחמת לבנון השנייה כאשר מסוקו התרסק ממש כאן (2006) . לאורך השביל, העובר ביער קק"ל, מוצמדים לסלעים אריחי קרמיקה נושאי חידות.

חניון הפילבוקס ומצפור יובל ניר

דרך עפר אבנית, עבירה לרכב פרטי, יוצאת מהכביש צפונה ומגיעה לאחר כ -750  מ' לרחבת חניה ובצדה חניון בצל עצי אורן. המקום  מוקדש לזכרו של יובל ניר, קצין צנחנים שנהרג בלבנון בשנת 1997. סמוך לחניון נמצאת עמדת פילבוקס. לכאן עלו אנשי הפלמ"ח כדי להתקיף בפעם השנייה את מצודת נבי יושע, קרב שגבה 22 קורבנות. פצועי הקרב נאספו אל הפילבוקס. הכניסה לפילבוקס אסורה.

שביל הלוחמים

מרחבת החניה של מצודת נבי יושע מוביל שביל מרוצף לקבר האחים שבו קבורים חלק מ-28 לוחמי הפלמ"ח שנפלו על כיבוש המקום במלחמת העצמאות. מאתר ההנצחה ממשיך שביל מסומן אדום בצד הגדר המקיפה את המצודה. לאחר כ- 350 מ' מגיע השביל למרומי הגדה הדרומית של נחל קדש, שיוצר כאן קניון עמוק ומרהיב עין. ייתכן שתגלו את שפני הסלע שחיים בסביבה.

מכאן והלאה השביל מיועד למיטיבי לכת בלבד. שביל ישראל פונה שמאלה, ואילו שביל הלוחמים, מסומן אדום, פונה ימינה במורד התלול של מדרון ההר. רוב הדרך מוצלת בעצי אורן וביניהם צומחים גם עצי בר, בעיקר אלון מצוי, חרוב מצוי ואלת מסטיק. לאחר כ – 700 מ' השביל מגיע לעמדת הפילבוקס ואחר כך יורד עוד כקילומטר, אל חניון פארק נחל קדש.

נקודת איסוף בסוף המסלול: חניון נחל קדש (אפשר לסיים גם בעמדת הפילבוקס).

מצודת ישע

שביל קצר מוביל מרחבת החניה אל חורשה ובה אנדרטה וקבר אחים של לוחמי מלחמת העצמאות, שנפלו במהלך שלושת הניסיונות לכיבוש המצודה.

מצודת ישע (נבי יושע) היא מבנה משטרה מטיפוס טגארט, שכמוהו בנו הבריטים לאורך הגבול עם לבנון, שהייתה תחת חסות צרפת. המצודות היו חלק ממערך הגנה שנועד למנוע חדירות מלבנון לשטח המנדט הבריטי. בין המצודות נבנו עמדות "פילבוקס" – מגדלי שמירה עגולים מבטון, שאוישו בשעות הלילה.

במלחמת העצמאות חלשה מצודת ישע על הדרך ליישובים הנצורים מנרה ורמות נפתלי ועל אצבע הגליל בכלל. כאשר מסרו הבריטים את המצודה לערבים (אפריל1948), החליטו במטה ה"הגנה" לכבוש את המקום. המשימה הוטלה על הגדוד השלישי של הפלמ"ח. אחרי שני כישלונות בקרבות עקובים מדם, שנעשו בליל 15 באפריל ו-20 באפריל, יצא הכוח ב-16 במאי למתקפה שלישית וכבש את המקום, לאחר שמטוס ישראלי הטיל פצצות תבערה מאולתרות. ההפצצה ערערה את ביטחונם של הערבים והם נטשו את המצודה. בקרבות על נבי יושע נהרגו 28 לוחמים ישראליים (כ"ח) ומכאן כינויה הנוסף של המצודה – מצודת כ"ח. מסבירן קולי, שנמצא ליד קברי הלוחמים, מספר על קרבות נבי יושע.

מוזיאון הרעות

המוזיאון פועל לצד מצודת ישע והוא מתאר את תולדות המצודה ואת מהלך קרבות נבי יושע ומנציח את הנופלים. הכניסה בתשלום.

מצפור מלכיה

מי שייכנס לקיבוץ ויפנה ימינה אחרי שער הכניסה, יגיע מיד לגבעה מיוערת, המכונה בפי תושבי המקום "גבעת גנדי". שביל קצר מוביל למרפסת תצפית המשקיפה על בקעת קדש, עמק החולה, הגולן והחרמון. מסבירן קולי מספר על הקרבות הקשים שהתחוללו במלחמת העצמאות על כיבוש מלכיה.

קטע כביש זה נמנה עם כבישי הנוף היפים בישראל. הכביש עובר דרך יפתח, המצודה הצלבנית הונין ומסתיים בקיבוץ משגב-עם, "הציפורן" של אצבע הגליל. כקילומטר מצפון ליפתח אפשר לפנות לדרך נוף הרי נפתלי ולרדת ברכב פרטי לקריית שמונה, או לכפר גלעדי.

נקודת מוצא: הפנייה ליפתח מכביש 899, כ-600 מ' ממערב לצומת ישע.

מצפור יפתח

חניון ובו שולחנות בצל עצי חורש טבעי ונקודת תצפית מרהיבה על עמק החולה, הגולן והחרמון. החניון נמצא ממזרח לכביש, בדיוק מול הכניסה לקיבוץ יפתח.

מצפור אמיר קרא

מהכניסה המובילה לאתרי הגלישה יוצאת דרך נוספת, המתעקלת צפונה ומגיעה לאחר כ-750 מ' למצפור המוקדש לזכרו של סמ"ר אמיר קרא, שנפל בלבנון בשנת 1995. המצפור צופה אל עמק החולה, החרמון והגולן. מסבירן קולי מספר על הנוף ועל דמותו של אמיר.

מצפה בניה

לפני הכניסה לקיבוץ משגב עם פונה דרך עפר ימינה המגיעה למצפה מקורה במצללה, המנציח את זכרו של רס"ן בניה ריין, שנהרג בלבנון בשנת 2006. המצפור משקיף על כפרי דרום לבנון, קריית שמונה ומטולה, החרמון וצפון עמק החולה והגולן. מסבירן קולי מספר על הנוף ועל סיפור חייו של בניה ריין.

דרך נוף: ממצפה עדי למטולה

קק"ל פתחה דרך ביטחונית, שמתחילה בכניסה למחנה צה"ל מצפה עדי (ליד מרגליות) ופונה צפונה למטולה. הדרך, שאורכה כ-8 ק"מ, עבירה לרכב פרטי ומעניקה תצפיות מרהיבות  מנקודות מבט בלתי שגרתיות על החרמון, על צפון הגולן, על עמק החולה ועל כפרי לבנון. הדרך עוברת קרוב מאוד לבתי הכפר הלבנוני כילא.

נקודת מוצא: ליד מחנה צה"ל מצפה עדי, כביש כפר גלעדי–מרגליות (כביש 9977), כחצי קילומטר מדרום למפגש עם כביש 886.
נקודת סיום: מעגל התנועה שבמפגש הרחובות הגולן ומעלה דדו, מטולה.

כחצי קילומטר מדרום לקיבוץ מנרה פונים ימינה לצוק מנרה ומיד שוב ימינה לשני אתרי אקסטרים: ויה פראטה ("דרך הברזל") והמצוק השקרן. בדרך הנופית תגלו שני אתרים נוספים – מצוק האלונים והמצוק הנעלם. אתרים אלה הוכשרו על ידי קק"ל בשיתוף עם איגוד הספורט הישראלי. הפעילות במקום באמצעות איגוד הטיפוס בלבד.
פעילות גלישה וטיפוס פרטית במצוקים אסורה!

דרך הנוף, שאורכה כ-12 ק"מ, עוברת למרגלות מצוק רמים ומטפסת מכפר גלעדי לקיבוץ יפתח. הדרך סלולה בחלקה, מתאימה לרכב פרטי ולאורכה הציבה קק"ל חניוני פיקניק. שביל ישראל עובר גם הוא בדרך הנוף. נקודות מוצא לדרך הנוף: א. מאזור כפר גלעדי, כביש 9977, כקילומטר ממערב לכביש 90; ב. מהחניון הגיאולוגי שבקריית שמונה. ג. מכביש 866, כ-2.3 ק"מ מצפון לכניסה לקיבוץ יפתח. 

אתרים עיקריים לאורך הדרך (מכיוון כפר גלעדי)

חניון עין רועים - חניון נאה ליד מעיין, שנותר בדרך כלל חרב בקיץ. מי המעיין נאספים לשוקת, שבעבר הרוותה את צימאונם של בני הבקר שרעו בסביבה ועתה היא מעניקה מים לחיות בר. 

מצפה לירן - מוקדש לזכרו של לירן סעדיה, לוחם סיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה (2006). שביל קצר מציג רישומים מעשה ידיו של לירן ומוביל למרפסת תצפית מוצלת, המתנשאת מעל קריית שמונה ועמק החולה. מסבירן קולי מספר על הנוף ועל קורות חייו של לירן.

מצוק רמים והחניון הגיאולוגי - בצומת דרכים נוכל לפנות שמאלה (מזרחה) לחורשת אקליפטוס ובה החניון הגיאולוגי. בלב החניון נמצא סלע הקובייה – גוש סלע ענק ומעוטר בעיטורים בצבע סגול, שהדרדר לכאן ממרומי מצוק רמים. שולחנות הפיקניק הנהדרים שבחניון עשויים מסלע הידוע בשמו העממי "שיש יפתח". זה אמנם איננו שיש של ממש אלא סלע גיר, אך הוא עשויי מתצורה מיוחדת ויפה במיוחד (מהחניון אפשר לצאת לקריית שמונה).

דרך הנוף פונה בצומת ימינה ומגיע לאחר כ-300 מ' למקום שבו בחלק התחתון של מצוק רמים נמצאת שכבת חול צבעוני, שמזכיר במראהו את אבני החול שבקרקעית מכתשי הנגב. אלה הם אכן אבני חול דומות, שנוצרו כאן לפני 130 מיליון שנה. מצוק רמים הוא המקום היחיד בגליל שבו נחשפות שכבות כה קדומות. בשנות ה-50 פעלה במקום מחצבה ובחול הצבעוני השתמשו לתשתית כבישים.

חורבת נזר ומצפור יואל פרל – בחורבת נזר הקימה קק"ל מצפה לזכרם של יוחאי (ג'וחא) קלנגל ודור חיים ניני, שנהרגו בעת סיור בדרך הפטרולים שבהר דוב (2015) . המצפור צופה על האזור שבו נפגעו. במעלה הדרך מגיעים למצפור נוסף, המוקדש לזכרו של יואל פרל, מצאצאי היישוב הישן בצפת.

חניון יפתח – החניון נמצא כ – 200 מ' לפני היציאה לכביש 886. שביליו מתעקלים בין עצי חורש ויש בו שולחנות נגישים. אבנים גולמיות גדולות פזורות בשטח. הן נראות כפסלים סביבתיים ומוסיפות יופי למקום.

חניון שמיר בקריית שמונה

נמצא בכניסה הדרומית לקריית שמונה. צמוד לחניון משתרע פארק קק"ל קריית שמונה, פארק טבע עירוני ובו שבילים מוסדרים לצד פלגי מים, צמחייה עשירה ובעלי כנף. הפארק נגיש לאנשים עם מוגבלות. האגם שבפארק ניזון מפלג של נחל הזהב. כניסה מכביש 90 (שדרות תל חי). 

גבעת שחומית

בראש רכס בזלת צר, במזרחה של קריית שמונה, הציבה קק"ל מגדל תצפית הצופה אל המרחב. כניסה מרחוב גבעת שחומית.
חניון כפר סאלד – חניון לילה ביער מורדות בגולן, משמש בעיקר בקיץ את מחנות הנוער של השומר הצעיר (כניסה מכביש 918, כ-150 מ'  מצפון לכניסה לקיבוץ כפר סאלד). 

סינגל הרי נפתלי

שביל רכיבה מעגלי באורך 23 ק"מ. אינו קשה מבחינה טכנית, אך דורש כושר גופני, שכן במהלך המסע יש להתגבר על הפרש גובה מצטבר של כ-550 מ'. הסינגל עובר, בין השאר, בגן הפסלים תל-חי, עין רועים, החניון הגיאולוגי ותחנת הביניים של צוק מנרה. השביל מסומן.

נקודות כניסה: החניון הגיאולוגי, הכניסה הצפונית לדרך נוף הרי נפתלי (ליד כפר גלעדי), שכונת בימת תל חי ותחנת הביניים של צוק מנרה.

היער והקהילה

במלחמת לבנון השנייה, קיץ 2006 , נורו קטיושות רבות לעבר הגליל וגרמו נזקים כבדים ליערות. ברכס הרי נפתלי לבדו נשרפו כ – 8,000 דונם, שהם יותר משלושה רבעים משטח היער. במבצע השיקום של היער שיתפה קק"ל את הקהילה. במלאכה השתתפו אלפי מתנדבים, מהארץ וגם כאלה שהגיעו במיוחד לשם כך מחו"ל, ועבדו לצד אנשי אגף הייעור של קק"ל. למרבה הצער, חלק מהיער נשרף שוב בשרפה שהשתוללה בקיץ 2021.

התוכן בעמוד זה עודכן בתאריך 21.9.2022.
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, אבי הירשפילד, מיטל קציר, מירה זר, יוליה אולשנסקי, אילן שחם, גיא אסייאג וארכיון הצילומים של קק"ל.