יער בית קשת

יער בית קשת משתרע על המורדות המזרחיים של הרי נצרת שמהם נשקפים הנופים המרהיבים של הגליל התחתון ועמק יזרעאל. היער משתרע על פני כ- 25,000 דונם, ומצוי בו שריד מפואר של יער אלון התבור שכיסה בעבר שטחים נרחבים בצפון הארץ. קק"ל הכשירה ביער דרך נוף באורך 18 ק"מ, שילטה את הדרך, פיתחה לידה חניונים לבילוי בחיק הטבע, פרצה שבילי טיול להולכי רגל ולרוכבי אופנים, והכשירה מצפורי נוף לרווחת המטיילים.

תעודת זהות


מבט אווירי לעבר יער בית קשת. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
מבט אווירי לעבר יער בית קשת. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

  • מרחב: צפון.

 

  • אזור גאוגרפי: גליל תחתון - גלבוע.

 

  • אתרים מיוחדים בפארק: מצפור אלוני בית קשת, שביל הטרשונים, תל גובל, נחל אזנות, מצפור התבור.

 

  • אתרים נוספים בסביבה: הר הקפיצה, יער לביא, דרך נוף תורען, הר תבור, נצרת, כפר כנא.

 

  • איך להגיע? ליער בית קשת שלושה שערי כניסה:

    שער צפוני – הגישה אל השער הצפוני היא ממחנה שמשון, בסיס צבאי המצוי על כביש מס' 77 , כ- 2 ק"מ מערבית לצומת גולני.

    שער דרומי  – הגישה אל השער הדרומי היא דרך נצרת עלית. מדרך החטיבות ממשיכים בשדרות מעלה יצחק רבין,  שילוט מוביל למפעל תע"ש וליער צ'רצ'יל. ממצפור יער צ'רצ'יל יש להמשיך עוד כ- 2 ק"מ עד לעיקול הכביש, במקום בו חוצה אותו נחל ברק. לאורך הציר קיים שילוט מכוון.

    שער מזרחי  – הגישה אל השער המזרחי היא מכביש מס' 65 ( עפולה–צומת גולני) דרך קיבוץ בית קשת. לאחר עיקול חד שמאלה, מוצב שילוט אל דרך הנוף.

  למפת יער בית קשת

על היער

הכומר וחוקר הטבע האנגלי הנרי בייקר טריסטראם, שביקר באיזור בשנת 1864, מתאר את אשר ראו עיניו:

"יצאנו מנצרת לטבריה… התחלנו את דרכנו על גב הרכס, והמשכנוה למרגלות הגבעות המשתרעות מצפון להר התבור… נכנסנו לתחומו של יער אלונים פתוח, הראשון מסוגו שראינו בארץ ישראל. הנה פגשנו סוף סוף יער ראוי לשמו… הארץ מכוסה כאן בכסות צפופה של שיחים ננסיים – אלת המסטיק, שקד בר, ער אציל וקטלב, ומרופדת טלאים מבריקים של כלניות ופרחים אדומים אחרים, אגודות של רקפות נחמדות, שפע מיני פרחים מורכבים…".  (הנרי בייקר טריסטראם, "מסע בארץ ישראל, 1863-4").

עצי אלון התבור יוצרים תצורת צומח בשם "יער פארק" – זהו יער פתוח בו צומחים העצים במרווחים גדולים זה מזה. עובדה זו מאפשרת את התפתחותם בין העצים של מיני עשבוניים חד- שנתיים, הפורחים בשלל צבעים בחורף ובאביב.

בין השנים 1901 ל- 1913 טיפח אליהו קראוזה, אגרונום ומנהל חוות סג'רה, את יער האלונים. בעזרתם של איכרי המושבה, הוא גזם ודילל את העצים. הגזם שימש לתעשיית הפחמים. יוסף וייץ, לימים מנהל מינהל פיתוח הקרקע של קרן קימת לישראל, שהחליפו בתפקיד, לקח חלק בשמירה על יער האלונים בימי מלחמת העולם הראשונה, עת הורגש בארץ ישראל מחסור בדלק והשימוש בעץ גבר. אולם היער לא ניצל בסופו של דבר מגרזנו של השלטון העותומני, שהשתמש בעצים לבניית המסילות ולהסקת הרכבות לחזית הדרומית.

חברי בית קשת, ביחד עם יערני קק"ל, לקחו חלק בשיקום היער החל מראשית שנות  ה – 50.

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים
יער בית קשת פותח בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם, ובמיוחד בסיוע ידידיה באוסטרליה שתרמו לשיקום חניון בית היערן.
גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים »

דרך הנוף

קק"ל הכשירה ביער בית קשת דרך נוף האוגפת את נצרת מדרום וממזרח. אורכה של הדרך הוא 18 ק"מ, והיא עשויה מצע מהודק. קק"ל שילטה את הדרך, פיתחה לידה חניונים לבילוי בחיק הטבע, פרצה שבילי טיול להולכי רגל ולרוכבי אופנים, והכשירה מצפורי נוף לרווחת המטיילים. בקטעים תלולים של הדרך הונח ציפוי אספלט, והיא מתאימה לתנועה דו-סיטרית של כלי רכב פרטיים ומיניבוסים. אין כניסה לאוטובוסים ולמשאיות.

דרך הנוף מומלצת כתוואי נעים ובלתי שגרתי למטיילים בצפון הנעים באיזור של כביש עפולה-צומת גולני (כביש מס' 65) וכביש צומת המוביל-צומת גולני (כביש מס' 77).
 
שביל אופניים ביער בית קשת. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
שביל אופניים ביער בית קשת. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

מצפור תרען ובית היערן

מצפור תרען
מצפור תורען נמצא בראש המעלה המטפס מבקעת תרען לעבר רכס הרי נצרת, בגובה של 320 מ' מעל פני הים. מהמצפור נפרשים נופי בקעת תרען והר תרען, שבראשו מגדל התצפית לאיתור שריפות יער, המשמש את יערני קק"ל. השם תרען נזכר במקורות: "יפה את רעייתי כתרצה, אלה נשות תרען..." (שיר השירים רבה).

את בקעת תרען חצתה לאורכה דרך רומית עתיקה שיצאה מעכו דרך ציפורי בואכה הכנרת. יש המזהים את הבקעה עם בקעת בית רימון הנזכרת אף היא במקורות. בכפר תרען התגלו שרידים מהתקופה הרומית.

ביום שבו הראות טובה ניתן לראות מהמצפור את החרמון, הר כנען, הר מירון, הר חנתון והכרמל.
חניון ומצפור בית היערן – בית היערן, המצופה אבן, נבנה בשנת 1946 ומציין את ראשית הנטיעות במורדות המזרחיים של הרי נצרת.

בית היערן
חברי הארגון להתיישבות "מצפה הגליל", שהתגוררו בתנאים קשים וללא עבודה בחוות סג'רה, הגיעו למצב של חרפת רעב. הם החליטו לפנות לעזרה לקק"ל ונציגם הגיע  אל משרדו בירושלים של יוסף וייץ, מנהל מחלקת הקרקעות והייעור של הקרן. וייץ, ששמע את מזכירתו מתווכחת עם "אורח" לא מוזמן מחוות סג'רה, הזמינו להיכנס וקבע בו במקום מועד לסיור, על מנת לאתר שטחים מתאימים לנטיעה.

לאחר סיור בשטח קבע וייץ שיש ליער את המרחב שבין התבור לכביש נצרת-טבריה. לקראת הנטיעה נבנה בית היערן כמחסן לכלי עבודה ושתילים. הבית שימש את פועלי הייעור למנוחה, ובו רקמו את חלומם להקים ישוב משלהם. הוא זכה לשם "בית הקרן הקימת".

סביב לבית היערן פותח החניון המרכזי של היער. במקום הוכשר שביל קצר המותאם גם לציבור בעל מגבלות נגישות, ואשר מוליך מבית היערן לעבר מצפור בית היערן, לתצפית נפלאה על יער אלוני בית קשת ולעבר גבעת המורה, התבור, הגלבוע, רמת כוכב ורמת יבנאל. צמוד למצפור נבנה מיקהל לארועים ביער.

מצפור אלוני בית קשת

ממצפור אלוני בית קשת יש תצפית דרומה, מזרחה וצפון-מזרחה לעבר גבעת המורה, התבור, הגלבוע, רמת כוכב, רמת יבנאל, רמת פוריה וטבריה עלית. הנגישות אל המצפור מותאמת לבעלי מגבלות נגישות.

למרגלותינו נבחין ב"יער הפארק" של אלוני התבור. עץ זה הוא עץ נשיר, הגדל באגנו המזרחי של הים התיכון. אלון התבור פורח בתנאי האקלים הים-תיכוני השורר בצפונה של ארץ ישראל, והוא צומח במגוון סוגי קרקעות: קרקע בזלתית ברמת הגולן, קרקע רנדזינה על סלעי קירטון בגבעות אלונים, קרקע טרה רוסה על סלעי דולומיט וגיר קשה ביער בית קשת, וקרקעות קלות כמו החמרה באיזור השרון.

שביל הטרשונים

שביל הטרשונים יוצא למרגלות חניון עץ האלון הקשיש המצוי בהמשך הדרך, לאחר מצפור אלוני התבור ונחל השבעה. אורכו כ- 700 מטר, והוא מטפס בין טרשוני הדולומיט-סלע גיר קשה שמכיל מגנזיום, אשר מעניק לו קשיות וצבע אפרפר. הרכבו הכימי של הדולומיט הופך אותו לרגיש לבליה כימית (קארסט) שממיסה אותו, וביחד עם הרוח, מעצבת את תצורת הטרשונים המצויה לאורך השביל.

המפלס בו מצוי השביל מהווה מפגש בין עצי אלון התבור המטפסים מיער הפארק לבין עצי החורש הים-תיכוני הגולשים מפסגת הרכס. בתת היער נבחין באביב במגוון פרחי בר  ובצמחים חובבי לחות, וביניהם מטפסים שונים, טבורית, טחב ועוד.

תל גובל

תל גובל זוהה עם ישוב מקראי בשם "אזנות תבור", שמקום מושבו מהווה על פי ספר יהושע גבול בין נחלת שבט יששכר לשבט נפתלי: "ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקוקה…" [יהושע יט 34] . בסקר ארכיאולוגי שנערך באיזור התל ואשר השתרע על פני 10 דונם, נמצאו חרסים מהתקופה הישראלית ומהתקופה הרומית.

אל ראש התל מעפיל שביל מסומן היוצא מחניון האלון הקשיש. מראשו נשקפת תצפית לעבר התבור, גבעת המורה ויישובי דרום מזרח הגליל התחתון.

נחל אזנות

ערוץ נחל אזנות מתחבר לערוץ נחל השבעה מצפון לקיבוץ בית קשת. בתוך האפיק נובע בחורפים גשומים מעיין שכבה קטן, בשם עין אזנות. במפתח הנחל חיבור מעניין של עצי אלון תבור עם עצי שיזף. ניתן לראות עשרות עצי שיזף בדרך היורדת מתל גובל לקיבוץ בית קשת, במקביל לאפיק הנחל. השיזף הינו עץ שמוצאו בסוואנה האפריקאית. בארץ ישראל ניתן למצוא אותו בעיקר בעמקים ובמישור החוף.

מצפור התבור

ממצפור התבור נראה הר תבור במלוא הדרו. ההר המבודד, המתנשא גבוה מעל סביבתו, הינו "הורסט" – גוש שהתרומם לאורך קו שבר (העתק) המקיף אותו. יחודו הטופוגרפי הפך את התבור בימי קדם להר מקודש. המסורת הנוצרית מזהה בהר את המקום בו התרחש נס ההשתנות (הטרנספיגורציה) של ישו. החל מהתקופה הביזנטית (המאה ה- 5 לספירה) נבנו בראשו כנסיות ומנזרים. המבנה הניצב על פסגת ההר הוא כנסיה פרנציסקנית שנבנתה בשנים 1921 – 1925.

למרגלות התבור נראים הכפרים דבוריה ושיבלי. הראשון, מימין, מזוהה עם דברת, אחת מערי הלוויים בנחלת שבט יששכר. השני, משמאל, מאוכלס בבדואים בני השבט ערב א- צביח. ניתן להבחין במדרונות ההר בשילוב של חורש טבעי ויער נטוע. הנטיעות על התבור החלו בשנות ה –40.

האורנים המנדטוריים

למרגלות המדרון הצפוני של הר דבורה, במקום בו תוואי הדרך הנופית מבצע עיקול חד  לכיוון צפון-מערב, נבחין במספר עצי אורן גבוהים, הניכרים בגזעם הרחב. אורנים אלה מהווים שריד של נטיעה מנדטורית.  בשנת 1926 החל שרות הייעור המנדטורי בנטיעת עצים במדרונות הצפוניים של הר דבורה. ניטעו שני מינים של עצים: אורן ירושלמי ואורן הגלעין. יער האורנים, שטופח ונשמר בידי יערני קק"ל, נתן אפשרות לחורש הטבעי שדוכא לאורך השנים בכריתה ו"רעיית לחץ", לעלות ולצמוח.

בסיור ביער ניתן למצוא מיני עצי חורש טבעי הגדלים בחסות עצי היער הנטוע, וביניהם אלון התבור , אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית וחרוב.
 
דרך ביער בית קשת. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
דרך ביער בית קשת. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

חניונים ביער

חניון מלכת הולנד – חניון מלכת הולנד הוא חניון קטן, שמצוי בתוך חלקת עצי אורן הגלעין (צנובר) הממוקם סמוך לעיקול בדרך הנוף, בקרבת כביש 77, במקום בו היא מטפסת דרומה לעבר רכס הרי נצרת.

חניון נחל ברק – נחל ברק מנקז את רכס הר יונה לאורך המדרון הדרום-מזרחי של רכס הרי נצרת, לעבר בקעת כסולות, שם הוא יוצר את ערוץ נחל תבור. בחלקו העליון, בקרבת בית העלמין של נצרת עלית, מצוי מקבץ של פרחי אירוס נצרתי (פרח מוגן!).  עד הכביש מתחתר הנחל בנוף של סלע קירטוני.

מהעיקול משנה הנחל את נופו. הוא יוצר קניון קטן שהתחתר בסלע הגיר הקשה, המכוסה במעטה של חורש ים-תיכוני. בנחל זורמים מים בחודשי החורף וראשית האביב. מסלול מסומן מתחיל בעיקול הנחל ויורד איתו לעבר בקעת כסולות. בחודשי החורף והאביב, נפגוש לאורכו שלל פרחי בר וסחלבים.

בעיקול הכביש נמצא שער כניסה לדרך הנוף וחניון קטן המונה מספר שולחנות. מנקודה זו לא ניתן להמשיך עם אוטובוסים צפונה לעבר יער בית קשת.

חניון הר דבורה – הר דבורה מצוי בפינה הדרום-מזרחית של רכס הרי נצרת. פסגתו מתנשאת לרום של 437 מ' מעל פני הים. הגישה אליו מהשער הדרומי של דרך הנוף בעיקול נחל ברק. משם מוליכה דרך אספלט באורך של כ- 2 ק"מ. בראש ההר ניצב סלע הוקרה לציון חתונת הכסף של מלכת בריטניה, אליזבט, ובעלה הנסיך פיליפ.

הר דבורה בנוי מסלע גיר קשה ודולומיט, והקרקע המצויה בו היא טרה רוסה, המהווה בית גידול לחורש הים-תיכוני הסבוך בו שולט האלון המצוי. בתחתית המדרון הצפוני של ההר מצוי יער פארק של אלון תבור.

הר דבורה הוכרז כשמורת יער על ידי שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנת 1926. הוא נקרא באותה תקופה יער סרטבה, והוכרז כשמורת יער מספר 95. בראש ההר הכשירה קק"ל חניון שחוסה תחת צל עצי החורש. מהחניון מוביל שביל מסומן היורד לשער הדרומי בעיקול נחל ברק. בחודש מרץ פורחים הסחלבים והדבורניות על הר דבורה. זכרו, אלו הם פרחים מוגנים!

חניון ומצפור יער צ'רצ'יל – מצפור יער צ'רצ'יל מתנשא לרום של 350 מ' מעל פני הים. ממנו נשקפת תצפית לעבר בקעת כסולות, גבעת המורה, הגלבוע, הר אמיר וצפון הרי השומרון. בצמוד אליו מצוי חניון קטן.