פארק איילון - קנדה

פארק איילון-קנדה, הנקרא על-שם עמק איילון הנח למרגלותיו, וכהוקרה לתרומתה של יהדות קנדה להקמתו, משתרע על פני 12,000 דונם מצפון לכביש ירושלים-תל אביב, בין שער הגיא למחלף לטרון. הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, יערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן, וקיימים בו אתרים היסטוריים מרתקים כמו אמת מים, מערות קבורה, מחילות מסתור, מבצר צלבני ושרידי כנסיות.  קק"ל טיפחה את עצי הפארק והכשירה בו דרכי נוף, משטחי חנייה, מצפורים וחניונים רבים.


תעודת זהות

פארק איילון קנדה. צילום: גיא אסייג, ארכיון הצילומים של קק''ל
פארק איילון קנדה. צילום: גיא אסייג

  • מרחב: מרכז

 

  • אזור גאוגרפי: החוף - שפלה

 

  • אתרים מיוחדים בפארק: עינות אילון, עמק המעיינות, באר איוב, תל אילון, מעיין התמרים, גבעת המצפור, חורבת עקד, דרך בורמה הירדנית, כנסיית אמאוס, חניון הזיתים, בית מרחץ רומי.

 

  • אתרים נוספים בסביבה: פארק יצחק רבין (דרך בורמה, דרך הג'יפים, רכס המשלטים), מבצר לטרון, מנזר לטרון (מוזיאון חיל השריון), דרך הפסלים יער צרעה (הנשיא), יער המכללות בנווה אילן.

  • איך להגיע? הגישה הנוחה ביותר לכניסה לפארק איילון-קנדה היא מכביש ירושלים-תל אביב (כביש מס' 1). יש לפנות בצומת לטרון לכיוון צפון מזרח לכביש המוליך למבוא חורון ומודיעין (כביש מס' 3). אחרי חומת מנזר לטרון פונים ימינה לכביש המוליך לעבר בניין אבן דמוי שומרה, כאן הכניסה הראשית אל הפארק. פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו.

  למפת פארק איילון - קנדה
דרכי נוף:
דרך איילון (דרך נוף ראשית) - מסומנת בירוק, עד בית איוב כ-4 ק"מ
דרך עמק המעיינות - מסומנת בכחול
דרך נוף דרומית ודרך נוף צפונית - מסומנות באדום
דרך מבוא חורון - מסומנת בכחול
דרך התמר, דרך גבעת המצפור ודרך הזית - מסומנות בשחור

שבילי הליכה ברגל:
שביל אמת המים - מסומן בירוק מרוסק, כ-1 ק"מ
שביל התמר - מסומן בירוק מרוסק שביל תל עקד - מסומן בחום מרוסק (אינו מסומן בשטח)
 

על הפארק

הפארק עשיר בנופי חורש טבעי, ביערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן הפזורים במרחביו. בתחום הפארק ובסביבתו קיימים אתרים היסטוריים מרתקים כמו אמת מים, מערות קבורה, מחילות מסתור, מבצר צלבני ושרידי כנסיות.

קק"ל טיפחה את עצי הבוסתן, הוסיפה נטיעות משלה והכשירה דרכי נוף, משטחי חנייה, מצפורים וחניונים רבים. ב"עמק המעיינות" ובמעיין התמרים הוכשרו חניונים גדולים לבילוי בחיק הטבע, והוכשר אגם מים נאה.   כמו כן הוכשרו חניונים בבאר איוב ובסביבות עינות איילון. פארק איילון-קנדה נקרא על-שם עמק איילון הנח למרגלותיו, וכהוקרה לתרומתה של יהדות קנדה להקמתו.

הנתונים הטבעיים של עמק איילון הפכו אותו כבר בימי קדם לאזור מבוקש מאד. זאת משום שהקרקעות הפוריות, שניהנו משפע מים שהתנקזו אל העמק, עובדו כבר משחר ההיסטוריה, וכן היות שבתחום העמק קיים גם צומת דרכים אסטרטגי, החולש על דרכים שעולות מהשפלה וממישור החוף לירושלים ולבית חורון.

קרבות רבים ניטשו על השליטה בעמק. אחד המפורסמים שבהם הוא מלחמת יהושע במלכי הכנענים, שהסתיימה בקריאה המפורסמת: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י' 12). בעמק איילון התנהלו גם קרבות קשים בין החשמונאים והסלבקים במאה השנייה לפנה"ס.

בשלב הראשון של כיבוש הארץ בידי הערבים, במאה השביעית לספירה, שימש העמק כמרכז לכוחותיהם. גם הצלבנים העריכו את עמק איילון כנכס אסטרטגי והקימו בלטרון מבצר חשוב - לה טורון דה שבלייה. במלחמת העצמאות ניטשו כאן קרבות עקובים מדם בין כוחות צה"ל וצבא הלגיון הירדני.
 
תצפית מפארק איילון-קנדה. צילום: אבי חיון
תצפית מפארק איילון-קנדה. צילום: אבי חיון

אתרי הפארק

עמק המעיינות - מסלול עמק המעיינות (מיועד להולכי רגל ומסומן במפה בירוק מקווקו) משתרע לאורך קילומטר וחצי בערך. לאורכו נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר אמאוס-ניקופוליס. האמות ניבנו בתקופה הרומית המאוחרת (המאות 4-3 לספירה). שתי אמות, בשני מפלסים שונים, ניבנו מחוליות אבן שלאורכן נחצבה תעלה. האמה העליונה מתחילה מחורבת עקד. האמה התחתונה מתחילה במעיין ניקבה תת-קרקעי. את מי המעיין הזה ניתן היה לנצל לכריית פיר בעומק שלושה מטרים, שהגיע עד לשכבה נושאת מים. עמק המעיינות עטור בעצי בוסתן - תאנה, זית, חרוב, רימון, דולב, וגפן ובעצי חורש ים תיכוני - ובשרידים קדומים כמו מתקני עיבוד חקלאיים כגון גתות, טרסות, וקברים קדומים. במיוחד בולט הקבר הרומי - אחוזת קבר משפחתית חצובה בסלע.
בחלק העליון של עמק המעיינות ב"מעלה הנחל" הסדירה קרן קימת לישראל מערכת של מספר סכרונים לאורך הערוץ שמטרתם לווסת ולהשהות את המים הזורמים בנחל, כדי למלא את האקוויפר המקומי ובכדי למנוע התמוטטות גדות.
המסלול מסתיים במעיין התמרים, שם הכשירה קק"ל בריכה לאגירת מי המעיינות.

מערכת סחרור המים - בחלק התחתון של עמק המעיינות בסמוך לבריכת התמרים, הותקנה מערכת סחרור המזרימה את מי הבריכה כ-300 מטרים במעלה העמק. המים זורמים מטה חזרה לבריכה דרך מפלונים ובריכות. המערכת, שהתחילה לפעול בקיץ 2012, נמצאת בשלבי הרצה ופועלת בתיאום עם הנהלת הפארק.

מעיין התמרים - המעיין נובע ברוב ימות השנה, והוא נובע מתוך ניקבה שדופנותיה מדופנות באבן. הנקבה היא חלק ממפעל השקיה קדום, כנראה מן התקופה הביזנטית. מי המעיין זורמים כיום באמת מים קצרה שמוליכה את המים לבריכת אגירה. למרגלות המעיין הכשירה קק"ל גן ובו מדשאה רחבת-ידיים שנועדה למנוע את סחף הקרקע לבריכת האגירה.

בריכה בפארק איילון קנדה.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
בריכה בפארק איילון קנדה.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל

מעיין בית הקשתות (עיינות איילון) - הבית הוא מבנה גזית, בעל קשתות, כפי שמעיד עליו שמו, בגודל של 6X4 מטרים. תקרתו עשויה לוחות אבן המונחים על שלוש קשתות. הבניין ממוקם בערוץ הנחל מעל נביעת מי תהום והוא נבנה בתקופה הרומית (שלהי המאה ה- 3 לספירה). הוא שימש כפי הנראה למקום מרפא. בצידו המערבי של הבניין אמת מים מהתקופה הביזנטית. הנקבה, באורך של 12 מטרים, מובילה את המים מן הנביעה אל הבריכה. בתקופה העותומאנית נבנה מסגד על גג הבית.
הכניסה למבנה אסורה עקב סכנת התמוטטות.

באר איוב ועינות איילון - באר איוב שוכנת בין חורבות הכפר הערבי הקטן דיר איוב, שחלש על הדרך העולה לירושלים. במלחמת העצמאות עבר הכפר מיד ליד פעמים אחדות, אך לבסוף נותר בידי כוחות הלגיון הירדני. לאחר מלחמת העצמאות ננטש הכפר ונותר בשטח ההפקר. במקום מעיין נובע ליד עצי תות ותאנה הנאספים לבריכה קטנה. הדרך מדיר איוב לעיינות איילון עוברת ברכס א-זהר, הידוע בשם "רכס התותחים", מראש הרכס תצפית מרהיבה לארבע רוחות שמיים. כאן היה במלחמת העצמאות מתחם ירדני, שצה"ל ניסה לכובשו, אך לשווא. מ"רכס התותחים" גולשת הדרך למזלג דרכים. ימינה - לעיינות איילון ושמאלה - לעמק המעיינות על אמות המים.

תל איילון - כאן שכן המקום המזוהה כעיר איילון, עיר שנכללה בתחום שבט דן (יהושע י"ט, מ"ב) שעל שמה נקרא העמק כולו. (איילון נזכרה בשם ילון במכתבי תל אל עמארנה). בתקופת המאבק של הישראלים בתושבי הארץ שלפני הכיבוש נדחקו בני שבט דן אל ההר (שופטים א', ל"ה) והעיר נותרה בתחום נוכרי. העיר עברה לידי ישראל כנראה בימי בית דוד, והייתה לעיר של הלוויים (יהושע כ"א, כ"ד, דברי הימים א' ו-נ"ד). עם פילוג הממלכה נותרה איילון בתחום יהודה, ובוצרה בידי רחבעם במסגרת הקמת שרשרת ביצורי הגבול שלו (דברי הימים ב', י"א).
ליד התל נובעים מעיינות אחדים - עיינות איילון. המעיין הגדול הוא ביר אל-ג'אבר, הנובע בתוך מבנה אבן קדום מדרום למבצר. בתל איילון נראים שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המבצר נבנה בראשית המאה ה-12 לספירה על ידי המלך הצלבני פולק מאנז'ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים. המבצר חולש על צפון עמק איילון. השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה המערבית והדרומית.

גבעת המצפור - נקודת תצפית, לא הרחק משער הכניסה לפארק. לידה גתות עתיקות, חצובות בסלע. בגתות דרכו ענבים על מנת להפיק את התירוש, שהותסס ליין.

חורבת עקד - בראש הגבעה התלולה נמצאו שרידי יישוב מוקפים חומה מימי הבית השני. ייתכן שכאן שכנה גם מצודת אמאוס, שבנה המצביא הסלווקי בכחידס. בכחידס נשלח על ידי השליט הסלווקי דימיטריוס ה-1 כדי לדכא את המרד החשמונאי ולכבוש את ירושלים. בחפירות שנערכו בשנות ה-70' וה-80' התגלו מעט משרידי היישוב המבוצר ומערת מגורים עם שרידי בנייה וממצא קרמי מהתקופות ברזל, פרסית, הלניסטית ורומית קדומה. כן התגלתה מערכת מסתור שכנראה נחצבה בימי מרד בר כוכבא ברומאים (המערכת מלאה עפר). בשנת 2011 חידשה את החפירות יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה באזור יהודה ושומרון, בשיתוף עם קק"ל. החפירות חשפו שרידי יישוב שהשתרע על פני 60 דונם, מוקף חומות ומגדלים. בקו החומה הדרומי נחשף שער בנוי אבני גזית ומוגן בידי שני מגדלים עגולים למחצה.

"דרך בורמה הירדנית" - דרך רכב שסלל הלגיון הירדני בתקופת מלחמת העצמאות מאמאוס לכפר יאלו ומשם לבית נובא ולבית ליקיא. הדרך יוצאת מהעיקול החד שבראש נחל המעיינות. מטרת הדרך הייתה עקיפת הטריז של צה"ל בגבעות אל בורג', שניתק את הכביש הראשי מלטרון לרמאללה.

גבעה 312 וקבר שייח' אבן ג'בל ("בן ההר") - תצפית נוף מרהיבה אל עמק איילון. המבנה עצמו נבנה בשנת 1288 על ידי מנכורש, מושלה הממלוכי של מצודת ירושלים. על משקוף המבנה חרוט סמלו - מגן אצילים עגול, שמשולשים בתוכו וגביעים משני עבריו. על פי המסורת, הוא עמד בראש צבא הערבים שפלש לארץ במאה ה- 7, והקים כאן באמאוס בסיס צבאי גדול.יום אחד, האגדה מספרת, הורעלו המים שבבארות, וכל מי ששתה מהם חלה בדבר.

בית המרחץ הרומי - נמצא ליד כנסיית אמאוס, מעט מחוץ לתחומי הפארק, בבית הקברות של הכפר עמואס. שמו הערבי של המקום הוא שיח' עוביד, שעל פי המסורת הערבית היה המצביא הראשי של הצבא המוסלמי שמת במאה השביעית במגפת אמאוס. חלקים ניכרים מבית המרחץ, שבו היו ארבעה חדרים, נותרו על תילם. אמה בנויה הובילה את מי המעיינות אל בית המרחץ, נראה כי זהו הדמוסיון ("דומסית"), המרחץ החם של אמאוס המתואר במקורות היהודיים.
אין להכנס לתוך מבנה בית המרחץ עקב סכנת התמוטטות.

חניון הזיתים ושרידי אמאוס - ממערב לכביש מס' 3, ליד כרם זיתים, הכשירה קק"ל את "חניון הזיתים". בקרבתו, משני צידי הכביש, נמצאים שרידי אמאוס, שם יווני לעיר חמת שבגבול יהודה. מקור שם העיר הוא מעיין מים חמים, שאינו נובע בימינו. יתכן שבית המרחץ הרומי ניצל את מי המעיין הזה. אמאוס הייתה סמל למקום תענוגות. עליה נאמר: "אמאוס, מקור מים יפים ונווה יפה" (קהלת רבה ז, טו). מאז המאה השלישית נקראה העיר ניקופוליס (עיר אלת הניצחון). מפעלי המים של העיר, שחלקם נשמרו בפארק איילון, הוציאו את שמעה למרחוק. רוב השרידים המרשימים אינם נמצאים ליד חניון הזיתים, אלא בחלק הפארק שממזרח לכביש.

כנסיית אמאוס - נמצא מעט לפני הכניסה לפארק. מבנה גדול ולפניו חצר הנקראת "בית השלום". המבנה שייך למסדר נוצרי שמרכזו בבית לחם. כאן נמצאים שרידי כנסיה גדולה, מן התקופה הביזנטית (המאה ה-5 לספירה). הכנסייה בנויה על שרידי וילה רומית מהמאה ה- 2 לספירה. כאן הייתה עיר גדולה ושמה אמאוס. במקום שרדו גומחת התפילה (האפסיס) המרכזית ואפסידות משני עבריה, וכן חלק מרצפת הפסיפס של הכנסייה. על פי המסופר בברית החדשה,התגלה ישו לאחר צליבתו לשניים מתלמידיו בדרך מירושלים לאמאוס.

שבילי רכיבה באופניים

קק"ל הכשירה שביל אופניים "סינגל" מעגלי בשם: "שביל הגורל השביעי". השביל נמשך לאורך של כ-12 ק"מ, מקיף את לב פארק קנדה. תחילתו בגבעה י"ד ובה שרידי תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות. עובר בנופי יער, בוסתנים ומדרגות חקלאיות. פארק איילון קנדה נמצא בנחלת שבט דן ומכאן שם השביל: "למטה בני דן יצא הגורל השביעי שעלבין ואיילון" (יהושע י"ט, 40). הסינגל הינו ברמת רכיבה בינונית ומסומן בצבע שחור.

רוכבי אופניים בפארק איילון קנדה.  צילום: אכיון צילומי קק''ל
רוכבי אופניים בפארק איילון קנדה.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל

תחקיר וכתיבה: יעקב שקולניק, מירה זר