קק"ל והמועצה האזורית מגידו יזמו מהלך שתכליתו שימור אופיו של האזור. המסגרת להשגת המטרה היא ההכרזה על חבל ארץ רמת מנשה, המשתרע על כ-81,000 דונם, כפארק ביוספרי. בתחום הפארק כלולים יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה, כמו גם שישה יישובים כפריים, המהווים חלק ממכלול הפארק: מושב עין העמק והקיבוצים גלעד, דליה, רמת השופט, עין השופט ורמות מנשה.
1. המקטע הדרומי של נחל גחר, מחניון הפיקניק ועד לחיבור עם כביש 6953, סגור לרכבים ומוגדר כאזור טיילות ואופניים בלבד. חל איסור הקמת קמפינג ושהייה ממושכת במקטע זה, בשל סכנת קריסת ענפים.2. החל מתאריך 19.10.25 (למשך 4 שבועות), יתבצעו עבודות להחלפת מנעי בקר לאורך דרך הפארק העולה לאנדרטת הקיבוצים. בזמן החלפת מעביר הבקר מול האנדרטה, הדרך למעבר רכבים ואוטובוסים תיסגר למעבר. ניתן יהיה להחנות בשטח הפתוח לפני מעבר הבקר וללכת כ- 200 מ' ברגל לאנדרטת הקיבוצים.3. החל מתאריך 24/11/2025 ולמשך מספר שבועות, יבוצעו עבודות בתוואי השביל הנגיש בנחל השופט. המסלול יישאר פתוח לציבור, אך תתכן תנועה של כלי עבודה בשטח. יש להישמע להנחיות צוות קק"ל ולא להתקרב לאזורי העבודה.4. שביל גבעת הרקפות פורק בתאריך 10.12.2025 עקב בעיות בטיחות.
רמת מנשה, השוכנת מדרום לכרמל בין יקנעם לקיבוץ גלעד, היא מהחבלים היפים בישראל ומתאפיינת בשילוב של יערות נטע אדם ויערות טבעיים של אלון תבור, מרחבים פתוחים, שדות ומטעים, מעיינות ופלגים זורמים. המדרונות המתונים והאופי הכפרי של היישובים משרים שלווה והממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בשטח שמורים באוספים בקיבוצים ומצטרפים לאתרי מורשת וראשית ההתיישבות, כגון ג'וערה ומערת הפלמ"ח.מצפון לרמת מנשה מתנשא הכרמל וביניהם מפריד כביש נחל יקנעם (כביש 70). במזרח גובלת רמת מנשה בעמק יזרעאל, בדיוק במקום שבו עובר כביש יקנעם – מגידו (כביש 66). בדרום מפריד נחל עירון (ואדי ערה, כביש 65) בין רמת מנשה והשומרון. הגבול המערבי של האזור אינו ניכר היטב לעין. גבעות רמת מנשה משתפלות בהדרגה מערבה ומתמזגות עם בקעת הנדיב באזור שבין בת שלמה וגבעת עדה.
למפת פארק מנשה
מרבית שטחה של רמת מנשה מכוסה בסלעי קירטון. אלה הם סלעי גיר רכים, שהגשם גורם להם לבליה מהירה יחסית. בשל כך הגבעות ברמת מנשה הן בעלות מופע "רך" של מדרונות מתונים וחסרי מצוקים. שמו הערבי של האזור, בלד א-רוחה (ארץ הרווחה, ארץ המנוחה), מביא לידי ביטוי את האופי הרמתי והנוח של רמת מנשה. בתחום הפארק, לא הרחק מקיבוץ משמר העמק, נמצאות גבעות בזלתיות. שתיים מהן נראות בבירור בשטח: גבעת אשמר, המכונה "הר הגעש" וגבעת קיפוד.נראה כי בעבר הייתה רמת מנשה כולה מכוסה ביערות של אלוני תבור שרובם הושמד במהלך השנים ורק שרידים ממנו נמצאים באזור קיבוץ גלעד. קק"ל פועלת להשבת היערות ולהגדלת שטחם באמצעות זריעה של בלוטים של אלוני תבור. יערות נטע האדם מכסים כ-30,000 דונם מהשטח. קק"ל החלה בנטיעת יערות המחט והעצים רחבי העלים בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 באמצעות ראשוני קיבוץ משמר העמק, וכיום הם מוותיקי היערות הנטועים בישראל.לאורך הנחלים הזורמים בפארק צומחים עצי ערבה מחודדת ושיחי פטל קדוש וכן ריכוזים של אולמוס שעיר שהוא עץ נדיר בישראל. בשדות שבהן מתקיימת רעייה שולטת צמחייה עשבונית, ובולט בענפיו הגבוהים והמצהיבים השומר הפשוט.בחורף ובאביב הופכת רמת מנשה לאחו הפורח של ישראל שהוא בבחינת תופעת טבע. "יער הרקפות" שליד קיבוץ גלעד שבר כאן את כל השיאים בעושר הפריחה שבו ובעמק השלום, הנמצא במרכז הפארק, מכסים את האדמה מרבדים ססגוניים של כלניות, נוריות, עיריונים, איריסים סחלבים ופרחים נוספים.
למסלולי טיול בשביל הנגיש בנחל השופט באתר מסלולי הטיולים של קק״ללשביל עין השופט-הזורע באתר מסלולי האופניים של קק"ל
מקום: כשלושה קילומטרים מדרום לצומת עין השופט (כביש 672, בין סימני ק"מ 15-16). אזהרה: בשל קו הפרדה רציף בכביש, הכניסה לחניון אפשרית לבאים מכיוון דרום בלבד (מכיוון גלעד) והיציאה היא לכיוון צפון בלבד.מרבדי רקפות: רקפות רבות יש בין עצי האקליפטוס. כדי להגיע למרבדים מרשימים ממש יש לצעוד מהכניסה ליער צפונה, בדרך המלווה את כביש 672. אחרי כחצי קילומטר מגיעים לחלקת עצי אורן ובה ריכוז גדול של רקפות.היער מנציח את זכרו של יוּפּ ווסטרוויל (1899-1944), מחנך הולנדי, נוצרי ופציפיסט, שהקים בימי מלחמת העולם השנייה עם חבריו את מחתרת "חלוצי-ציוני" שפעלה בדרכים בלתי אלימות בלבד. בהשראתו העבירה המחתרת כ-150 יהודים מהולנד דרך גבולות בלגיה וצרפת, ומשם לאחר חציית הרי הפירנאים, לספרד. עוד בעיצומה של המלחמה הגיעו כ-70 חלוצים לחופי ארץ ישראל. הודות לפעילות המחתרת החלוצית ההולנדית שרדו כ-400 מתוך 820 חלוצים. רבים מחברי המחתרת, יהודים ונוצרים, שילמו בחייהם על מאבקם נגד הנאצים. יופ ווסטרוויל נתפס והוצא להורג במחנה הריכוז ווכט שבהולנד, ב-11 באוגוסט 1944.בשנת 1947 נטעה קק"ל במקום יער לזכרו. ביער הוצבו מצבות לזכרם של הפעילים יהודים והנוצרים במחתרת ההולנדית, שמסרו את נפשם להצלת החלוצים. שביל בעל אבני שפה עובר בין אבני הזיכרון. בקצה השביל, במדרון הפונה דרומה ניצבת האנדרטה לזכרו של יופ, ומשם אפשר להשקיף על ערוצו העילי של נחל תנינים, גבעות רמות מנשה והרי שומרון.
בית המכשפה אינו בית של ממש, שכן ידוע כי מכשפות אינן מתגוררות בבתים. זהו השם שהעניקו ילדי עין השופט למעיין הקטן של הקיבוץ, שנקרא בערבית עין סוס. מקור השם בית המכשפה אינו ברור, אבל עיון במפות מימי המנדט מגלה שהעמק הקטן שבו נובע המעיין נקרא אז בפי ערביי המקום "מג'נונה" (המשוגעת). מי יודע, אולי יש קשר בין שני השמות? מה בכל זאת יש כאן? יש כאן מעיין דל הנובע בחורף מתוך שקע מוקף שני נדבכים של אבנים גדולות. מימיו נאספו בעבר לבריכת בטון ריבועית ששרידיה נותרו עד ימינו. עצי תאנה ומשוכות פטל מעידים על ערוץ לח, שמושך מים לפחות חלק מהשנה ויש גם עצי אקליפטוס ענקיים המעניקים צל נדיב. בשלהי שנות ה־30 של המאה ה־20, כאשר מייסדי עין השופט התגוררו בג'וערה, הם העלו במשאבה את מי הבאר למקום מושבם. החלקה שממערב לבית הקברות ולמעיין שימשה גן ירק ומשתלה שסיפקה עצים לקק"ל לייעור הגבעות שמסביב. בגיא הקטן שממערב לבית המכשפה בנתה קק"ל סכרונים נמוכים וביניהם נטעה עצי בוסתן. הסכרונים האלה אינם בולטים במיוחד בנוף, אך הם ממלאים כמה וכמה תפקידים חשובים. ראשית, הם מפחיתים מאוד את סחף הקרקע ובזכותם אפשר לנטוע מאחוריהם עצי בוסתן. שנית, הסכרונים מעכבים את הזרימות של המים הניגרים בגשם, גורמים ליותר מהם לחלחל בקרקע ומעשירים את מי התהום. כשיש יותר מים בתת הקרקע, הנביעות עשירות יותר, הן בכמות המים והן במשך הזמן שהן נותרות פעילות. בית המכשפה נובע בנחל זהורה. אפשר לטייל ברגל במורד הנחל עד לעין שיכר – קבוצת נביעות שפורצות בנחל גחר ומחזיקות מעמד בדרך כלל כל השנה. כדאי לשם לב בדרך לחורשת הבוקיצה השעירה, עץ נדיר יחסית בישראל שמשום מה נמצא בלא מעט נחלים ברמות מנשה. אורך הדרך עד נחל גחר 1.3 ק"מ והדרך נוחה ונעימה.
גישה: כביש עין השופט – משמר העמק (כביש 6953), בדרך עפר היוצאת צפונה מול הכניסה לג'וערה. נוסעים כ-150 מ' ומגיעים (ווייז: בית עלמין עין השופט).
מקום: כ-1.3 קילומטר מדרום ליער יופ ווסטרוויל פונים מערבה (כביש 672, בין סימני ק"מ 15-14). בצומת הדרכים הראשון, ממש ליד הכביש, פונים שמאלה לעבר שלט קק"ל המכריז: יער גלעד. מהשלט יש להמשיך בנסיעה עוד כ-300 מטר עד לחניון.אזהרות: 1. בגלל קו הפרדה רציף הכניסה לחניון אפשרית לבאים מצפון בלבד (מכיוון דליה) והיציאה היא לכיוון דרום בלבד. 2. החניון מרוחק כ-400 מטר מהכביש. הדרך לחניון משובשת, אך עבירה לרכב פרטי. יש לנסוע לאט ובזהירות. מרבדי רקפות: מצפון לחניון נמצא יער מעורב של עצי אלון תבור ועצים נטועים. במדרון היער צומחות רקפות בהמוניהן.חניון אורן זמיר הוא חניון גדול, שנמצא בצל חורשת אורנים. קק"ל הציבה בחניון שולחנות פיקניק בפינות יפהפיות. במרכז החניון מוצבים מתקני שעשועים לילדים. מהקצה המערבי של החניון, בקצה החורשה, אפשר לצפות על מאגר נחל רז (מאגר פירחה), שבחורף מלא מים. בשטחים הפתוחים שבשולי החורשה עולה פריחה יפה.
גישה: כ-4.5 ק"מ מדרום לצומת עין השופט (כביש 672, בין סימני ק"מ 14¬-15) פונים מערבה בדרך סלולה ומגיעים לאחר כ-300 מ' לחניון אורן זמיר (ווייז: חניון אורן זמיר). מהחניון צועדים מערבה כחצי קילומטר, עד לקצה השלוחה, ראש מדרון המשתפל במתינות לעבר העמק שיוצר נחל תנינים. קצה שלוחה הוא בדרך כלל מקום שמבטיח תצפית יפה על הסביבה, דבר שמתקיים גם כאן. אבל, תצפית מאגר גלעד מתפארת לא רק בנוף יפה, אלא גם במקום יפה, ליד שני עצים מפוארים של עצי אלון התבור. יערני קק"ל סכרו את שולי המדרון בקירות נמוכים, שמונעים מהאדמה שמסביב לעצים להיסחף ומשפרים את כמות המים שנותרת בה. בה בשעה משמשים הקירות ספסלים למי שרוצה להישאר כאן שעה קלה וליהנות מהמראות. היופי בנקודת התצפית הזו היא שמכאן אי אפשר לראות ולו גם יישוב אחד. מסביב – רק טבע. במדרון שמעבר לנחל נראה חורש יפה של אלוני תבור. אמרנו "רק טבע", אבל האדם בכל זאת הטביע כאן את חותמו ביצירת שני גופי מים. בגיא שלמרגלותינו עובר נחל רז, מיובלי נחל תנינים. ערוץ הנחל הוסט לשם יצירת מאגר שקולט מי קולחין ומי שיטפונות להשקיה. כתוצאה מהטיית הנחל ויצירת המאגר נוצר ממזרח לו גוף מים נוסף (עין פרחה), המתמלא ממי גשמים ומזרימות נחל רז, ועל כן הוא מלא בדרך כלל רק בחורף. כך או אחרת, עופות מים רבים פוקדים את המאגרים, בעיקר בחורף. מי שיצטייד במשקפת ובמגדיר ציפורים, יוכל בהחלט ליהנות מברכיות ושרשירים ששומחים במים ומלבניות שאורבות לטרף. מבין עצי אלון התבור נשמעות הקריאות הרמות של העורבני ובשדות הפתוחים מבלה העפרוני המצויץ. לכל אלה מצטרפת פריחה מרהיבה של רקפות, כלניות ומינים רבים של פרחים אחרים. בקשה מהנוסעים ברכב שטח: אנא, הישארו בתוואי הדרכים בלבד ואל תיסעו לא בשדות המעובדים ולא בשטחים הפתוחים. נסיעה במקומות אלה גורמת נזקים קשים לחקלאים ולטבע.
להכרת סיפורו של יופ וסטרוויל לחצו כאן
בחניון אורן זמיר הונגשו המתקנים הבאים:
בחניון שרה פרוכט הונגשו המתקנים הבאים:
פארק רמת מנשה והשבילים והחניונים המונגשים לאנשים עם מוגבלות שבו פותחו ומתוחזקים בסיוע ידידי קק"ל בישראל ובעולם - במיוחד בארה"ב ובשוויץ. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים