קק"ל עושה איכות סביבה

קק"ל, שעיקר עשייתה בתחום הייעור, המים והקרקע, היא הגוף הירוק הגדול במדינה התורם לאיכות הסביבה בישראל.במסגרת מפעל הייעור שלה נטעו למעלה מ-240 מיליון עצים בישראל - המדינה היחידה בעולם שבה יש היום יותר עצים משהיו בה בראשית המאה ה-20.בתחומי פעילותה האחרים תורמת קק"ל לסביבה בישראל בפיתוח משק המים, בקידום סדר יום של פיתוח בר-קיימא, בהובלת נושא ניקיון השטחים הפתוחים, בפיתוח משאבי נופש פעיל ותיירות ביערות ובפארקים ועוד.
 

שולחן פיקניק ביער עמינדב. צילום: פלאש 90, ארכיון הצילומים של קק''ל

שולחן פיקניק ביער עמינדב. צילום: פלאש 90, ארכיון הצילומים של קק"ל


כגוף האחראי על פיתוח קרקע, ייעור וחינוך ציוני, ממלאת קק"ל תפקיד חשוב ביותר בהגנה על השטחים הפתוחים בישראל ובטיפוחם. קק"ל נוטעת יערות הן למטרת רווחה ונופש והן במטרה למנוע נזקי סחף קרקע בעקבות גשמים ולהוות חיץ מפני מטרדים אקולוגיים כמו זיהום אוויר, אבק ורעש.

מפעל הייעור של קק"ל, המתבצע בגישה של פיתוח בר קיימא Sustainable Development) ), נועד להבטיח את איכות החיים והסביבה לכל מגזרי החברה הישראלית בהווה ובדורות הבאים. בנוסף לפעילותה בתחום הייעור עוסקת קק"ל בתחומים רבים אחרים התורמים לאיכות הסביבה, כמו שיקום נחלים ובניית סכרים ומאגרי מים להעשרת מי התהום ולהשקיה. במקביל פועלת קק"ל לעצירת תהליכי המדבור ומטפחת פארקים מחוץ ליישובים ובתוכם. כל היערות והפארקים של קק"ל פתוחים לציבור, ללא תשלום.

 

 

ייעור

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה יש היום יותר עצים משהיו בה בראשית המאה ה-20. מאז הקמתה בשנת 1901, נטעה קק"ל בישראל למעלה מ-240 מיליון עצים, המשתרעים על פני כ-920,000 דונם. מלבד נטיעת יערות, מטפחת קק"ל כ-400,000 דונם של חורש טבעי. עצי היער תורמים לשימור הקרקע, למניעת סחף ולהגנה מפני אבק, רעש וחומרים מזהמים.  

היערות יוצרים מיקרו-אקלים נוח ומוצל, מונעים תהליכי מדבור בשולי האזורים הצחיחים, ותורמים תרומה אקולוגית גלובלית להחלשת אפקט החממה באמצעות שחרור חמצן לאטמוספרה וקליטת דו-תחמוצת הפחמן.  

בעבר ניטעו בישראל בעיקר עצי מחט, כמו אורן ירושלים וברוש מצוי. מיני עצים אלה מתפתחים במהירות ומסתפקים בקרקע דלה יחסית ובמעט מים. בשנים האחרונות השתנתה המגמה. היום ניטעים יערות מעורבים, עם מגוון עצי בר המאפיינים את הארץ, כמו אלה ואלון התבור.  

במקומות רבים נוטעת קק"ל גם עצי בוסתן, שמפירותיהם נהנים המטיילים. מתוך דאגה לשימור נופי הארץ, מוגנים השטחים הפתוחים שברשות קק"ל מפיתוח בלתי מבוקר, בנייה ללא אישור, כריתת עצים והובלתם ללא רישיון ועוד.  כמו-כן אנשי המקצוע בקק"ל מובילים מחקר יערני מתקדם בשיתוף פעולה עם טובי המומחים בתחום בישראל ובעולם.  זאת במטרה להגן על הגנת היער מפני מזיקים ותופעות שונות המהווים סכנה לקיומו, לפתחו ולטפחו.    

מניעת שריפות

מדי שנה נפגעים שטחי יער רבים משריפות יער. קק"ל משקיעה משאבים רבים במניעת התלקחות אש ביערות ופתיחת דרכי יער שנועדו למנוע התפשטות האש ולאפשר הגעה מהירה למוקדי השריפות. מגדלי התצפית של קק"ל ברחבי הארץ מאוישים בתצפיתנים המדווחים על כל מוקד אש. בנוסף, הקימה קק"ל מערך כבאיות 4X4 המותאמות לתנועה בשטח וצוותי כוננות מיומנים לכיבוי שריפות יער.
 
אך שימו לב! הדרך הטובה ביותר להילחם באש היא למנוע אותה. בהיותכם ביער, הקפידו על כללי הזהירות - אין להדליק אש ביער. טעות קטנה אחת עלולה להסתיים באסון.
 

שריפה ביער. צילום: יוסי זמיר, ארכיון הצילומים של קק''ל
שריפה ביער. צילום: יוסי זמיר, ארכיון הצילומים של קק"ל

פיתוח סביבתי

אוכלוסיית ישראל מצטופפת ברובה במרכזים עירוניים, ונהנית מהיערות ומהשטחים הפתוחים בעיקר בסופי שבוע ובחגים. בשנים האחרונות פתחה קק"ל את היערות לציבור והכשירה בהם חניוני פיקניק ומתקני משחק, מסלולי טיול ושבילי הליכה למען הבריאות, שבילי אופניים, מצפורים ואתרי מורשת וארכיאולוגיה. ביערות רבים הוצבו שלטי הסברה והכוונה ואתרים רבים הונגשו למוגבלים בתנועה.  כמו כן פיתחה קק"ל יערות קהילתיים בצמוד לישוביים ברחבי הארץ ובשיתוף תושביהם.

שביל מיוחד למוגבלים בתנועה שהכשירה קק
שביל מיוחד למוגבלים בתנועה שהכשירה קק"ל ביער. צילום: ברקאי וולפסון, ארכיון צילומי קק"ל

שיקום מפגעי סביבה

קק"ל שמה לה למטרה לכלול בפעילותה את נושא שיקום המפגעים הסביבתיים כגון אתרי פסולת, מחצבות נטושות וכדומה המאיימים על השטחים הפתוחים, שאותם היא הופכת למוקדי בילוי ונופש בחיק הטבע. אחת הדוגמאות הבולטות היא אתר פסולת גדול באילת, שניטע בצמחי מדבר ומשמש היום פארק צפרות המארח אלפי ציפורים נודדות בדרכן מאפריקה לאירופה. הן נוחתות בפארק ומוצאות בו מקום מנוחה ומזון להמשך מסע הנדודים.
 
במקביל, מובילה קק"ל בישראל את הפרויקט הבינלאומי "מנקים את העולם" (Clean Up the World) – מבצע ניקיון המתרחש במהלך חודש ספטמבר ביותר ממאה מדינות בעולם. במסגרת הפרויקט רותמת קק"ל את תושבי הארץ, מכל המגזרים במטרה לנקות את היערות, השטחים הפתוחים וסביבת המגורים. בפרויקט נוטלים חלק רבבות תלמידים ומבוגרים מכל שכבות החברה הישראלית.

 

תלמידות מנקות את ישראל עם קק''ל. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
תלמידות מנקות את ישראל עם קק"ל. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

דחיקת המדבר

מידי שנה הופכים עשרות מיליוני דונם אדמה ברחבי העולם למדבר בגלל שימוש לא נכון במשאבי טבע, וניצולם המוגזם. בתהליך המדבור הופכות אדמות פוריות לבלתי ראויות לעיבוד ומידלדל מגוון הצמחים ובעלי החיים בשטח. לתהליך זה מתווספת תופעת התחממות כדור הארץ (אפקט החממה), ההופכת אזורים המוגדרים כיום צחיחים למחצה למדבריות של ממש.
 
המדבר, המכסה כמחצית משטחה של מדינת ישראל הוא, בין השאר, תוצאה של טיפול שגוי בקרקע. מחקרים הוכיחו שטיפול אקולוגי נכון באזורים הצחיחים למחצה של המדינה, בהם כמות המשקעים השנתית היא 100–250 מ"מ בלבד, יכול לסייע בעצירת התהליך. קק"ל פועלת לעצירת תהליך המדבור ידי שימור קרקע ונטיעות על פי שיטות חקלאיות קדומות. בנוסף, תורמים אזורי הצל הירוקים שקק"ל יצרה בנב לארווחתם של תושביו.
 
בשיתוף עם גורמים בינלאומיים עוסקת קק"ל במחקר ופיתוח נושא דחיקת המדבר בשלושה תחומים עיקריים:
  • סוואניזציה – נטיעת עצים במרווחים גדולים ביערות ובחורשות, והשקייתם במי הגשם הניגרים במדרונות, באמצעות איסופם בסוללות ותלמים לאורך קווי הגובה. 
  • נטיעות לאורך גדות נחלים.
  • נטיעת לימנים – סכירת ערוצים קטנים במקומות נמוכים וניצול המים הנאגרים בהם לשתילת חורשות קטנות.

    לימן בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון הצילומים של קק''ל
    לימן בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון הצילומים של קק"ל

בניית מאגרי מים

ככל שאוכלוסיית ישראל הולכת וגדלה, מופנות יותר ויותר מכסות מים לצריכה הביתית. מכיוון שכך, כמויות המים הזמינות לחקלאות הולכות ופוחתות. קק"ל רואה חשיבות עליונה בפיתוח החקלאות האינטנסיבית בארץ כמקור פרנסה ראוי שיאפשר את חיזוקה של האוכלוסיה המתפרנסת מחקלאות, בעיקר בפריפריה, ובנוסף כשמירה על הנוף הפתוח ונופיה של ישראל.

מכיוון שכך, וגם בשל ההתחממות הגלובאלית ואבדן מי שטפונות נושא פיתוח מאגרי מים לחקלאות זוכה לקדימות ב"סדר היום" של קק"ל. קק"ל הקימה עד כה ברחבי ישראל כ-220 מאגרי מי שטפונות ומאגרי מי קולחין מטוהרים. חלק ממאגרי המים המטוהרים מתמלאים מספר פעמים בשנה. כך, יכולת קיבול של 160 מיליון מ"ק מייצרת עד 260 מיליון מ"ק מים בשנה. בשנת 2010 סיפקו המים שנאספו במאגרים שבנתה קק"ל כמחצית מהמים לחקלאות בישראל.

המאגרים מביאים תועלת כפולה ומכופלת: הם מוסיפים מים למשק, הם פותרים את בעיית סילוק מי השפכים המטוהרים והם משאירים יותר מים שפירים לצריכה ביתית. מי המאגרים גם מעניקים מקור מים יציב, בטוח וזול לחקלאים.

מאגר נירים.  צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
מאגר נירים.  צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

שיקום נחלים

המחסור במים משפיע לרעה על הנחלים בישראל. מי מעיינות, שהזינו בעבר את הנחלים במים חיים, נתפסו במהלך השנים והועברו לשימוש ביתי, חקלאי ותעשייתי, ובמקומם הוזרמו לאפיקי הנחלים מי שפכים שמקורם בתעשייה וביוב. במקרים רבים, מכילים מי השפכים מתכות כבדות ותרכובות כימיות רעילות, שהפכו את נחלי ישראל לתעלות ביוב מצחינות ולמפגעים אקולוגיים קשים, הפוגעים באיכות מי השתייה בארץ.  
 
כדי לתקן את המצב יזמו קק"ל והמשרד לאיכות הסביבה בראשית שנות ה-90 את הקמת המנהלה לשיקום נחלי ישראל. בשל החשיבות הלאומית של הנושא, נטלה קק"ל את "הובלת" המנהלה, שבה שותפים גורמים רבים, ושמה לה למטרה להחזיר את החיים לנחלים.
 
שיקום נחל הוא פעולה מורכבת הכוללת את הסדרת הנחלים כמערכת ניקוז, שימור הקרקע מפני שיטפונות, סילוק מזהמים ופיתוח מקורות מים לאורך אפיקי הנחלים. בצד כל אלה, נעשות פעולות להפיכת הנחלים לצירי תיירות ונופש ולשיפור איכות החיים של האזור ותושביו.
 

נחל אלכסנדר המשוקם.  צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
נחל אלכסנדר המשוקם.  צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

שימור קרקע

בימי קדם הייתה הארץ מכוסה ביערות ובצמחייה טבעית. כשהאדם החל לנצל את הקרקע לגידולים חקלאיים ולרעיית צאן, הלך היער והתמעט, והגשמים שירדו על מדרונות ההרים סחפו את הקרקע והפכו את הארץ לאדמת טרשים. בעבר, התגברו החקלאים על הבעיה על ידי בניית מדרגות חקלאיות (טראסות) בהרים, שאת שרידיהן אפשר למצוא במקומות רבים בארץ.
היום מפתחת קק"ל, בשיתוף מוסדות מחקר בארץ ובחו"ל, שיטות מגוונות למניעת סחף הקרקע ולהסדרת הזרימה של מי הנגר בערוצים, על ידי שתילת צמחים המונעים סחף. בנוסף, פועלת קק"ל למניעת רעייה בלתי מבוקרת של צאן ובקר. כל אלה נועדו לשמור על הדבר היקר לנו מכל, האדמה.  
 

רעיה מבוקרת ביער יתיר.  צילום: נירה צדוק
רעייה מבוקרת ביער יתיר.  צילום: נירה צדוק