נחל גרר - פארק נחל גרר

 

נחל גרר הוא היובל הראשי של נחל הבשור, החורץ את מישורי הלס בנגב המערבי. הפארק ממוקם על אפיק נחל גרר בין נתיבות לאופקים. במקום נטועים עצי אשל, אקליפטוס, זית וחרוב. קק"ל סללה בפארק דרכים נופיות המובילות לשמורות של נחל גרר עליון ותחתון. תופעה ייחודית למקום היא היעלמות המים בחודש יוני, שבו גדל הקנה המצוי ב- 10 ס"מ ביום ומשתמש בכל המים.  באוקטובר נפסקת צמיחתו והמים שבים לזרום בערוץ, ללא כל קשר לירידת גשמים.


תעודת זהות

 
פארק נחל גרר. צילום: יעל אילן, ארכיון קרן קימת לישראל
פארק נחל גרר. צילום: יעל אילן.
 
  • מרחב: דרום.
     
  • אזור גאוגרפי: נגב צפוני - מערבי.
     
  • אתרים מיוחדים ביער: תל הרור.
     
  • אתרים נוספים בסביבה: חוות נ.ע.מ.א לפעילות חקלאית וייצור גבינות,  יער בארי, פארק אופקים, פארק הבאבא סאלי בנתיבות,  ויער חצרים- דרך הפסלים.
     
  • איך להגיע? נוסעים מנתיבות דרומה לכיוון העיר באר שבע  (כביש מס'  25), 6 ק"מ מדרום לצומת בית הגדי, מול מושב תדהר, פונים לדרך עפר ומגיעים אל הכניסה לפארק.מכיוון שהכביש הוא דו-מסלולי, הכניסה אפשרית רק לבאים מצפון, מכיוון נתיבות. 

    לבאים מצומת גילת – אפשר לפנות ימינה לעבר מושב תדהר, לבצע פניית פרסה   בתחנת הדלק, לשוב לכביש הראשי, לפנות שמאלה, לכיוון באר שבע ולאחר כ- 150 מטר לפנות לדרך עפר. לחזור בדרך העפר (ימינה) לכניסה לפארק. 
  • על הפארק

    במקום נטועים אשלים עבי גזע, אקליפטוסים, עצי זית וחרובים. גם כאן סללה קק"ל דרכים נופיות המובילות לשמורת טבע של נחל גרר עליו ולשמורת נחל גרר התחתון. לאורך קטע הנחל בפארק עטור צמחי נחל ואשל וכן ביתרונות לס יפיפיים.

    נחל גרר הינו היובל הראשי של נחל הבשור, חורץ את מישורי הלס בנגב המערבי.

    אל הפארק מגיעים מכביש נתיבות-אופקים (כביש מס' 25), מול מושב תדהר, מדרום למושב שרשרת. (בגלל סמיכותו של המושב שרשרת לפארק הוא זכה בשעתו לכינוי – פארק שרשרת). היער צמח והתפתח ובשנות ה- 90 קק"ל ביצעה פעולות למניעת סחיפה של הקרקע, בניית טרסות אבן והוסיפה בו חניונים ושבילי טיול.

    בקטע זה של הנחל יש כמה נביעות מים מליחים (עד5,000 מ"ג כלור לליטר). המים משמשים להשקיית עדרי צאן ולרווית צימאונן של חיות הבר המתקיימות כאן.

    תופעה מדהימה וייחודית לנחל גרר היא היעלמותם של המים בחודש יוני. הקנה המצוי שצומח על גדות הנחל, גדל בתקופה זו ב- 10 ס"מ ליום, משתמש למעשה בכל המים הנובעים מגדילתו, אך באוקטובר נפסקת צמיחתו והמים שבים לזרום בערוץ, ללא כל קשר לירידת גשמים.
     

    נחל גרר (צילום: אבי הירשפלד)
    נחל גרר.  צילום: אבי הירשפלד.

     
    החי והצומח

    כדאי לדעת ששעות הערב באזור הפארק טומנות בחובן שקיעה מדהימה, כמו שרק בנגב יש, וסיכוי טוב לראות בעלי חיים: דורבנים, שועלים, מכרסמים קטנים, גיריות, סמורים, לעיתים נדירות יותר אפילו צבוע, וגם חתולי ביצה יש באזור בשפע.

    בסוף החורף חופרים שרקרקים צבעוניים, כחלים, שלדגים ודוכיפת, את קיניהם בקירות הלס, ולהקות גדולות של יונים מקננות בחגווי הסלע. גם ציר הנדידה לא רחוק מכאן, כך שיש סיכוי לראות להקות גדולות של דיות, עגורים ולעיתים שקנאים חולפות ממעל. באזור נראות חוגלות במספרים גדולים, כמו גם סיקסקים וכרוונים.

    הצמחייה עשירה בעצי אקליפטוס, אשל, זית וחרוב. את כל העצים שתלה קק"ל בתוך שרוולי פוליגל, המעניקים הגנה בפני שיניהן של עדרי הכבשים והעזים הרועות במקום. השרוולים תורמים לזירוז צימוח לגובה מחמת השאיפה הטבעית של הצמח לאור. מרבית העצים ניטעו בשיטות "קציר נגר" (איסוף מי גשמים ושיטפונות ע"י סכרים, לימנים, תלמים, שיחים וטרסות.

    המקום עשיר בפרחי כלניות, דבורנית שחומה ודינסמור, נוריות, צבעוני הנגב, פרגים, עיריות (גדולה בעיקר), חרציות, מרווה, אירוס ארץישראלי ושיטה כחלחלה. רוב הצמחים האלה פורחים בין החודשים ינואר לאפריל.
     

    כלניות בנחל גרר (צילום: יעל אילן)
    כלניות בנחל גרר.  צילום: יעל אילן.

    אתרים ארכיאולוגים

    מתוך הסיפור בספר בראשית  על יצחק החופר בארות אנו למדים כי נחל גרר שימש כמקור מים. כל החבל כולו היה אזור של גידול תבואות והיווה קו גבול בין הארץ הנושבת לבין המדבר.  הממצאים מספרים סיפורן של תקופות מיושבות רבות במהלך ההיסטוריה של ארץ ישראל, שכן היו באזור מים, החל מתקופת האבן ועד היום.

    תל הרור – שוכן בלב היער, ובו מבנה המציין את זכרו של אבו הורירה, שנמנה עם מצביאי הנביא מוחמד והיה אחד ממקורביו. השם אבו הורירה ("אבי החתלתולה") קשור למסורת המספרת כי האיש נהג לשאת עימו חתולה. יש ארכיאולוגיים המזהים את המקום עם העיר המקראית גרר.


    שומרים על האדמה

    כשמדברים על שמירת האדמה, מיד עולה בראש תמונה של חייל עם רובה. נכון, גם זו שמירה על האדמה, ידועה ומוכרת, אבל הפעם אנו מתכוונים לשמירה מפני היסחפותה.

    מכיוון שהצמחייה דלה, הקרקע עשויה להיסחף בגשמים. באזור הנגב, אין די גשם לקיים מספיק צמחייה לייצוב הקרקע, אך יש מספיק גשם כדי לסחוף את האדמה. כשיורד גשם, המים הניגרים יוצרים ערוצים קטנים באדמה, נוגסים בראשי הערוצים ו"לוקחים" איתם כמויות נכבדות של אדמה. כך נוצרים המוני ערוצים קטנים, שחודרים לתוך השדות החקלאיים וגורמים לנזקים עצומים. אנשי המקצוע קוראים לתופעה זו "נסיגת ראשי ערוצים".

    קק"ל נאבקת בתופעה, ובמקומות הרגישים, כמו זה של נחל גרר, בנתה מדרגות מדופנות באבן, השומרות על ראשי הערוצים מפני סחיפה. הניקוז בשטחים מוסדר כך שמי הגשם זורמים אל תחתית הערוצים, מבלי לסחוף קרקע בדרך. כך נמנע נזק, וניתן להמשיך לעבד את השדות.כך גם נעשה בנחל גרר בשנים1996 . קק"ל ביצעה מסביב הערוצים פעולות לייצוב הערוצים.
     
    מתקני משחקים בפארק נחל גרר. צילום: אבי הירשפילד, ארכיון קרן קימת לישראל
    מתקני משחקים בפארק נחל גרר. צילום: אבי הירשפילד.