קרן קימת לישראל טיפלה בעץ תות עתיק והיסטורי שנמצא בלב פארק המעיין במטולה, במסגרת העבודות הכלליות שנעשו לשדרוג המקום. הטיפול בעץ, שגילו מעל 100 שנים, נעשה על מנת לשמר את יופיו ובריאותו לעוד שנים רבות.
עץ התות העתיק לאחר הטיפול. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
אנשי קק"ל, שמומחים בטיפול בעצים, לרבות עצים עתיקים, ניקו את סביבת העץ, הוציאו ריקבון, אווררו את השורשים, גזמו ענפים להפחתת משקל, טיפלו בשברי ענפים וגם הרימו את הנוף, פעולה שחשפה את הגזע המרשים שלו, שהיקפו כ-3.5 מטרים.
"כשהגענו לעבוד בפארק המעיין העץ היה מוזנח מאוד, לאחר שנחשפנו לסיפור שלו טיפלנו בו במסירות רבה", סיפר עוזר יערן קק"ל בקרית שמונה שמעון אלגרבלי, "לגעת בעץ הזה זה כמו לגעת בהיסטוריה. ותיקי מטולה שבאו לראות את המקום וראו איך טיפלנו בעץ התרגשו מאוד, הטיפול שהענקנו לעץ מאריך לו את החיים ויחד עם זאת גם החזיר לו את המראה המלבלב והיפה שלו והוא חזר להיות עץ גדול ומרשים".
עץ התות העתיק הוא בעל ערך היסטורי עבור מטולה בפרט ולתקופת העלייה הראשונה בכלל. בשלהי המאה ה-19, במסגרת החיפושים אחר גידולים חקלאיים מתאימים, ניסו לפתח במושבות העלייה הראשונה את ענף ייצור המשי. כידוע, זחלי משי אוהבים לכרסם עצי תות, ועצים אלה ניטעו בכמות גדולה במושבות, לרבות במטולה. המפקח מטעם הברון רוטשילד על המושבות בארץ ישראל אליהו שייד דיווח לברון רוטשילד בשנת 1899 על נטיעת 156 אלף עצי תות, רבים מהם במושבות הגולן. הברון רוטשילד אף הקים בראש פינה מטוויה לחוטי משי ובה חמישה נולים. הוא שאף למסד את ענף המשי ולהעניק פרנסה לילדי צפת, שחיו עד אז בתנאים קשים. העסק לא צלח, אבל עץ התות שבפארק המעיין ועצי תות נוספים הצומחים במטולה נותרו שריד לאותה תקופה ולאותו ניסיון לפתח את ענף ייצור המשי בגליל העליון.