שיקום עמק החולה

צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
אגם החולה וביצותיו, בעמק שבין רמת הגולן, הרי נפתלי ובקעת הלבנון, יובשו בידי קק"ל החל ב-1951 כדי להכשיר קרקע לחקלאות ולהוסיף יישובים. הייבוש הוסיף לגליל 65,000 דונם של קרקע חקלאית, אך פגע באיכות המים שזורמים לכנרת ובקרקע הכבול. ב-1994 הציפה קק"ל מחדש 1,000 דונם, ובעמק פועל היום אגמון החולה של קק"ל, אתר הצפרות הגדול בישראל.

ייבוש עמק החולה

עם השנים, וכתוצאה מהתפרצות הרי געש בגולן, חלקו הדרומי של עמק החולה נסתם בלבה, ובשטח העמק נוצרו אגם, ביצה ואזור ביצה למחצה. אדמת העמק שבעבר שימשה לחקלאות ולהתיישבות, הפכה במרוצת השנים לאדמת ביצות שאינה ראויה לעיבוד. האדמות שלא היו ביצתיות הוצפו לעתים קרובות במי התהום הסמוכים לפני השטח כתוצאה משקיעות קרקע.

עם חידוש ההתיישבות היהודית בעמק בשלהי המאה ה-19 נוצר צורך בייבוש הביצות. מפעל הייבוש התעכב עד לאחר קום המדינה, ובשנת 1951 החלה קק"ל בביצוע מה שנחשב לפרויקט הציוני הגדול ביותר עד לאותם ימים: ייבוש אגם החולה וביצותיו, שהשתרעו על פני כ-40,000 דונם. הייבוש השפיע גם על 18,000 דונם נוספים שהוצפו בחורף.

ייבוש החולה, 1955. צילום: ארכיון צילומי קק''ל
ייבוש החולה, 1955. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

המטרות העיקריות של ייבוש החולה היו: תוספת יישובים חקלאיים; הכשרת קרקע לחקלאות; ביטול איבוד המים המתאדים מהאגם (ההערכות דיברו על 28 מיליון מ"ק מים בשנה); כריית אדמת הכבול הביצתית ומכירתה כזבל אורגני וכחומר דלק.

ייבוש החולה נעשה על ידי העמקת אפיק הירדן מדרום לעמק וחפירת שתי תעלות שניקזו את מי האגם והביצות. ערוץ הירדן המקורי שזרם בעמק נזנח במשך השנים ונסתם. קק"ל הותירה, לבקשתם של חובבי הטבע, שטח של כ-3,000 דונם לשמורת הטבע הראשונה בישראל.

בעקבות הייבוש נוספו לגליל 65,000 דונם של קרקע חקלאית, הישג בלתי מבוטל. מבחינות אחרות התברר שהייבוש הביא תועלת פחותה מהמצופה, ואף גרם נזקים סביבתיים של ממש. אחת הבעיות החמורות היא פגיעה באיכות המים שזורמים לכנרת. תרכובות חנקניות, שבהן מדשנים את השדות, מתנקזות מעמק החולה לכנרת, ופוגעות באיכות המים באגם.

שיקום עמק החולה

לפני ייבושה שימשה החולה אגן שיקוע טבעי שהגן על הכנרת מפני סחף הירדן. יתירה מזו, אדמת הכבול התגלתה כבעייתית במיוחד. לכבול היבש לא היה דורש, והחומר האורגני שהיה בו נדלק וגרם לשריפות שנמשכו חודשים רבים. ואם לא די בכך, הכבול היבש נוטה להצטמק ולשקוע. אדמת הכבול בחולה שקעה מאז הייבוש ועד ראשית שנות ה-90 של המאה העשרים לעומק של יותר משלושה מטרים מתחת לגובהה המקורי.

צילום: ארכיון הצילום של קקל
צילום: ארכיון הצילום של קק"ל

בשנת 1994 נרתמה קק"ל לשיפור המצב. אנשיה העמיקו את הערוץ המקורי של הירדן בעמק החולה והציפו מחדש שטח בן 1,000 דונם. המים שמגיעים לאגם שוהים בו זמן מה לפני שהם ממשיכים לכנרת, ובמשך הזמן הזה שוקעים החומרים האורגניים ונשארים בו. יצירת האגם רצויה גם מההיבט של שמירת הטבע. לחולה נוסף עוד מקווה מים משמעותי, שאותו מנצלים העופות הנודדים. לאורך השנים הוצעו מספר תוכניות להצפת שטח נוסף בחולה, שישמש מחסום נוסף לשמירה על איכות מי הכנרת ויסייע בפיתוח התיירות בצפון המדינה, אך תוכניות אלו טרם הבשילו.

במסגרת מפעל השיקום קק"ל הפכה אזור המשתרע על פני כ-75 קמ"ר ממפגע אקולוגי לאזור בו פורחים ומשגשגים מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים והפכה את עמק החולה למוקד תיירותי בו נמצאים אתרי צפרות, תעלות מים מלאות דגים, חניונים בטבע, בעלי חיים יבשתיים ובעלי כנף, והמציע שפע אפשרויות לטיול באופניים, ברכב או ברגל.

איפה נמצא עמק החולה?
עמק החולה נמצא בצפון ישראל, בין רמת הגולן, הרי נפתלי ובקעת הלבנון. אורכו של עמק החולה כ-30 ק"מ ורוחבו כ-6 עד 7 ק"מ. בשוליו המערביים עברה "דרך הים", ולידו נמצא המעבר על הירדן בגשר בנות יעקב.

למה יובש אגם החולה?
ב-1951 החלה קק"ל לייבש את אגם החולה ואת הביצות שסביבו, שהשתרעו על כ-40,000 דונם. מטרות ייבוש החולה היו להוסיף יישובים חקלאיים, להכשיר קרקע לחקלאות, לעצור את אובדן המים שהתאדו מהאגם ולכרות את אדמת הכבול.

מה היו תוצאות ייבוש החולה?
בעקבות ייבוש החולה נוספו לגליל 65,000 דונם של קרקע חקלאית. מנגד, תרכובות חנקניות מהדשנים בשדות עמק החולה החלו להגיע לכנרת ולפגוע באיכות המים, ואדמת הכבול שקעה עד ראשית שנות ה-90 ביותר משלושה מטרים.

איך משקמים את עמק החולה?
ב-1994 העמיקה קק"ל את הערוץ המקורי של הירדן בעמק החולה והציפה מחדש שטח של 1,000 דונם. המים שוהים באגם לפני שהם ממשיכים לכנרת, והחומרים האורגניים שוקעים בו. כיום העמק הוא מוקד טבע ותיירות, עם אתרי צפרות, תעלות מים, חניונים ומסלולים לטיול באופניים, ברכב או ברגל.

מה זה אגמון החולה?
אגמון החולה הוא אתר הצפרות הגדול ביותר בישראל, ויש לו שם בין-לאומי בתחום הצפרות. קק"ל יזמה את הקמת האתר, פיתחה אותו ומפעילה אותו, וב-2019 חנכה בו מרכז מבקרים חדש.

לתכנון ביקור באגמון החולה

לעמוד אתרי הצפרות

לתערוכת התמונות מעמק החולה

למצלמות בשידור חי