צמחים במקורות - מידע

צמחים שימשו את אבותינו גם בחיי היומיום וגם לצורכי מילוי מצוות דתיות. הם מוזכרים במקורות בהקשרים של: תשלום מיסי תרומות ומעשרות, ערלה, פאה ושכחה, בטקסי טומאה וטהרה, לשאלות של שימוש בתוצרת חקלאית כשעטנז, כלאיים, כחומרי גלם לצביעה ולתעשיית הסבון, כסמלים לאהבה ולערגה (שיר השירים) ועוד. רוב רובם של התיאורים אינם מנקודת ראות בוטנית.

 

לפי המסורת היה קיים ספר רפואה "ישראלי עממי" שרוב התרופות שהופיעו בו היו עשויות מצמחים. על פי המסורת כתב אותו שלמה המלך, וחזקיהו המלך גנזו (ברייתא, פסחים).

בגמרא מופיע סיפור על תלמיד חכם שהייתה לו על קיר חדרו רשימת צמחים (אולי המגדיר הראשון?) רוב הצמחים שאנו מכירים היום בארץ, היו כאן בימי התנ"ך והמשנה. מאחר שכל האזכורים במקורות עקיפים בלבד, קיימים לעתים חילוקי דעות בין החוקרים באשר לזיהויים של הצמחים המוזכרים במקורות. חוקרים רבים עסקו ועוסקים בתחום זה. מסקנותיהם וציטוטים מדבריהם מוצגים בדפי הצמחים השונים.

ראוי להזכיר את ראשון החוקרים בעת החדשה, שמחקריו משמשים עד היום אבן יסוד לזיהוי הצמחים הנזכרים במקורותינו: הרב ד"ר עמנואל לעף (1904-1854), רב קהילת סיגד שבהונגריה. לעף היה חוקר צמחי ארץ ישראל הנזכרים במקורות, המוערך ביותר (מאז פליניוס). אף על פי שלא ביקר בארץ, כתב את ספרו החשוב "צמחי היהודים".

גם בברית החדשה מוזכרים צמחים, בדרך כלל כמטפורות. צמחים ופרחים רבים הפכו לסמלים בעולם הנוצרי: שושן צחור, כליל החורש ואחרים. גם אותם תמצאו ב"צמחי התנ"ך", הם לקוחים מהברית החדשה ומהעולם הנוצרי. הסברים מופיעים בדפי הצמחים הרלוונטיים. גולשים המעוניינים להוסיף מידע בנושא זה מוזמנים לעשות זאת דרך צור קשר.