דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
רשימת הצמחים באתר
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים") - מידע
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים") - מידע
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
אבדן מגוון המינים הוא חלק מהמשבר האקולוגי החמור שכדור הארץ נתון בו בתקופתנו. מינים רבים הולכים ונכחדים מהעולם, בקצב שלא היה כמותו. לפעילות האדם יש חלק מרכזי בתופעה זאת. לכן ניתן לתכנן פעולות להקטנתה. כל תכנון מסוג זה חייב ראשית לזהות את אותם המינים הנמצאים כיום בסכנת הכחדה, על-מנת שאפשר יהיה לרכז מאמצים ולמנוע את הכחדתם. לאחר זיהוי המינים יש לזהות את הגורמים המעמידים אותם בסכנה ולטפל בהם בכל מקרה לפי אופיו. 413 מיני צמחים מתוך כ 2400 מינים מקומיים בישראל, נמצאים בסכנת הכחדה - (17% מהמינים בארץ)
רק 67 מהם מוגנים על פי חוק
. 36 מהמינים המופיעים ברשימת הצמחים ה"אדומים" כבר נכחדו.
כעת יש לדאוג לא רק לכך שהרשימה לא תגדל, אלא לכך שתצטמצם.
ישראל שוכנת באזור האקלימי הים תיכוני, הידוע בעושר מיני הצמחים הגדלים בו. עושר זה נובע מהתנאים האקלימיים והטופוגרפיים השונים כל כך בחבלי הארץ מהצפון ועד לדרום, ומכוון הים מזרחה ומשכנותנו למספר אזורים פיטוגיאוגרפיים גדולים. כדי להמחיש את העושר הגדול של מיני הצמחים הגדלים כאן, נזכיר שהאזורים הים תיכוניים מהווים רק 2.5 אחוז מכלל השטח בעולם. אולם באזורים אלה מצויים כ-16 אחוז מכלל מיני הצמחים. בישראל לבדה מצוי המספר הגדול ביותר של מינים לקמ"ר מאשר במדינות ים תיכוניות אחרות.
במחקר נרחב שנערך בהנחייתם פרופ' אבי שמידע וד"ר גדי פולק, ניתן "מספר אדום" המגדיר את המידה של סכנת ההכחדה בה נתונים מיני הצמחים בישראל. תוצאותיו של המחקר פורסמו ב"ספר האדום" שיצא לאור לאחרונה ע"י רשות הטבע והגנים. ספר זה מצטרף לשורה של ספרים דומים שפורסמו ע"י ארגוני שמירת טבע בעולם. המידע בנושא זה מרוכז באתר
http://www.iucnredlist.org
מידת הסכנה בה נמצא כל צמח הוערכה לפי מספר קריטריונים. חלקם נוגעים לגודל האוכלוסיות – מספר הפרטים שנמצאו בשטח, חלקם נוגעים למספר האוכלוסיות – מספר האתרים בהם נמצא הצמח וחלקם נוגעים לבתי הגידול בהם נמצא הצמח, גודלם ומידת הסכנה הצפויה להם כתוצאה מפעולות פיתוח. יש מינים שיותר משחשוב לדאוג לשימורם כפרטים חשוב לשמר את בית הגידול שלהם, רק כך ניתן להבטיח את המשך קיומם.
בישראל המצב דומה למתרחש בעולם בו מינים רבים נכחדים כתוצאה מהשפעתם של גורמים הפוגעים בבתי הגידול כמו, פגיעה בשטחים פתוחים לטובת בנייה, פריצת דרכים ועיבוד קרקע, יבוש גופי מים, רעיית בעלי חיים והשפעתם של מינים פולשים. כתוצאה מכל אלה מספר מיני צמחים הגיעו למצב של הכחדה ואחרים הפכו לנדירים.
רשימת הצמחים בסכנת הכחדה הנמצאים באתר צמח השדה ערוכה לפי הרשימה בספר האדום של שמידע ופולק.