אל גביעונית הלבנון שבגלבוע!

מאת: יעקב שקולניק | פורסם בתאריך 9.2.2026

גביעונית הלבנון (Fritillaria persica) נמנית עם הצמחים ש"יופיים אינו ידוע". הצמח אינו מתהדר בפרחים גדולים במיוחד, או בצבעים בוהקים שזועקים לעיני כול. אבל, דווקא העדינות של פרחיו, המשתלשלים כפעמונים לאורך עמוד פריחה גבוה, הם שמושכים את הלב. הוסיפו לכך את העובדה שהגביעונית נדירה למדי במחוזותינו, והרי לכם צמח שמושך אליו את צלייני הפריחה בארצנו.

באנגלית ידוע הצמח בשם שושנה פרסית. השם המדעי של הסוג נגזר ממין אחר של הגביעונית, Fritillaria meleagris, והוא קשור לעולם ההימורים הקדמון. כדי שהטלת קוביות המזל תהיה הוגנת, נהגו המהמרים להטיל את הקוביות מתוך גליל חרס מעוטר במשבצות, בדומה לעלי אותה גביעונית הנפוצה בעמקי הנחלים של אירופה.
 
פרח במבט מלמטה. צילום יעקב שקולניקפרח במבט מלמטה. צילום: יעקב שקולניק

מי את גביעונית הלבנון?

גביעונת הלבנון היא צמח שתפוצתו מוגבלת למזרח הים התיכון, למרחב שבין ישראל ואירן, עם קפיצה קלה לקפריסין. אצלנו היא צומחת בבתה ובמקומות הפתוחים של החורשים, בעיקר בצפון הארץ.

לגביעונית הלבנון יש בצל גדול, המצמיח בראשית החורף גבעול ארוך, שגובהו עשוי להיות יותר ממטר. שלא כמו רוב הגיאופיטים, המסתפקים בעלים צמודים לקרקע, גבעול הגביעונית נושא עלים ארוכים. לאורך החלק העליון של הגבעול פורחים 10 עד 40 פרחים, באורך כ־1.5 ס"מ. הפרחים, בצורת פעמון, או גביע, משתלשלים מטה על עוקצים ארוכים. הבצל יצמיח עמוד פריחה רק לאחר שהגיע לגודל מסוים, תהליך שנמשך כמה שנים משלב הנבט הראשון.

הגביעונית אינה סוגרת את פרחיה גם בימי גשם. הפרחים פתוחים כלפי מטה ועל כן האבקה מוגנת במידת מה מפני גשם. לאחר שהפרחים מופרים, בדרך כלל על ידי דבורים וצרעות, מזדקר עוקץ הפרח כלפי מעלה.
צבע הפרחים נע בין לבן לארגמן, ולאורך עלי העטיף משורטטים עורקים כהים, המוסיפים יופי לצמח. בספר המדבר, למשל ביער יתיר, צומח טיפוס גביעונית בעל גבעול קצר, הנושא פרחים מועטים בגוון כהה מאוד. בעבר נחשב טיפוס זה למין נפרד, שכונה גביעונית ערבית.

הפריחה בחודשים פברואר-תחילת אפריל. הפרחים התחתונים שבגבעול מקדימים לפרוח ומשם מתקדמת הפריחה כלפי מעלה. הפרח הבודד מחזיק מעמד כשבוע, לפעמים אפילו יותר. משך הפריחה הארוך יחסית זוכה להערכתם של גננים, ובסוף המאה ה־16 מצא את דרכו לגנים באנגליה. זן מיוחד של הצמח, "הגביע הקדוש" של הגננים, אשר ידוע בשם "אדיאמאן" (על שם עיירה במזרח טורקיה), זכה באות הצטיינות מטעם החברה המלכותית לגננות (Royal Horticulture Society).
 
מסך גביעוניות במעלה גלבוע. צילום: יעקב שקולניקמסך גביעוניות במעלה גלבוע. צילום: יעקב שקולניק

אתרי פריחת הגביעונית בגלבוע

הר יצפור

שני מקבצים קטנים של גביעונית, הצומחים מול נוף מרהיב מאין כמוהו.

חניה: חונים לצד דרך נוף גלבוע (כביש 667), כ־600 מ' מצפון למפגש עם הכביש היורד לבית אלפא (כביש 6666). בשל קו הפרדה רציף בכביש, החניה אפשרית רק לבאים מדרום לצפון. במקום הזה מתפצלת מהכביש דרך עפר מסומנת כחול.

הדרך: יורדים בדרך "הכחולה" ונהנים מהנוף המרהיב של בקעת בית שאן, הרי גלעד והגולן ורמות מזרח הגליל התחתון. צועדים כ־350 מ' ומגלים משמאל, בין נטיעות חדשות של קק"ל כמה פרטים יפים של גביעוניות, כמה מטרים מעל לדרך. פרטים נוספים נמצאים כ־200 מ' הלאה משם, גם כן משמאל לדרך אבל כ־40 מ' במעלה מדרון.

עוד משהו: בהזדמנות זו אפשר לטייל בנחל יצפור, היורד ממפגש הכבישים לבקעת בית שאן ("עמק המעיינות").
 
גביעונית מהר יצפור. צילום: יעקב שקולניקגביעונית מהר יצפור. צילום: יעקב שקולניק


מעלה גלבוע

ריכוז עצום של עשרות פרטים של גביעונית, אחד המרשימים בישראל.  

חניה: חונים ליד הכניסה לקיבוץ מעלה גלבוע, בתחנת האוטובוסים לחיילים, או ברחבת עפר מעט מזרחה משם.

הדרך: ליד הכניסה לקיבוץ מעלה גלבוע ניצב שלט גדול של קק"ל, המתאר את שביל האופניים שמתחיל ממש במקום הזה (סינגל רום הגלבוע). צועדים בדרך העפר, שאינה מסומנת בצבע, בין דרך נוף גלבוע לגדר הקיבוץ. אחרי כ־350 מ' מגיעים לשולי יער קק"ל, וכאן מתחילה החגיגה. במדרון הקטן שמשמאל לדרך צומחות עוד ועוד גביעוניות.

עוד משהו: כ־250 מ' מדרום לכניסה למעלה גלבוע יוצא שביל קצר ולא מסומן העובר דרך שלושה מצפים די ממוסדים: מצפור יהונתן, על שם יהונתן דויטש, ובו מרפסת תצפית ולוח פנורמי; אחריו  מצפה החיוך, על שם יובל דגן וטל יפרח ובו ספסלים הצופים אל הנוף; מצפה שכרגע אינו נושא שם, אך מוקדש לבר פלח, ובו מרפסת תצפית מקורה ורחבת דשא סיננטי. המשך השביל צפונה איננו ממוסד אך גם שם יש גביעוניות.
 
קבוצת גביעוניות ליד מעלה גלבוע. צילום: יעקב שקולניקקבוצת גביעוניות ליד מעלה גלבוע. צילום: יעקב שקולניק


מלכישוע

חניה: חונים בעיקול הכביש החד שנמצא כ־1.1 ק"מ לפני הכניסה למלכישוע, ליד מתחם מוקף גדר המטפל במי ביוב.

הדרך: הגביעוניות נמצאת לא הרחק מכאן. אפשר ללכת במקביל לכביש, בדרך העפר שנוצרה כדי להתקין מתחת לה את קו הביוב של מלכישוע (אזור זה נפגע משפכי עפר של הרחבת מלכישוע). לצד הדרך צומחות גביעוניות. עדיף לצאת מהחניה דרומה, באזור יפה של בתה שנוספו לה עצים נטועים, ולגלות פרטים של גביעוניות.

עוד משהו: משער מלכישוע יוצאת דרך סלולה מסומנת שחור, הפונה להר אבנר. בהמשך הדרך נעשית דרך עפר עבירה לרכב פרטי. לאורך הדרך פורחים בעונה מקבצים יפים של איריס הגלבוע.