דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
כתבות
חזרה
כתבות
מאמרי דעה
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
כתבות
אל גביעונית הלבנון שבגלבוע!
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
אל גביעונית הלבנון שבגלבוע!
מאת: יעקב שקולניק | פורסם בתאריך 9.2.2026
גביעונית הלבנון
(Fritillaria persica) נמנית עם הצמחים ש"יופיים אינו ידוע". הצמח אינו מתהדר בפרחים גדולים במיוחד, או בצבעים בוהקים שזועקים לעיני כול. אבל, דווקא העדינות של פרחיו, המשתלשלים כפעמונים לאורך עמוד פריחה גבוה, הם שמושכים את הלב. הוסיפו לכך את העובדה שהגביעונית נדירה למדי במחוזותינו, והרי לכם צמח שמושך אליו את צלייני הפריחה בארצנו.
באנגלית ידוע הצמח בשם שושנה פרסית. השם המדעי של הסוג נגזר ממין אחר של הגביעונית, Fritillaria meleagris, והוא קשור לעולם ההימורים הקדמון. כדי שהטלת קוביות המזל תהיה הוגנת, נהגו המהמרים להטיל את הקוביות מתוך גליל חרס מעוטר במשבצות, בדומה לעלי אותה גביעונית הנפוצה בעמקי הנחלים של אירופה.
פרח במבט מלמטה. צילום: יעקב שקולניק
מי את גביעונית הלבנון?
גביעונת הלבנון היא צמח שתפוצתו מוגבלת למזרח הים התיכון, למרחב שבין ישראל ואירן, עם קפיצה קלה לקפריסין. אצלנו היא צומחת בבתה ובמקומות הפתוחים של החורשים, בעיקר בצפון הארץ.
לגביעונית הלבנון יש בצל גדול, המצמיח בראשית החורף גבעול ארוך, שגובהו עשוי להיות יותר ממטר. שלא כמו רוב הגיאופיטים, המסתפקים בעלים צמודים לקרקע, גבעול הגביעונית נושא עלים ארוכים. לאורך החלק העליון של הגבעול פורחים 10 עד 40 פרחים, באורך כ־1.5 ס"מ. הפרחים, בצורת פעמון, או גביע, משתלשלים מטה על עוקצים ארוכים. הבצל יצמיח עמוד פריחה רק לאחר שהגיע לגודל מסוים, תהליך שנמשך כמה שנים משלב הנבט הראשון.
הגביעונית אינה סוגרת את פרחיה גם בימי גשם. הפרחים פתוחים כלפי מטה ועל כן האבקה מוגנת במידת מה מפני גשם. לאחר שהפרחים מופרים, בדרך כלל על ידי דבורים וצרעות, מזדקר עוקץ הפרח כלפי מעלה.
צבע הפרחים נע בין לבן לארגמן, ולאורך עלי העטיף משורטטים עורקים כהים, המוסיפים יופי לצמח. בספר המדבר, למשל ביער יתיר, צומח טיפוס גביעונית בעל גבעול קצר, הנושא פרחים מועטים בגוון כהה מאוד. בעבר נחשב טיפוס זה למין נפרד, שכונה גביעונית ערבית.
הפריחה בחודשים פברואר-תחילת אפריל. הפרחים התחתונים שבגבעול מקדימים לפרוח ומשם מתקדמת הפריחה כלפי מעלה. הפרח הבודד מחזיק מעמד כשבוע, לפעמים אפילו יותר. משך הפריחה הארוך יחסית זוכה להערכתם של גננים, ובסוף המאה ה־16 מצא את דרכו לגנים באנגליה. זן מיוחד של הצמח, "הגביע הקדוש" של הגננים, אשר ידוע בשם "אדיאמאן" (על שם עיירה במזרח טורקיה), זכה באות הצטיינות מטעם החברה המלכותית לגננות (Royal Horticulture Society).
מסך גביעוניות במעלה גלבוע. צילום: יעקב שקולניק
אתרי פריחת הגביעונית בגלבוע
הר יצפור
שני מקבצים קטנים של גביעונית, הצומחים מול נוף מרהיב מאין כמוהו.
חניה: חונים לצד דרך נוף גלבוע (כביש 667), כ־600 מ' מצפון למפגש עם הכביש היורד לבית אלפא (כביש 6666). בשל קו הפרדה רציף בכביש, החניה אפשרית רק לבאים מדרום לצפון. במקום הזה מתפצלת מהכביש דרך עפר מסומנת כחול.
הדרך: יורדים בדרך "הכחולה" ונהנים מהנוף המרהיב של בקעת בית שאן, הרי גלעד והגולן ורמות מזרח הגליל התחתון. צועדים כ־350 מ' ומגלים משמאל, בין נטיעות חדשות של קק"ל כמה פרטים יפים של גביעוניות, כמה מטרים מעל לדרך. פרטים נוספים נמצאים כ־200 מ' הלאה משם, גם כן משמאל לדרך אבל כ־40 מ' במעלה מדרון.
עוד משהו: בהזדמנות זו אפשר לטייל בנחל יצפור, היורד ממפגש הכבישים לבקעת בית שאן ("עמק המעיינות").
גביעונית מהר יצפור. צילום: יעקב שקולניק
מעלה גלבוע
ריכוז עצום של עשרות פרטים של גביעונית, אחד המרשימים בישראל.
חניה: חונים ליד הכניסה לקיבוץ מעלה גלבוע, בתחנת האוטובוסים לחיילים, או ברחבת עפר מעט מזרחה משם.
הדרך: ליד הכניסה לקיבוץ מעלה גלבוע ניצב שלט גדול של קק"ל, המתאר את שביל האופניים שמתחיל ממש במקום הזה (סינגל רום הגלבוע). צועדים בדרך העפר, שאינה מסומנת בצבע, בין דרך נוף גלבוע לגדר הקיבוץ. אחרי כ־350 מ' מגיעים לשולי יער קק"ל, וכאן מתחילה החגיגה. במדרון הקטן שמשמאל לדרך צומחות עוד ועוד גביעוניות.
עוד משהו: כ־250 מ' מדרום לכניסה למעלה גלבוע יוצא שביל קצר ולא מסומן העובר דרך שלושה מצפים די ממוסדים: מצפור יהונתן, על שם יהונתן דויטש, ובו מרפסת תצפית ולוח פנורמי; אחריו מצפה החיוך, על שם יובל דגן וטל יפרח ובו ספסלים הצופים אל הנוף; מצפה שכרגע אינו נושא שם, אך מוקדש לבר פלח, ובו מרפסת תצפית מקורה ורחבת דשא סיננטי. המשך השביל צפונה איננו ממוסד אך גם שם יש גביעוניות.
קבוצת גביעוניות ליד מעלה גלבוע. צילום: יעקב שקולניק
מלכישוע
חניה: חונים בעיקול הכביש החד שנמצא כ־1.1 ק"מ לפני הכניסה למלכישוע, ליד מתחם מוקף גדר המטפל במי ביוב.
הדרך: הגביעוניות נמצאת לא הרחק מכאן. אפשר ללכת במקביל לכביש, בדרך העפר שנוצרה כדי להתקין מתחת לה את קו הביוב של מלכישוע (אזור זה נפגע משפכי עפר של הרחבת מלכישוע). לצד הדרך צומחות גביעוניות. עדיף לצאת מהחניה דרומה, באזור יפה של בתה שנוספו לה עצים נטועים, ולגלות פרטים של גביעוניות.
עוד משהו: משער מלכישוע יוצאת דרך סלולה מסומנת שחור, הפונה להר אבנר. בהמשך הדרך נעשית דרך עפר עבירה לרכב פרטי. לאורך הדרך פורחים בעונה מקבצים יפים של איריס הגלבוע.
הרשמה לניוזלטר
להרשמה לניוזלטר שלנו
על הרשמה לעדכונים