עוזי פז: האיש והטבע

מאת: מערכת צמח השדה | פורסם בתאריך 21.12.2025

בתאריך 23.10.2025 הלך לעולמו המדען ואיש הסביבה ד"ר עוזי פז, מראשוני שמירת הטבע בישראל – ומי שהצליח להנגיש ולקרב את הטבע לציבור באופן שרק מעטים הצליחו. זהו סיפורו של האיש שעל שמו רשומה ההצעה הראשונה להקמת והכרזת שמורות טבע בישראל, ושתצלומיו עבור קק"ל סייעו לעצב את תודעת שמירת הטבע בארץ.

 

משל סיני מספר על איש זקן, שבכיסו נותרו שני מטבעות בלבד. שאלו אותו: מה תעשה איתם? ענה הקשיש: "באחד אקנה מעט אורז, ובשני – פרח. האורז כדי לחיות, והפרח – כדי שיהיה בשביל מה לחיות".

את המשל הזה הציג עוזי פז המנוח, בכתבה שפורסמה בשנה שעברה באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים. ונדמה כי משל זה לוכד באופן מדויק את הלך רוחו של פז, שהלך לעולמו ב-23 באוקטובר 2025, בגיל 90.
עוזי פז, מראשוני שמירת הטבע בישראל, היה ביולוג ופעיל סביבה בולט שפעל למען ערכי הטבע בארץ עד ליומו האחרון. "הוא הצליח במידה רבה להנגיש את הטבע להמונים, 'לפתות' את הציבור ולקרב אותו לטבע", נזכר ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ירושלים. "והוא עשה זאת היטב באופן שבו דיבר, הסביר, לימד והדריך".

בין האלמוגים לצבאים

עוזי פז, שכיהן כמנהל הראשון של רשות שמורות הטבע, נולד בשנת 1935 בכפר הס. הוא למד בתל אביב, ובגיל 17 עלה עם חבריו מתנועת השומר הצעיר אל קיבוץ סאסא שבגליל העליון. בגיל 22 עשה את כל הדרך לנקודה הדרומית בארץ – וקיבל מהחברה להגנת הטבע תפקיד של פקח בחוף האלמוגים באילת. כשנתיים מאוחר יותר, הקים יש מאין את "המדור לשמירה על הטבע" של משרד החקלאות – ואף ניהל אותו. תפקיד זה יצר עבורו את המסגרת להקים מאוחר יותר, לצד פרופ' אמוץ זהבי, את רשות שמורות הטבע (לימים, רשות הטבע והגנים).

על שמו של פז רשומה ההצעה הראשונה להקמת והכרזת שמורות טבע בישראל. זה היה בסוף שנות ה-50 של המאה שעברה. בנוסף, במטרה להגן את מיני בעלי חיים כצבאים ועופות מסוימים, הוא גיבש החלטות על תיחום אזורים בישראל שבהם הציד ייאסר. וכל זאת, עוד לפני שבכלל נחקק חוק גנים לאומיים ושמורות טבע (1963) ולפני הקמת רשות שמורות הטבע (1964).

"עוזי פז הרים את הכפפה של שמירת הטבע בישראל עם עוד עמיתים – והם עשו זאת בעצמם. הוא ממש צמח מלמטה", אומרת הבוטנאית הגר לשנר, שהכירה את פז היטב לאורך השנים. "זו היתה חבורה מדהימה, שכללה גם את עזריה אלון ואמוץ זהבי. ואת כל זה הם עשו, בעצמם, בשטח, עוד לפני שהחלה הקריירה האקדמית שלהם".

 

עוזי פז מצלם את חדעד הלבנון בסיור בחרמון. צילום אורי פרגמן-ספיר

לאחר הקמת רשות שמורות הטבע, החלה קק"ל לשתף פעולה עם הגוף החדש במטרה להגדיר ולשמר שטחים שבהם, על פי החוק, “נשמרים חי, צומח, דומם, קרקע, מערות, מים או נוף שיש בהם עניין מדעי או חינוכי – מפני שינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם”. וכך, במסגרת זו החלה העבודה המשותפת עם עוזי פז. בין השאר, צילם פז עבור קק"ל תצלומי טבע, בהם צילומים מאתרים כגון מפל הטחנה בנחל עיון ליד מטולה ובאזור עין גדי. התצלומים הללו משקפים את תרומתו של פז לפיתוח המודעות בקק"ל לחשיבותן של שמורות טבע, ומהווים תיעוד מוקדם של התהליכים שהובילו לבחינתם ולבחירתם של שטחים ייחודיים לשימור בהתאם לחוק החדש.

לטובת הטבע – ולטובת המטיילים

כאמור, עם הקמת הרשות, מונה פז להיות מנהלה הראשון, תפקיד אותו מילא עד 1965. גם כיום רבים זוכרים לו בהערכה את החלטתו הצנועה לוותר על מקומו ולהעניק את התפקיד לאלוף (במילואים) אברהם יפה. והמשך שימש כמדען הראשי של הרשות, עד לשנת 1980. "הקמת רשות שמורות הטבע היתה הצלחתו הגדולה ביותר בתחום שמירת הטבע. זאת, לצד  היכולת 'לזוז' הצדה מתפקיד הניהול, לאחר שהבין שיש מי שיעשה את זה היטב", אומרת לשנר. "הוא התמקד בשמירת טבע - ונתן למישהו אחר לנהל".

עוזי פז טיפח במרץ את כמה משמורות הטבע המוכרות והאהובות ביותר בארץ – ודאג להנגישן לציבור. למעשה, הוא מי שיצר את האיזון העדין בין השאיפה לשמור בקפדנות על ערכי הטבע בשמורות, לצד מתן אפשרות לקהל המטיילים ליהנות מהן. מבין הדוגמאות ניתן לציין את שמורת המסרק, שמורת נחל עיון ושמורת תל דן.

במהלך חייו פרסם פז ספרים רבים, המעטרים עד היום את ספריותיהם של חובבי טבע בישראל, בהם "ארץ הצבי והיעל", "לעבדה ולשמרה", "בשבילי ארץ התנ"ך" ועוד. על אף היותו דוקטור לזואולוגיה, הוא חקר לעומק לא רק את עולם החי של הארץ אלא גם את עולם הצומח.

מצגות טבע לכו-לם

"לאחרונה דיברנו הרבה על השושן המקראי", כתב פרגמן-ספיר בפוסט הספד לפז שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו. "הוא שכנע אותי ועוד רבים שהוא היה איריס ולא שושן (Lilium). כמו כן הקפדתי לשלוח לו לאחרונה צילומים של פרחים ובעלי חיים מרחבי הארץ, הודו, אמירויות ועוד. בשנים האחרונות הוא כבר לא טייל הרבה, ומאוד שמח לטייל איתי 'וירטואלית' ברחבי העולם".

כצלם טבע חובב – אך מחונן להפליא ובעל יכולת ללכוד את רגעי הטבע היפים והמיוחדים ביותר – יצר פז מצגות רבות שהתבססו על תצלומיו ועסקו בחי, בצומח ובנופי הארץ. "המצגות המפורסמות שלו השאירו אנשים עם פה פעור", נזכר פרגמן-ספיר. "תכונה בולטת שאפיינה אותו היתה הנדיבות שלו והרצון לחלוק את הידע", מוסיפה לשנר. "הוא היה מחלק את הידע לכל מי שביקש זאת - כל אחד יכול היה להשתמש במצגות שלו. ויחד עם הידע העצום, היתה בו פתיחות גדולה ללמוד עוד ועוד. הוא תמיד שמח ללמוד מאחרים".

 

שושן צחור. צילום אלי ליבנה

הימים הם אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת. באותה עת, נדמה כי לביטוי "ילדי הפרחים" היתה משמעות נוספת: ישראלים רבים נהגו לצאת בהמוניהם אל הטבע ולקטוף פרחי בר, בחלקם נדירים ביופיים. כלניות ונרקיסים היו רק חלק מאותם אוצרות טבע שלוקטו על ידי משפחות רבות – והונחו אחר כבוד באגרטלים בסלון הבית. אך תופעה הולכת וגוברת זו גרמה לחובבי טבע רבים לחשוש מפני הכחדתם של צמחים אלו.

מסיבה זו, יזמו רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע מיזם הסברתי רחב-היקף למען שימור צמחיית הבר בישראל. במקביל, בשנת 1964 חוקקה הכנסת את "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע", שכלל מצאי מרשים של יותר מ-250 מיני צמחים שעליהם יש להגן. אלו כללו צמחים שמתהדרים ביופי ייחודי לצד צמחים נדירים או כאלו שמצויים בסכנת הכחדה. לצד אלו, כללה הרשימה גם מיני עצים וצמחי תבלין.

באופן מעורר השתאות, הקמפיין הארצי נח הצלחה אדירה, וישראלים רבים אימצו א רק את האיסור אלא גם את החשיבות הגדולה שבשמירה על צמחי הבר. הקמפיין הושק שוב בשנות ה-80, והפעם – עם הסיסמה המוכרת לוותיקים שבינינו: "צא לנוף אך אל תקטוף". ויוצר הסיסמה הקליטה הזו היה לא אחר מאשר עוזי פז.

באופן טבעי, גם קק"ל לקחה חלק חשוב בשינוי מודעות הציבור לשמירה על פרחי בר. כידוע, משנות ה-60 ואילך קק"ל המשיכה בפיתוח והקמה של יערות לטובת הציבור במדינה ישראל המתפתחת - והשימור של הטבע והנוף הפך להיות מוקד מרכזי של פעילותה. בין היתר יצאה קק"ל במיזמי פרסום שמטרתם הייתה העלאת המודעות לסביבה והיכרות עמוקה ורגישה יותר עם הטבע בכלל ועם צמחים מוגנים בפרט.

"אנשי מקצוע בעולם כולו שפשפו את עיניהם בתדהמה לנוכח הצלחתו של מיזם 'צא לנוף אך אל תקטוף'", מוסיף פרגמן-ספיר. "עוזי פז היה לי להשראה של ממש, צילומיו המעולים משכו אותי לטבע עוד כילד. אני ממש זוכר את צילום 3 הכלניות הסגולות על רקע הקרקע הכבדה שעיטר ספרים".

"הטבע היה לו כבן משפחה"

עוזי פז, שהיה נשוי לבתיה והתגורר ברמת אפעל, זכה בחייו להערכה רבה מצד עמיתים ומוסדות שונים. כך למשל, בשנת 2000 קיבל את פרס קרן פורד, וב-2003 מונה לחבר של כבוד בחברה הישראלית לזואולוגיה. ב-2021 הוענק לו אות הוקרה על שמירת הטבע מאוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע.

"הוא באמת אהב את הארץ ואת הטבע", אומר פרגמן-ספיר. "זה מאוד בלט אצלו. גם בהלוויה שלו דיברו על כך שהטבע היה לו כבן משפחה".

אילו אתגרים או איומים על הטבע בישראל הדאיגו אותו במיוחד? "כמו כולנו, הוא חווה בחייו את הצטופפות המדינה והצטמצמות הטבע, אבל זה אף פעם לא ריפה את ידיו. הוא לא נכנס לדכדוך מכך. עוזי תמיד נאחז במה שיש – והעצים אותו".

איזו מסר או לקח מפעילותו היית רוצה שדור הצעירים של היום יאמץ? "תלמדו על הטבע, תשמרו עליו - ותעבירו את הידע הלאה", אומרת לשנר. ופרגמן-ספיר מוסיף: "לצאת לטבע. פשוט לצאת לטבע, ליהנות ממנו, לחקור אותו לשהות בו. זה כל כך חשוב".