דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
כתבות
חזרה
כתבות
מאמרי דעה
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
כתבות
פריצת דרך בשימור מיני הבר הנדירים בישראל: לראשונה - הוורד הדביק מהחרמון פורח ומניב פירות
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
פריצת דרך בשימור מיני הבר הנדירים בישראל: לראשונה - הוורד הדביק מהחרמון פורח ומניב פירות
מיזם "צמחים בסכנה" של הגן הבוטני והקרן הקימת לישראל רושם השנה הישג יוצא דופן: לראשונה בישראל הצליחו החוקרים לגרום לוורד הדביק, אחד הצמחים הנדירים והקוצניים ביותר בארץ, לפרוח ולהניב פירות בתנאי גן. הצמח, שמוכר בארץ רק במרומי החרמון בגובה מעל 1,900 מטר, גדל באופן טבעי באתרים בודדים בלבד ונחשב למין בסכנת הכחדה.
ההצלחה הנוכחית היא תוצאה של עבודה מדעית ממושכת, שהחלה באיסוף מאושר של זרעים מהחרמון. הזרעים עברו תהליך הכמנת קור, טיפול שמדמה חורף הררי קפוא, ולאחריו נבטו בהצלחה והפכו לשתילים.
צילום: אורי פרגמן-ספיר
חלק מהשתילים נשתלו בגן הבוטני, ואחרים מגודלים במיכלים, שם השנה פרחו לראשונה וחנטו פירות כתומים מרהיבים. הפירות, שבתוכם מתפתחים זרעים, ייאספו בסתיו ויובילו להמשך מחקר והרבייה.
"מדובר בפריצת דרך בשימור צמחי הבר של ישראל," אמר
רותם אטיאס, מנהל משתלת אשתאול בקק״ל
. "הוורד הדביק הוא אחד המינים הנדירים והקוצניים ביותר בארץ. הצלחתנו לגרום לו לפרוח ולחנט פירות בתנאי גידול מבוקרים היא צעד חשוב לשימורו, ותאפשר לנו להמשיך ולפתח שיטות להצלת מינים נוספים הנמצאים בסכנת הכחדה."
צילום: אורי פרגמן-ספיר
המחקר הוא חלק ממיזם רחב היקף, שבמסגרתו נבדקים ומפותחים פרוטוקולים לריבוי וגידול של מאות מיני צמחים נדירים בישראל. התוצאות, כולל שיטות העבודה והניסיון המצטבר, ירוכזו בספר דיגיטלי חדש: "צמחים בסכנה בישראל: מדריך לריבוי וגידול", שיפורסם בקרוב ויהיה פתוח לציבור הרחב. הספר יכלול הנחיות מעשיות לכ-500 מיני צמחים שונים, במטרה להנגיש ידע חיוני לגננים, אקולוגים, מגדלים, חוקרים וחובבי טבע.
ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני בגבעת רם
: פריחת הוורד הדביק וחנטת הפירות שלו מהווים תקווה לשימור צמחי הבר הנדירים של ישראל ומדגישים את החשיבות של שיתופי פעולה בין מוסדות מחקר וגופי שמירת טבע. במיזם אנו משמרים את כל הצמחים בסכנה בישראל, אולם יש דגש מיוחד על צמחים שהם קרובים של צמחים נוי. בצמחים אלה יש עמידויות בניתן יהיה לנצל בעתיד לשיפור של זני תרבות של קרוביהם. כך אנו מבטיחים את שימור מגוון הצמחים של ישראל לדורות הבאים״.
צילום: אורי פרגמן-ספיר