כנה

מצמח תרבותי נדרשות שתי דרישות: האחת – לספק את הפרחים או הפירות הרצויים והשנייה – להיות בעל שורשים עמידים למחלות ומזיקי קרקע. פיתוח זן העונה לשתי דרישות אלו הוא תהליך ארוך, מורכב ויקר. לכן מפתחים בנפרד שני זנים שכל אחד מהם עונה על אחת משתי הדרישות שלעיל, ומרכיבים ענפים של הזן המספק את הפירות (רוכב) על גזעו של הזן בעל השורשים העמידים (כנה). לעתים משתמשים ככנות בזני בר או זנים עתיקים.
השיטה נפוצה מאוד בוורדים ובמיגוון עצי-פרי. את הזנים המשמשים ככנות או כרוכבים מרבים אך ורק ברבייה וגטטיבית (אל-מינית) כדי לשמור על תכונותיהם.