דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
דפי מידע
אוג הבורסקאים
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
אוג הבורסקאים
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
תיאור הצמח: שיח או עץ ממשפחת האלתיים שגובהו 4-2 מ'. גדל בסמוך לכפרים ערביים, גם נטושים, ובשולי מדרגות חקלאיות. עליו ארוכים ושעירים, כל עלה מורכב מעלעלים מאורכים ומשוננים כמשור. הפריחה בחודשים אפריל-מאי. צבע הפרחים ירקרק, והם ערוכים במכבדים צפופים. עם הבשלת מכבד הפרחים, הוא נראה כמו אשכול פירות הפוך. הפירות כדוריים, דמויי עדשים – אדומים, פחוסים, ומכוסים בקטיפה חמצמצה. הפירות מבשילים בחודשים יולי-אוקטובר. מועד האיסוף: יולי-נובמבר.
מקורות ופולקלור:
אבותינו השתמשו בכל חלקי הצמח לעיבוד עורות, ומכאן שמו. פירותיו שימשו למאכל, והם נזכרים בין הפירות החייבים במעשרות (מעשרות א', ב': פאה א', ה'). ערביי ארץ-ישראל מעבדים בעזרתו עורות, ומשתמשים בתבלין החמצמץ המופק מפירותיו במאכלים רבים – בעיקר כמרכיב חשוב בהכנת הזעתר.
רפואה עממית:
ערביי ישראל ובני כמה מעדות ישראל משתמשים במשרה החמצמצה המופקת מהפירות כתרופה לשלשול, לכאבי בטן, לכאבי שיניים, לדלקות בחניכיים, למחלות כבד וטחול ולהסדרת פעולתם של דרכי השתן.
אופן השימוש:
קוטפים אשכולות פרי ומשרים אותם במים למשך יום-יומיים. הכמות: 10 אשכולות לליטר מים. מומלץ לערבב את הפירות במים כל 6 שעות. מסננים ושומרים את המשרה במקרר. אפשר להמתיק בדבש או בסוכר. שותים מהמשרה 3-2 כוסות ביום. לטיפול בכאבי שיניים ובדלקות חניכיים, ממלאים את חלל הפה, ומגרגרים במשך דקה-שתיים. חוזרים על הטיפול פעמים-מספר. מקליפות הענפים, הגזעים ומהעלים מכינים מרתח לטיפול בכיב קיבה (אולקוס) ובפצעי קיבה.
אופן ההכנה: מבשלים 10 גר' חומר ירוק או יבש בליטה מים, במשך כמחצית השנה, ואת המרתק שותים כתה. מומלץ לשתות 4-3 כוסות ביום.
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל