דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
דפי מידע
חסת המצפן - מרגיעה ומרדימה גם את מי שקשה לו...
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
חסת המצפן - מרגיעה ומרדימה גם את מי שקשה לו...
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
חסת המצפן
פורחת בעונה זו ברוב חלקי הארץ, עכשיו היא מגיעה עד ל 3 מטר בגובהה. החומרים הפעילים בעלים הם בשיא עכשיו ממש באוגוסט, על הערכים הבריאותיים שבה
פלאי חסת המצפן
מה קורה?
הגבעול והעלים מכילים "חלב" שמשויכים לו תכונות אופיאטיות עדינות, כאלה שאינם יוצרים תלות, אך נותנים איכות של שיכוך כאב, הרגעה והשראת שינה.
היא מרגיעה , וגורמת להרדמות ושינה רגועה :המערכות העיקריות בהן פעיל הצמח הן
מי את חסת המצפן?
צמח בר ממשפחת המורכבים, שממנה תרבתו את החסה הרומית שאנו אוכלים היום.
אחרי הנביטה בחורף, עליה אכילים וטעימים, לקראת האביב היא תופסת גובה ועליה מקבלים מרירות, אז היא מתאימה לשמש כ"מרור" על צלחת הפסח שלנו. לקראת הקיץ, בשיא החום היא מתחילה לפרוח בפרחים קטנים (הפורחים רק בבוקר) ועשויה להגיע לגובה של 3 מטר ומעלה, העלים הופכים קשיחים, ועליהם שורת זיפים לא נעימים, כל חלקי הצמח העל-אדמתיים מלאים ב"חלב" זה.
אנו קוטפים את העלים הירוקים בסיוע מזמרה וכפפות... כדי לחלוט על מנת להירגע ולישון טוב...
מהיכן השם חסת המצפן?
לצמח מנגנון חכם השומר עליו מפני התייבשות. העלים פונים לכיוון צפון -דרום ומאונכים לאדמה. תכונה זו מאפשרת לעלים לקבל קרני שימוש ישירות רק בשעות הבוקר ואחה”צ כאשר עוצמתם קטנה יחסית מאשר בשעות הצהריים החמות. הגבעול מסתובב כך שהשמש לא תחמם יותר מידי ותשרוף את העלים.
היכן נמצא אותה?
בשולי שדות מושקים ומטעים, בגינות ובחצרות, ברוב חלקי הארץ חוץ מאשר בערבה
מה ואיך משתמשים?
עלי הצמח הצעירים נאכלים בחורף טריים או מבושלים.
ניתן להכין חליטה מהצמח הטרי, או לייבש ולשמור. חסת המצפן נחשבת לצמח בטוח לשימוש למעטים תיתכן תגובה אלרגית.
מומלץ להתחיל בחליטה עדינה של 2-3 עלים, כדי לבדוק את רמת הרגישות וההשפעה על הגוף, ולהעלות את מינון העלים (בזהירות) אם זה מתאים.
חולטים, מכסים בצלחת ושותים אחרי כ 10 דקות, עדיף לפני השינה.
במקרים של חוסר שינה כרוני, מומלץ להתייעץ בהרבליסט או מומחה, אם זה הצמח הנכון עבורכם.
רפואה עממית ופולקלור
חסת המצפן הייתה בשימוש רפואי ומיסטי מאז ימי קדם, הרופא היווני דיוסקורידס מזכיר בכתביו את חסת המצפן, הצמח מככב במיתולוגיה היוונית, כמזונם של המתים. ישנן המלצות לשים שקית עם עלים יבשים מתחת לכרית כדי לזמן חלומות נעימים... ולסלק שדים (אפשר להוסיף לשקית גם פרחי ועלי לבנדר מכל מין)
השמאנים והמרפאים האינדיאניים משבט הנבחו, היו אוספים ומייבשים את השרף מהצמח ומעשנים בטקסי טיהור.
זכרו את הכלל : אם יש ספק אין ספק , לא אוכלים או חוליטם אם לא מזהים ב 100 אחוזים