דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
דפי מידע
נענע משובלת - צמח מרפא
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
נענע משובלת - צמח מרפא
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל
תיאור הצמח :
עשב רב-שנתי ממשפחת השפתניים, שגובהו 60.40 ס"מ. הוא ליד מעיינות ועל גדות נחלים ותעלות מים מתוקים בגולן, בגליל, בהרי יהודה ובמדבר יהודה. מאורכים ומכוסים בשערות רכות, ביניהן חבויות שערות בלוטיות המכילות שמן ריחני וחריף. הפריחה בחודשים יוני-אוקטובר. הפרחים סגולים וקטנים, ערוכים בשיבולים ארוכות וצפופות - ומכאן שם המין. הריבוי נעשה; בדרך-כלל, באמצעות שלוחות תת-קרקעיות ושלוחות על- קרקעיות. האיסוף: כל ימות השנה.
הנענה מופיעה במקורותינו בשמה הלטיני והערבי. אבותינו גידלו אותה בגינת הירק, והכירו את דרך ריבויה באמצעות קטעי שלוחות שורש: "שרשי המינתא והפיגם... שעקרן לשתלן" (עוקצין א', ב').
רפואה עממית:
מלבד השימוש הנעשה בצמח כתבלין לתה, הוא משמש צמח מרפא חשוב ברפואה העממית של ישראל ושל הערבים בארץ. יעיל כ לדלקות עיניים חריפות, לשיעול חזק, לכאבי בטן, לנפיחות בגוף, לבחילות והקאות, לתולעים בבטן, להפגת ריח רע מהפה, לכאבי ראש, לחולשה ולעייפות כרונית; כמו-כן הוא יעיל להורדת חום אצל תינוקות.
אופן השימוש:
דרך השימוש הפשוטה והיעילה ביותר היא בצורת תה. חולטים שלושה חופני עלים בליטר מים חמים, משהים את העלים כ-3 דקות, ושותים 5-4 כוסות ביום. תה זה יעיל מאוד לאלה הסובלים מעייפות כרונית, מכאבי ראש, מכאבי בטן, מתולעים בבטן, מבחילה ומהקאות.
להורדת חום אצל תינוקות: משקים אותם ב-5 כפות תה ביום. להרחקת ריח רע מהפה: חולטים עלי נענה משובלת בכוס מים רותחים, משהים את העלים כ-5 דקות, מסננים את המשרה ומוסיפים לה כוס יין, ממלאים את חלל הפה במשרה, מגרגרים ובולעים את המשרה, תרופה זו מונעת גם דלקות בפה.
לדלקות עיניים, חריפות: חולטים שני חופני עלים בכוס מים רותחים, משהים קמעא, טובלים צמר-גפן במשרה ומנגבים בו את שמורות העיניים, משרה זו יעילה ביותר להורדת נפיחויות בגוף בדרך של קומפרס; מניחים תחבושת ספוגה במשרה על האזור הנפוח.