דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
דפי מידע
געדה מצויה - צמח מרפא
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
געדה מצויה - צמח מרפא
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל
תיאור הצמח:
בן-שיח נמוך ממשפחת השפתניים, שגובהו 40-20 ס"מ. גדל בארץ בבתות ים-תיכוניות ובצל החורש, בעיקר על אדמות טרה-רוסה באזורי ההרים. מצוי בכל החבלים הים-תיכוניים של הארץ. גבעוליו זקופים, עליו מעוינים, גלדניים ומשוננים, קרחים או שעירים בצדם העליון. הפריחה בחודשים אפריל-יולי. צבע הפרחים סגול-ארגמני. פרודות הזרעים נפוצות במהלך הקיץ
מקורות ופולקלור:
ערביי ארץ-ישראל מכנים אותה בשם קמנדרה משרפה. כלומר – הגעדה היפה והמסולסלת, אולי בשל הופעתה המיוחדת ופרחיה הסגולים-ארגמניים. יש המכנים אותה משיטת אל-ערוס – מסרק הכלה – בשל עליה המשוננים המזכירים בצורתם מסרק.
רפואה עממית:
הגעדה משמשת בעיקר כתבלין לתה. תה געדה מפושקת מומלץ בעיקר להורדת חום, נגד מחלות גרום ונגד שיעול. טוב לחיטוי הפה והגרון ולצרידות קשה. כתבלין לתה, חולטים גבעול בן 4-5 עלעלים לכוס תה. כמרתח, מבשלים 4 כפות גדושות עלים ירוקים, או יבשים, בליטר מים. מתקבל מרתח מריר מאוד. שותים 3-4 כוסות ביום. מומלץ לטיפול בסוכרת, בחילות בעת ההריון, להקלה במקרה של כאבים וחולשה בזמן המחזור החודשי. לטיפול בקצרת ובהצטננות - מבשלים 50 גר' עלים בליטר מים. עם עליית האדים, יוצרים אוהל מגבת מעל הראש וקולטים את האדים אל דרכי הנשימה. דרך נוספת לטיפול בכאבים ובחולשה בעת המחזור החודשי ובתקופת ההריון היא לאכול ביצים שטוגנו יחד עם עלי געדה כתושים. הכמות - גרם אחד של עלים כתושים לביצה אחת. תה זה ממתיקים בדבש.
אופן השימוש:
חולטים 5-4 עלי געדה מפושקת יחד עם תה, וממתיקים בכפית דבש גדושה. מערבבים היטב, משהים 2 דקות ושותים. תה זה יעיל בעיקר למחלות גרון, צרידות ושיעול.
משרה כוהלית – מכניסים 100 גר' עלים לבקבוק המכיל חצי ליטר כוהל רפואי. אוטמים אתה בקבוק היטב ושומרים כחודש ימים. התמצית המתקבלת משמשת לטיפול בחבורות, בנקעים ובנפיחויות, והיא משככת כאבים באופן מיידי.