גדילן מצוי- צמח מרפא

תיאור הצמח:

צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים, שגובהו 150-50 ס"מ. גדל כמעט בכל אזורי הארץ, בעיקר בבתי-גידול עשירים בחנקן, בשדות מעובדים, בצדי דרכים, בלולים, רפתות ומעזבות. גבעולו זקוף. עליו מעורקים בעורקים לבנים ומוכתמים בכתבים לבנים. טרפי העלים שסועים לאונות אליפטיות משוננות. הפריחה בחודשים מארס-מאי. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בקצות הגבעולים. הפרחים צינוריים, צבעם על-פי-רוב סגול, אך יש גם אוכלוסיות שבהן הצמחים לבני-פרחים. רבים נוהגים לטעות בין הגדילן לברקן, הן בגלל הדמיון הרב ביניהם והן בשל קרבתם ושכנותם. אך נקל להבדיל ביניהם: קרקפת הגדילן עגולה וקוצי המעטפת קצרים ויוצרים מעגל סימטרי, מה שאין כן אצל הברקן. קרקפתו אינה עגולה וקוצי המעטפת ארוכים, מסועפים ואינם סימטריים.

רפואה עממית:

נוסף על השימוש בו למאכל, הוא משמש גם ברפואה העממית של הערבים בארץ-ישראל. אכילת הגבעולים והתפרחות מגבירה את התיאבון, ממריצה את העיכול ומרפאה מחלות כבד ומעיים. שתיית מרתח שמופק מכל חלקי הצמח העל-קרקעיים יעילה מאוד לאלה הסובלים מלחץ דם גבוה, מאבנים בכליות, מעצירות בדרכי השתן ומבעיות עיכול בכלל.

אופן השימוש:

קוטפים גבעולי גדילן בתחילת החורף, כשהם עדיין ירוקים ורעננים. מגרדים באמצעות סכין את העלים הקוצניים, חותכים את הגבעולים לפרוסות אורך ומבשלים אותם במים. הכמות: 200 גר גבעולים קלופים בליטר מים. משך ההרתחה כחצי שעה. מסננים את המרתח, מקררים ושותים 5-4 כוסות ביום.

מומלץ לאכול את הגבעולים כשהם קלופים וטבולים במי מלח, שאז הגדילן "מנקה ומנגב את מערכת העיכול, מחזק את הגוף ומוסיף דם לאלה הסובלים מחוסר דם".