דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
דפי מידע
כלמינתה אפורה
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
כלמינתה אפורה
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
צמחי מרפא- נסים קריספיל
תיאור הצמח:
בן-שיח ריחני משתרע ממשפחת השפתניים, המגיע לגובה של 30-10 ס"מ. הוא נדיר בארץ, מיטיב לגדול במחשופי קרטון לחים ומוצלים, בעיקר בראשי ההרים – בגליל, בשומרון וביהודה. גבעוליו מעוצים בחלקם התחתון, מסועפים ושרועים. עליו נגדיים, עגולים או דמויי-ביצה, ומכוסים בצפיפות בשערות מאפירות-מלבינות, המשוות לצמח גוון כסוף-אפור. העלים מכילים שמנים אתריים והם ריחניים מאוד. הפריחה בחודשים מאי-דצמבר. הפרחים נישאים ביקי העלים, בדורים היוצרים תפרחת דלילה, וצבעם ורוד-ארגמני. הפרי מכיל ארבע אגוזיות. מועד האיסוף: כל ימות השנה.
מקורות ופולקלור:
השם כלמנתה נגזר מיוונית, ופירושו "הנענה המשובחת". הכלמנתה האפורה דומה מאוד לאזוב מצוי. לדעתה יאה לה השם העברי אזוביון, שנשתמר עד היום בשם הערבי לצמח "זועוטמאן" שפירושו: האזוב הקטן. הוא נמנה עם אחד ממיני האזובים הנזכרים במשנה: "מצוות אזוב: לא אזוביון, לא אזוב כוחלי, לא אזוב רומי, לא אזוב מדברית ולא כל אזוב" (נגעים פ"ד, מ"ו).
רפואה עממית:
ערביי ארץ-ישראל משתמשים בצמח למאכל ולמרפא. ברפואה העממית הוא משמש כתרופה לתולעי-מעיים, לשיעול, לדלקת ריאות, לקצרת (אסטמה), לכאבי מחזור, לכאבי בטן עזים, והחשוב מכל – הוא מועיל לרחמי הנשים, ומקל על האשה הכורעת ללדת.
אופן השימוש:
תה כלמנתה. מבשלים שני חופנים של גבעולים ועלים ירוקים בליטר מים, מפסיקים את הבישול 3 דקות לאחר הרתיחה. שותים מהמרתח 5-4 כוסות ביום. ריח התה וטעמו משובחים. תה זה יעיל מאוד כתרופה לכאבי בטן עזים, לתולעים בדרכי העיכול, לכאבי בעת המחזור, והוא גורם הקלה משמעותית בלידה ובמקרים של מחלות רחם. נגד שיעול, קצרת ודלקת ריאות: מבשלים ארבעה חופנים גדושים של עלים וגבעולים ירוקים בליטר מים. עם עליית האדים יוצרים "אוהל" מגבת מעל הראש ושואפים את האדים. טיפול כזה נמשך לא יותר מ5- דקות.