דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
צמחים במקורות
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
חיפוש מתקדם
מונחון - מילון מושגים
מועדי הפריחה
דיווחי פריחה מהשטח
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
עצים ביערות קק"ל
צמחים ופולקלור
תצלומי גרגרי אבקה
האבקה בראי ישראלי
שבעת המינים
ארבעת המינים
פתח תפריט
מאמרים
חזרה
מאמרים
רשימת מקורות
אודות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
אגמון החולה
הקלק וטע
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
ראשי
דפי מידע
אכילאה ריחנית
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
אכילאה ריחנית
לחץ כאן להדפסה
לחץ כאן לשיתוף
תיאור הצמח: הצמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים, גובהו 50-30 ס"מ. הצמח נפוץ בערוצי ואדיות במדבר. שכיח במדבר יהודה, בכל הנגב ובערבה. גבעוליו זקופים, יוצאים מתוך בסיס מעוצה. עליו מאורכים, משוננים ומכוסים בבלוטות זעירות. כל הצמח מכוסה בשערות קטיפתיות, המשוות לו גוון לבן.
הפריחה בחודשים מארס-אוקטובר. הפרחים צינוריים, צבעם צהוב, והם יושבים על קרקעות קטנות הערוכות בתפרחות דמויות סוכך. הזרעונים פחוסים ומחוסרי ציצית.
מקורות ופולקלור: השם אכילאה מנציח את הגיבור אכילס, אעשר עמד לראשונה על תכונותיו הרפואיות של הצמח, ואף השתמש בו לריפוי גיבוריו.
רפואה עממית: ברפואה העממית של הערבים, בארץ-ישראל ובארצות השכנות, נחשב הצמח לאחד מצמחי הרפואה החשובים והמקובלים.
בשימוש חיצוני הוא מקובל בטיפול בכאבי פרקים, להורדת חום ולפתיחת דרכי הנשימה. בשימוש פנימי הוא מקובל לטיפול בשיעול חזק, להורדת לחץ דם גבוה, נגד סוכרת ולהקלת כאבי בטל.
אופן השימוש: בשימוש חיצוני: מרתיחים במים חופנים מספר מכל חלקי הצמח העל-קרקעיים, מסננים ושופכים לתוך אמבט מים. טובלים באמבט כרבע שעה. דרך נוספת: מבשלים חופנים מספר בסיר מים, מתפשטים ורוכנים מעל האדים העולים מהסיר. הטיפול מתבצע בחדר מוגן מרוח. מיד לאחר הטיפול יש להתכסות היטב ולישון עד הבוקר. מומלץ להוסיף חופן זרעי שעורה לאכילאה המורתחת, ליצור ממגבת אוהל מעל הראש ולנשום את האדים דרך האף. בשימוש פנימי: מרתיחים חופן עלים ירוקים – או 4 כפות של חומר יבש – בליטה מים. מבשלים 5 דקות לאחר הרתיחה ושותים כתה. מומלץ להמתיק את התה בדבש, פרט לטיפולים בהורדת לחץ ובסוכרת. מתוך ילקוט הצמחים של נסים קריספיל