נעים להכיר: נורית אסיה

בסוף מרץ ובראשית אפריל, נמצאת נורית אסיה בשיא הפריחה שלה ברחבי הארץ, ומקשטת את בתי הגידול הפתוחים מהר הנגב עד חרמון בצבע אדום בוהק.

נורית אסיה היא גיאופיט בעל שורשי אגירה מעובים. הצמח הוא עשבוני וכל חלקי הצמח הירוקים מכוסים שערות דלילות למדי. בראשית עונת הגשמים מלבלבת הנורית ומוציאה שושנת עלים קטנים שצורתם כעין כף יד. עלים אלה גדלים ומתרחבים במשך החורף ונהיים שסועים לאונות רחבות, לא סימטריות.

באביב מעלה הצמח עמודי פריחה שגובהם עד 50 ס"מ, ובחלקם התחתון יש עלים הגזורים לאונות סרגליות צרות. בראש כל עמוד פריחה יש פרח גדול דמוי קערית שצבעו אדום, לעיתים רחוקות (בארץ) כתום או צהוב. לפרח יש חמישה עלי גביע מחודדים וחמישה עלי כותרת ביציים, מבריקים בצידם הפנימי (העליון). במרכז הפרח יש גוש גדול של אבקנים שצבעם בדרך כלל חום-ברונזה כהה. אבקנים אלה מספקים שפע של אבקה למאביקים – חיפושיות מקבוצת הפרחיות. הפרי נראה כמו אצטרובל, מפורד למפוחיות רבות שבכל אחת זרע אחד, הנפתחות ביובש ומפיצות את הזרעים.

עם בוא הקיץ מתייבשים החלקים העל-אדמתיים של נורית אסיה והיא שורדת את עונת היובש באמצעות שורשי אגירה תת-קרקעיים.

נורית אסיה בישראל היא אחת מקבוצה של מיני בר המכונה "האדומים הגדולים" – כלנית, צבעוני, פרג, וכמובן נורית אסיה, לבל המינים הללו בארץ יש פרח אדום גדול דמויי קערה או ספל שבמרכזו כתם כהה, והם נותנים גמול של אבקה למאביקים. קבוצה זו מיוחדת לאזורנו – ישראל, ירדן, לבנון וסוריה, ולא לשום מקום אחר בעולם.

בסוג נורית יש 1,761 מינים מוכרים, כולם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, הנפוצים בכל היבשות בעולם ובכל בתי הגידול למעט יערות גשם ומדבר קיצוני. מרכז התפוצה של המינים בסוג היא באזורים הרריים קרירים וקרים באזור הממוזג, מאירופה ועד מרכז אסיה.

בישראל יש 22 מיני בר של נורית, ונורית אסיה היא הבולטת בהם בהיותה היחידה בעלת פרח אדום גדול, הפורח במרבדי פריחה. היא נפוצה מאוד בארץ מהחרמון עד הר הנגב הגבוה, ובשנים גשומות יש פריחה מדהימה שלה בנחל ניצנה העילי בהר הנגב הגבוה, ובבקעת הירדן ליד מחולה.

 

צילום: טובית שפירא

 

לכל מיני הנורית בעולם, למעט נורית אסיה, יש פרחים בצבע צהוב, לבן או צהוב-לבן. נורית אסיה היא היחידה שיש לה פרח אדום. ולא רק שהיא היחידה שיש לה צבע אדום, אלא היא המין היחיד בעולם שיש לו לפחות חמישה זני צבע שונים – לבן, צהוב, כתום, אדום וורוד.

נורית אסיה גדלה בר במזרח אגן הים התיכון, צפון אפריקה ומערב אסיה עד אירן. בכל תחום התפוצה שלה יש לה בעיקר פרחים צהובים, ורק בישראל, ירדן, דרום לבנון ודרום סוריה מופיע הזן האדום. לדוגמה, באי השכן לנו קפריסין, נפוצה נורית אסיה אבל הצבעים שלה הם לבן, צהוב וורוד. אין שם כלל נוריות אסיה אדומות או כתומות. ביוון הן רק צהובות וכך גם בטורקיה.

בתוך האוכלוסיות של נורית אסיה בארץ, בייחוד בחלק המזרחי יותר (מזרח הגליל, גלבוע, בקעת הירדן), מוצאים לפעמים פרחים בצבע כתום או צהוב. אלה מזכירים לנו כי נורית אסיה שלנו התפתחה מפרח צהוב שבאיזשהו שלב נוצר בו גם פיגמנט אדום. הפיגמנט הצהוב נשאר בפרח אך האדום מכסה עליו. אם מסיבה כלשהי הצמח מייצר רק מעט פיגמנט אדום, או לא מייצר אותו כלל, יהיו הפרחים כתומים או צהובים, בהתאמה. אם נשווה את הגוון האדום של נורית אסיה לזה של כלנית או של פרג, נראה כי אכן יש גם בפרטים האדומים בת-גוון צהובה. הסיבה להישארות הצבע האדום הם המאביקים – פירחיות, שמעדיפים פרחים אדומים, מבקרים אותם יותר, וכך מפיצים את התכונה הזו.

בנוסף למגוון הצבעים, נורית אסיה היא גם אחד ממיני הנורית עם הפרח הגדול ביותר. לא ייפלא איפה שממנה תורבתה הנורית, וכל זני הנורית התרבותיים בעולם, במגוון צבעים עצום, עם פרחים פשוטים או מלאים, פרחי גן או פרחי קטיף, מוצאם מנורית אסיה.

השם הערבי של נורית אסיה הוא ברקוק (برقوق). השם האנגלי של נורית אסיה הוא Asian buttercup. באנגלית מכונים כל מיני הנורית בשם Buttercup, כלומר 'ספל חמאה' בגלל הפרח דמוי הקערית של מיני הנורית הגדלים בר באנגליה, שצבע הכותרת שלהם צהוב מבריק, כמו חמאה אירופית מותכת. גם רוב מיני הנורית בארץ הם צהובי פרח, ונוריות המים הן עם פרח צהוב-לבן.