דלג לתוכן העמוד
עמוד הבית
עבור לתפריט ראשי
עבור לקישורים מומלצים בתחתית העמוד
He
חיפוש מתקדם
פתח תפריט
משפחות הצמחים
חזרה
משפחות הצמחים
משפחת האברשיים
משפחת האברתיים
משפחת האדמוניתיים
משפחת האורניים
משפחת האזדרכתיים
משפחת האיריסיים
משפחת האלוניים
משפחת האלטיניים
משפחת האלף-העלה
משפחת האלתיים
משפחת האספלניים
משפחת האספרגיים
משפחת האפרוריתיים
משפחת הארכוביתיים
משפחת האשחריים
משפחת האשליים
משפחת הבאשניים
משפחת הבוציציים
משפחת הביברשטיניים
משפחת הביגנוניים
משפחת הבקעצוריים
משפחת הברושיים
משפחת הגומאיים
משפחת הגליתיים
משפחת הגפיתיים
משפחת הגפניים
משפחת הגרניים
משפחת הדגניים
משפחת הדולביים
משפחת הדלועיים
משפחת הדנשטטיים
משפחת הדקליים
משפחת ההדסיים
משפחת ההרדופיים
משפחת ההרנוגיים
משפחת הולריניים
משפחת הורבניים
משפחת הורדיים
משפחת הזוגניים
משפחת הזיפניים
משפחת הזיתיים
משפחת החבלבליים
משפחת החיעדיים
משפחת החלבלוביים
משפחת החלמיתיים
משפחת החמציציים
משפחת הטבוריתיים
משפחת הטופליים
משפחת הטחבי כבד (מערכת)
משפחת הטחבי עלים (מערכת)
משפחת הטחבי קרן (מערכת)
משפחת הטמוסיים
משפחת הימלוחיים
משפחת היערתיים
משפחת היצהרוניים
משפחת הירבוזיים
משפחת הכופריים
משפחת הכחליתיים
משפחת הכף-צפרדע
משפחת הכפתוריים
משפחת הלבניים
משפחת הלוטמיים
משפחת הלועניתיים
משפחת הלופיים
משפחת הלחכיים
משפחת הלילניים
משפחת הלשון-אפעה
משפחת המורינגיים
משפחת המורכבים
משפחת המורניים
משפחת המימוניים
משפחת המישיים
משפחת המצליבים
משפחת המרבה-חלב
משפחת המרסיליים
משפחת המתנניים
משפחת הנאדידיים
משפחת הנהרוניתיים
משפחת הנופריים
משפחת הנוריתיים
משפחת הנר-הלילה
משפחת הנרקיסיים
משפחת הסבונניים
משפחת הסהרוניים
משפחת הסוככיים
משפחת הסולניים
משפחת הסופיים
משפחת הסחלביים
משפחת הסיגליים
משפחת הסימרוביים
משפחת הסלביניים
משפחת הסלוודוריים
משפחת הסמריים
משפחת הסנטליים
משפחת הספלוליים
משפחת הסרפדיים
משפחת הסתווניתיים
משפחת העופריתיים
משפחת העיריתיים
משפחת העלקתיים
משפחת הערבזיים
משפחת הערבתיים
משפחת הערטניתיים
משפחת העריים
משפחת הפואתיים
משפחת הפונטדריים
משפחת הפיגמיים
משפחת הפיטולקיים
משפחת הפילנתאיים
משפחת הפעמוניתיים
משפחת הפרגיים
משפחת הפרנקניים
משפחת הפרעיים
משפחת הפשתיים
משפחת הצבריים
משפחת הצלפיים
משפחת הצפורניים
משפחת הקוציציים
משפחת הקזואריניים
משפחת הקטניות
משפחת הקיסוסיים
משפחת הקיסוסיתיים
משפחת הקנאביים
משפחת הקרנניים
משפחת הרב-רגליים
משפחת הרגלתיים
משפחת הרופיניים
משפחת הרימוניתיים
משפחת הרכפתיים
משפחת הרקפתיים
משפחת השבטבטיים
משפחת השושניים
משפחת השעוניתיים
משפחת השלמוניים
משפחת השפתניים
משפחת השרביטניים
משפחת השרכיניים
משפחת התותיים
משפחת התת-משפחת סילקיים במשפחת הירבוזיים
פתח תפריט
רשימת הצמחים באתר
חזרה
רשימת הצמחים באתר
צמחים מוגנים
צמחי תבלין
צמחים רעילים ומסוכנים
צמחי מרפא
צמחים בסכנת הכחדה (צמחים "אדומים")
צמחים פולשים
צמחים אלרגניים
צמחים צופניים
פתח תפריט
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
חזרה
קק"ל - יערות וגנים בוטנים
עצים ביערות קק"ל
גן בוטני אילנות
גן בוטני אגמון החולה-קק"ל
מונחון - מילון מושגים
פתח תפריט
דיווחי פריחה מהשטח
חזרה
דיווחי פריחה מהשטח
מועדי הפריחה
פתח תפריט
כתבות
חזרה
כתבות
מאמרי דעה
פתח תפריט
האבקה בראי ישראלי
חזרה
האבקה בראי ישראלי
תצלומי גרגרי אבקה
פתח תפריט
צמחים במקורות ובפולקלור
חזרה
צמחים במקורות ובפולקלור
צמחים ופולקלור
שבעת המינים
ארבעת המינים
צמחים במקורות
פתח תפריט
מתכונים
חזרה
מתכונים
כבושים וחמוצים
מנות עיקריות
מרקים
משקאות
מתוקים
סלטים חמים
סלטים קרים
תבלינים
פתח תפריט
אודות
חזרה
אודות
רשימת מקורות
דיווחי פריחה
סגור תפריט עליון
קרן קימת לישראל
חינוך ונוער
מסלולי טיולים
שבילי אופניים
הקלק וטע
צמח השדה
צרו קשר
He
דיווחי פריחה
חיפוש
סגור חיפוש
ראשי
כתבות
הפולש הצהוב: חוקרים יוצאים למאבק בחמציץ הנטוי - ומגייסים את הציבור
חיפוש צמחים
חיפוש צמחים
שם הצמח
משפחה
{{ families.Title }}
צבע
{{ colors.Title }}
צורת חיים
{{ lifeforms.Title }}
תפוצה
{{ distributions.Title }}
עונת הפריחה
{{ floweringmonth.Title }}
{{ab}}
{{ ab }}
חיפוש
ניקוי
הפולש הצהוב: חוקרים יוצאים למאבק בחמציץ הנטוי - ומגייסים את הציבור
הוא מוכר כמעט לכל ישראלי מטיול חורפי או מגינה שכונתית: פרחים צהובים קטנים, מראה תמים ונעים לעין. אבל מאחורי
החמציץ הנטוי
מסתתר אחד המינים הפולשים הבעייתיים בישראל, כזה שמשנה בתי גידול, דוחק צמחייה מקומית ומעורר דאגה גוברת בקרב חוקרים ואנשי שמירת טבע.
בשנים האחרונות הצטברו דיווחים על התפשטות מואצת של החמציץ הנטוי ביערות, בשמורות טבע וגם בשטחים פתוחים נוספים, לעיתים באזורים שבהם לא נצפה בעבר. על רקע זה מתקיים מחקר משותף של חוקרים ממכון וולקני וממכון שמיר, בשיתוף קרן קימת לישראל, שמטרתו לפתח דרכי טיפול וניהול שיצמצמו את הפלישה ויאפשרו שיקום של הצומח המקומי.
החמציץ, שמקורו בדרום אפריקה, מתרבה בעיקר באמצעות בצלים תת קרקעיים ויוצר מרבדים צפופים על קרקע היער. מרבדים אלה משנים את תנאי הסביבה, פוגעים במגוון הביולוגי ועלולים להשפיע על מראה היער ותפקודו האקולוגי. בניגוד לדימוי הרווח, הוא אינו מוגבל לשטחים פתוחים ומוארים, אלא מסוגל לגדול גם בתת יער מוצל.
צילום: עודד כהן
לדברי ד"ר מאור מצרפי ממכון וולקני, וד״ר עודד כהן ממכון שמיר החוקרים הראשיים במחקר, "אנחנו רואים בשטח תמונה מורכבת ומדאיגה. החמציץ הנטוי מצליח לחדור גם לבתי גידול שלא נחשבו בעבר פגיעים, וההבנה שלנו לגבי דפוסי ההתפשטות שלו עדיין חלקית. כדי לפתח טיפול יעיל, אנחנו חייבים להבין איפה, מתי ואיך הוא מתבסס".
כאן נכנס לתמונה מיזם אזרחי חדש, של בקק"ל. במסגרת המיזם מוזמן הציבור הרחב
לדווח על תצפיות
בחמציץ הנטוי: היכן נצפה הצמח, באיזה מועד ובאיזה סוג של בית גידול - החל מגינות פרטיות וציבוריות, דרך מדרכות ושדות בור ועד יערות וחורשים. הדיווחים נאספים למפה דינמית, שמתעדכנת בזמן אמת ומאפשרת לחוקרים לזהות מגמות, מוקדי פלישה ואזורים חדשים.
בקק"ל רואים בשיתוף הציבור חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם הבעיה. "היערות משתרעים על פני שטחים עצומים, ואי אפשר לנטר כל נקודה באמצעים מקצועיים בלבד", אומרת יעל וגנר, מיחידת המדען הראשי בקק"ל. "מעורבות הציבור נותנת לנו תמונת מצב רחבה בהרבה ומחזקת את החיבור של אנשים ליער ולטבע".
החוקרים מדגישים כי המיזם אינו נועד להחליף מחקר מדעי, אלא להשלים אותו. בשילוב בין עבודת שטח מבוקרת, ניסויים ומידע שמגיע מהציבור, מקווים השותפים לגבש בשנים הקרובות כלים מעשיים שיסייעו לבלום את התפשטות החמציץ, לפני שהצהוב התמים יכבוש עוד חלקות ירוקות.
הרשמה לניוזלטר
להרשמה לניוזלטר שלנו
על הרשמה לעדכונים