מטרתה העיקרית של הגינה הקהילתית היא אמנם ליצור מקום המחבר בין אנשים וקהילה, אך גם לטבע עצמו יש חלק לא קטן בחיבור הזה, ואפשר לומר אפילו שהוא מהווה כלי להשגתו. באמצעות הקשר לעבודת האדמה, החיבור לצמחים והשהייה באוויר הפתוח, מתקיימת השפעה חיובית על כל המשתתפים במיזם קהילתי מבורך זה.
גינה קהילתית היא גינה משותפת של קבוצת אנשים, "קהילה", המאמצים ומטפחים שטח אדמה נבחר בעיר או בישוב. הגינה מנוהלת ומתוחזקת על ידי חברי הקהילה והיא מהווה מוקד מפגש וריאה ירוקה לתושבים, מזמנת ביניהם קשרי גומלין ומעודדת אותם לפעילות קהילתית.
הגינות הקהילתיות מגוונות מאוד ואופיין נקבע בהתאם לרצונות ולצרכים של חברי הקהילה. הן יכולות להיות גינות נוי, גינות ירק או פרי, הן יכולות להיות מחולקות לחלקות קטנות, כך שכל אדם או משפחה יוכלו לטפח את חלקת האלוהים הקטנה שלהם, וייתכן גם שהשטח כולו יתוחזק על ידי כלל הקהילה.הן יכולות להיות מוקמות בשטחים פרטיים משותפים, בבתי דירות או שתוקמנה בשטחים ציבוריים פתוחים או בשטח מבני ציבור, כמו למשל בחצרות מוסדות חינוך, מועדונים קהילתיים וכד'.מרבית הגינות הקהילתיות כיום מתבססות על עקרונות אקולוגיים, של שתילת צמחייה מקומית וחסכונית במים, טיפול בגינה על בסיס חומרים ידידותיים לסביבה וייצור קומפוסט. לעיתים הרשויות המקומיות וגופים בעלי עניין אחרים, כגון החברה להגנת הטבע, מסייעים לפעילים להקים את הגינה ומעניקים תמיכה מקצועית ותשתית מתאימה.
כבר במאה ה-19, מיד לאחר המהפכה התעשייתית, הערים הגדולות היו צפופות ונעדרו מהן שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי. המצב היה כה חמור, עד כי הפרלמנט הבריטי נאלץ להתערב וב-1887 חוקק חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באיזורים לא בנויים בשולי העיר או בתוכה עבור גינות ירק. גם בארצות הברית התפתחו בשנים אלה גינות דומות, בעידודן של הרשויות המקומיות.בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 קם ועלה גל חדש של הקמת גינות קהילתיות. הפעם היה זה בעיקר מסיבות אקולוגיות, כחלק מהחזרה לטבע וכמענה למיתון באותן השנים. גינה ראשונה במתכונת זו הוקמה בשנת 1973 בעיר ניו יורק ומאז מספרן עולה.בישראל הוקמה הגינה הקהילתית הראשונה בנווה צדק בשנת 1983. השטח עליו היא הוקמה שימש עד אותה עת כאתר פסולת מאולתר והמטרה הייתה להסיר מפגע זה ולספק לתושבי השכונה ריאה ירוקה ומקום מפגש והתכנסות. אחריה קמו גינות קהילתיות נוספות ברחבי הארץ, בירושלים, ובישובים רבים נוספים.
הקמת גינה קהילתית הינה משימה קהילתית ממדרגה ראשונה, המתאפשרת רק בעבודת צוות של כל השותפים בה, כאשר המטרות הן:יצירת קשרים חברתיים ואינטראקציה בין חברי הקהילה סביב הגינה, הפקת תוצרים למאכל או גינון וכמובן שמירת הסביבה וגינון בר קיימא, ויצירת מודעות לתרבות גינון, המבוססות מצד אחד על תהליכים ביולוגיים, ומצד שני על ראיית התהליכים החברתיים והצרכים של האדם בעידן המודרני.לאחר איתור השטח וחיברה לגורמים מקצועיים, יש להחליט על מהות הגינה– האם תהיה זו גינת ירק, אולי בוסתן עצים, או אולי תהיה זו גינת נוי שתכלול פרחים ופינות ישיבה מוצלות.לאחר שמחליטים על אופייה של הגינה, מאצילים תפקידים בין חברי הקהילה ומתחילים לגייס כלי עבודה וציוד, שתילים, זרעים וקומפוסט וכן מתווים את הדרך המיטבית להשקיית הגינה, הן מבחינת יצירת התשתיות והן מבחינת העלויות.יש להבין כי כל גינה היא מערכת אקולוגית בזעיר אנפין, והצמחים שבה הם לב מערכת זו. בכדי ליצור מערכת אקולוגית בריאה ככל האפשר, רצוי מאוד לשלב בגינה צמחים ממינים שונים – חד שנתיים, דו שנתיים, רב שנתיים.בעלי החיים המגיעים לגינה תורמים להתפתחותה ומשמחים את העובדים בה. הם מסייעים בהרחקת מזיקים, כמו זוחלים וחרקים מהצמחים, וכן מעשירים את פוריות הקרקע ומקנים לגינה חיות ושמחה. מספיק רק להיזכר בציוץ הציפורים ובתעופת הפרפרים והלב כבר מתמלא.
תוצרי הגינה משמחים את התושבים: פרחי קטיף או אכילת ירקות ותבלינים שגידלנו לבדינו אין להם תחליף, (בתנאי שהינם אורגניים)
הכתבה באדיבות אתר טוב תודההמציג בין השאר השוואת מחירים לעבודות עיצוב גינות