שתי "מצוות" אנו מקפידים לקיים בחג זה, נטיעות ותיקון ט"ו בשבט, שהיה לימים ל"סדר", אשר יצא מבית מדרשם של האר"י וחיים ויטל המקובלים, במאה ה-16 והיכה שורשים בקהילות ישראל בארצות המזרח השכנות לארץ-ישראל. הספר "חמדת ימים" עשה פרסום לתיקון זה מאוחר יותר נדפס "הסדר" בקונטרס נפרד בשם "פרי עץ-הדר".
השנה חל ערב טו' בשבט בערב שבת שהיא גם "שבת שירה" שבה קוראים בתורה את פרשת בשלח שבה אמרו בני ישראל שירה על הים. סעודת שבת משולבת בסדר טו' בשבט עשויה להוות חגיגה לשבחי ארץ ישראל, נטיעותיה ופירותיה. "למראשית ימי הציונות, הפך ט"ו בשבט לחג, אות ומופת לשיבת העם לארצו. התנועה הקיבוצית, שהעניקה ציביון ארץ-ישראלי לחגים, יצרה את הקשר בין סדר ט"ו-בשבט והמפעל הציוני. ארון הספרים היהודי, רובו ככולו, עמד לפנינו כשערכנו את ההגדה שלפניכם.
יודעים אנו כי גיבוש הנוסח הסופי של הגדת ט"ו בשבט יימשך ודאי שנים רבות. אנו מאמינים ומקווים שבעוד דור או שניים יוחג סדר ט"ו בשבט בכל בית בישראל, וההגדות שנכתבו ושתיכתבנה יתגבשו לכלל נוסח חגיגי אחד. (יואל רפל)
להורדת הסדר שערך יואל רפל