מהמסך אל המוזיאון: כשהעולם הדיגיטלי פוגש את המורשת הבוטנית

בדצמבר 2021, כמעט 16 שנים לאחר השקתו, רכשה קרן קימת לישראל את אתר "צמח השדה" , לאור ההכרה בערכו הרב לציבור המתעניינים בצמחים. לאחרונה הסתיים פרויקט הטמעת "צמח השדה" באתר קק"ל, וכעת נחשפים אליו קהלים נוספים, מגוונים יותר, ונהנים מהתכנים המתעדכנים בו באופן קבוע. כן, מדובר בכם...

כמעט עשרים שנה חלפו מאז שאתר "צמח השדה" עלה לרשת, ובמהלכן הוא הפך לאחד המשאבים המרכזיים והמהימנים ביותר לכל הקשור לצמחי הבר של ארץ ישראל. האתר, שהושק ביוני 2006, החל כפרויקט התנדבותי שנועד להנגיש את המידע הקיים על מיני צמחי הבר הרבים הגדלים בשטחי הארץ, ובמהרה הפך להיות פופולרי בקרב חוקרים ומומחים, כמו גם הקהל הרחב.

עיקר המשיכה של "צמח השדה" טמונה ביכולתו הייחודית לפנות הן לחוקרים מתחום הבוטניקה ותחומים מדעיים נוספים המחפשים מידע רב-ערך, והן למטיילים וחובבי טבע המבקשים לצאת לטיולים בעקבות פריחות עונתיות. דגש מיוחד ניתן באתר למידע הקשור למסורת ישראל ולמקום החשוב שתופסים בה הצמחים, לצד מידע הקשור לשמירה על ערכי הטבע המוגנים ועל אלה שנמצאים בסכנת הכחדה.

כשהדיגיטל פוגש את האנלוגי: המשכיות תרבותית מרתקת

בעוד ש"צמח השדה" מייצג את הדרך המודרנית והנגישה להכיר את פרחי הארץ, תערוכה חדשה ומרגשת בספרייה הלאומית בירושלים מזמינה אותנו לחזור אל השורשים ההיסטוריים של הקשר העמוק הזה. התערוכה "יש פרחים: בין דפי הספרייה הלאומית", שנפתחה בתחילת אוגוסט 2025, חושפת כיצד ליוו פרחי הבר את התנועה הציונית והחינוך לאהבת הארץ החל מימיה הראשונים.

הקשר בין שני העולמות - הדיגיטלי וההיסטורי - מרתק במיוחד. בעוד שהיום אנו יכולים ללמוד על כל פרח באמצעות קליק במחשב או בסמארטפון, הרי שפרחים ממגוון מינים כיכבו כבר במסעות לארץ הקודש בסוף המאה ה-19, בראשית המדע העברי ובהתפתחות השפה העברית. כיום, ישנם אינספור ביטויים של פרחים בתרבות הישראלית, בשירה, בספרות ובזמר העברי.

בתערוכה מוצגים פריטים נדירים מאוספי הספרייה הלאומית, המביאים לידי ביטוי את מקומם של הפרחים בהיסטוריה של ישראל, בסיפור ובשיר, בעיטור ובאיור, בזמר ובצליל, במחקרים ובספרי עיון. בנוסף, ניתן לפגוש גם עבודות שנוצרו במיוחד לתערוכה, המגלות את מרכזיותם של הפרחים ואת היותם חלק בלתי נפרד של החוויה, הזיכרון והאסתטיקה המקומית.

מאלבומי פרחים מיובשים ועד מיצג וידאו

אז מה מחכה לכם בתערוכה? מהתווים המקוריים לשיר "כלניות" ועד הפוסטר הידוע "צא לנוף אך אל תקטוף"; מאלבומי פרחים מיובשים מהמאה ה-19 ועד מיצג וידאו-סאונד בארבעה פרקים; ממגדירי צמחים וספרי בוטניקה מתחילת המאה ה-20 ועד פרויקט "ניר עוז: פרחי גאולה ואבל".

ואגב אלבומי הפרחים הנושנים: עיון בהסברים המרתקים לצד המוצגים השונים יגלה לכם למשל שפרחי ארץ הקודש הפכו לחלק בלתי נפרד מחוויית הביקור במקומות הקדושים בסוף המאה ה-19.

עולי רגל ושאר נוסעים היו אוספים אותם כמזכרת יקרת ערך מהמסע, ויזמים מקומיים הבינו שאפשר להפוך את היופי הטבעי הזה למקור פרנסה. הפרחים עברו תהליך של ייבוש קפדני ונוצרו מהם מגוון מוצרי מזכרות מקסימים - החל מכרטיסי ברכה עדינים, דרך גלויות נוף צבעוניות ועד לכרטיסי ביקור אלגנטיים. המוצרים הללו לא נמכרו רק מקומית - הם הגיעו גם למקומות רחוקים, מעבר לגבולות הארץ. התעשייה הזו פרחה (תרתי משמע) במיוחד בין סוף המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20. אלפי אלבומי מזכרות יפהפיים, רבים מהם בכריכת עץ זית מקומי, נוצרו באותה עת.

ייצור האלבומים הללו היווה מקור פרנסה חשוב, ומשפחות שלמות התפרנסו מהעבודה המדויקת הזו - ליקוט הפרחים, ייבושם בזהירות, סידורם האמנותי, הדבקתם, כריכתם ולבסוף מכירתם.

כך או אחרת, במובן מסוים התערוכה בספרייה הלאומית ואתר "צמח השדה" משלימים זה את זה: האחת שומרת על המורשת ההיסטורית, והשני ממשיך את המסורת הזו בכלים המודרניים של המאה ה-21. שניהם מזמינים אתכם לגלות מחדש את הקסם הנצחי של פרחי הארץ - כל אחד בדרכו הייחודית.

 ***
אוצרות התערוכה: נטע אסף, צילה חיון, קארין שבתאי.

למידע נוסף - לחצו כאן