שיח מסועף שגובהו 50–100 ס"מ. העלים מורכבים–מנוצים לעלעלים. שפת העלעל תמימה. העלעל דביק בצידו התחתון. פורח בקיץ, ממאי עד אוקטובר. התפרחת אשכול של פרחים פרפרניים בצבע סגול. הפרי זיפני. השורשים עבים, מתוקים.
גדל בנופים לחים, ליד מים, בצפון הארץ ובמרכזה. התפוצה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.
מפיקים משורשיו משקה מתוק הנמכר בשווקים תחת השם "סוּס", שהוא צורתו הערבית של השם העברי הקדום (סוכה יג). החומר הממתיק שבצמח מומלץ למי שמנוּע מצריכת סוכר.
ברפואה העממית מכינים ממנו תרופות לשורה ארוכה של פגעים: אולקוס, שיעול, צרידות, יתר מחלות דרכי הנשימה, אבנים בכליות, פגעים בכבד, בעור, נגד סחרחורת, עצירות, חום, מחלות-דם, קצרת.
כתב: מייק לבנה
מקורות מידע
הצמח במקורות
מקור השם שוש בארמית, צמח השוש נזכר בגמרא:(תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף יב, עמוד ב) בעניין צמחים שמותר או אסור להשתמש בהם לסכך בסוכה." אמר רב יהודה הני שושי ושווצרי מסככין בהו אביי אמר בשושי מסככין בשווצרי לא מסככין מאי טעמא .... שושי - פליי"א בלעז: שווצרי - ארניז"א בלעז, שושי ושווצרי מיני ירקות, ורבי מכיר פירש שווצרי ארב"א שקורין פלקיר"א,
(נסים קריספיל )
קישורים
על ערכו הרפואי של שורש הליקוריץ