חטמית קרחת

חוטמית קירחת היא צמח רב-שנתי זקוף, גבוה מאוד ובולט, דומה לקרובו המפורסם חוטמית זיפנית. גובהו מגיע עד 3 מ'. הגבעול קירח (או לעיתים עם שערות מעטות, קצרות והדוקות לגבעול). העלה מאוצבע לרוב, מחולק לאונות רבות שאורכן עולה לרוב על 1 ס"מ. קוטר העלים התחתונים 15 ס"מ. השם חוטמית נקבע לפי צלצולו של השם בערבית.

חוטמית קירחת פורחת בסוף האביב, מאפריל עד יולי, ובמרומי החרמון מיולי עד אוגוסט. הפרח גדול, קוטר הכותרת 8 ס"מ וצבעה ורוד. סימנה הבטוח אינו היותה קירחת, אלא הגביעון הקצר העוטף את הגביע, שאורכו אינו מגיע לחצי מאורך הגביע. אונות הגביעון, או רק קצותיהן, אדמדמות. הפרח נישא על עוקץ ארוך, וכמוהו גם הפרי. יתכן כי האוכלוסיה בחרמון (ברום 300 עד 2,100 מ') ראויה להיחשב כתת-מין בפני עצמו, אנדמי לחרמון.

חוטמית קירחת גדלה בקרקע כבדה ולחה ובגדות נחלים. היא נפוצה רק בקצה הצפון של הארץ, בגליל העליון, בחרמון ובעמק החולה, והיא מחליפה שם את החוטמית הזיפנית.

תפוצתה העולמית משתרעת בארצות מזרח הים התיכון.

בסוג 60 מינים, בעיקר בדרום-מערב אסיה, במזרח התיכון ובמזרח טורקיה. בארץ 8 מינים. בגינות הנוי מקובלים גם מינים נוספים, לא-מקומיים, ולהם מגוון צבעים. מקורם בסין.

כתב: מייק לבנה

מקורות מידע 

הצמח במקורות

– "היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות" (איוב, ו', ו')

הרמב"ם, בפירושו למשנה, זיהה את ה"חלמות" עם צמח הכיטמיה, היא החטמית, בשל הריר הרב הנוטף מגבעולי הצמח אשר שימש כתרופה לריפוי פצעים.